"מי שלא מבין את הכוח של הקהל בדרום, לעולם לא יוכל להבין את המפתח ללב המיינסטרים הישראלי"

השנה הייתה 1993, שנה של תהפוכות רבות בתקשורת הישראלית, וסלטון יצא דרומה נחוש למלא את משימתו החלוצית, אך לצד זה גם סקפטי מעט. הוא שמע רבות על בית הספר הייחודי, על התיכוניסטים שמגיעים אליו מיישובי הדרום, שהיה רחוק אז הרבה יותר מהמרכז, ועל החינוך לעבודת האדמה, אך לא היה משוכנע אם יצליח לאתר תלמידים מוכשרים דיים בכדי להיות שדרני רדיו. אלא שהנערים והנערות שהתייצבו לאודישנים הפיגו את חששותיו במהרה. אחת מהן, שהגיעה אל האודישן היישר מחליבת בוקר ברפת, משכה את עיניו ואוזניו במיוחד.

"עלמה יקרה, מה שמך בישראל?", שאל סלטון את הצעירה בקולו הרדיופוני, וזו תלתה בו בתגובה זוג עיניים גדולות והשיבה בלי לחשוב פעמיים: "אתה יודע, גם כשאני בחוץ לארץ קוראים לי קרן".

"ככה סלטון נדלק עליי וקיבל אותי, ושם התחילה הקריירה שלי ברדיו שנמשכת עד היום", מתארת קרן אוזן, אותה נערה שכיום היא אחת הנשים המשפיעות על הרדיו בישראל.

אוזן, 35, היא היום נציגת הבעלים וחברת דירקטוריון בתחנות קבוצת "רדיו ישראל", הכוללת את רדיו דרום, דרום 101.5, רדיו תל אביב ורדיו גלי ישראל. אחרי "אשל הנשיא", עשתה אוזן את צעדיה הראשונים בעולם הרדיו כשדרנית ובהמשך כמגישת תכנית הבוקר המוקדמת ורכזת התכניות ברדיו דרום, המשדר מבאר שבע. עם השנים התקדמה והפכה לסמנכ"לית התוכן של התחנה.

במסגרת תפקידה הנוכחי כנציגת בעלי הקבוצה, צביקה שלום ויוסי סבן, אחראית אוזן לתחום הפיתוח העסקי של התחנות, ובמקביל ממשיכה לנהל את מערך התוכן של רדיו דרום, שם, היא מעידה, עיקר העשייה שלה.

"אני מנסה להוביל שיתופי עבודה רוחביים ברמת התוכן, לקדם תכנים משותפים בקבוצה. אני לא מתערבת בניהול של אבי משולם ברדיו תל אביב או של מנכ"ל רדיו דרום, דוד יוסוב, שיודעים מה הם עושים", אומרת אוזן. "הרצון שלי הוא שהתחנות יהיו לוקאליות אבל עם פלטפורמה של תוכן ארצי. למשל, התכנית החדשה של חנוך דאום היא תכנית סינדיקציה ארצית. דאום מביא את הפרשנות ואת האישיות המאוד שנונה שלו. הוא יודע לדבר לכל האנשים, גם לתל אביבים, גם לאנשי הדרום, גם לדתיים. אין הרבה אנשי תקשורת שיכולים לעשות את זה. יש יתרון גדול בתכנים משותפים, אבל קשה ליצור תכנים משותפים כי הדנ"א של קהל המאזינים של רדיו תל אביב מאוד שונה מזה של רדיו דרום, למשל".

יש באמת הבדל בין האנשים בדרום לאנשים בתל אביב?

"יש תכנים שלא מתאימים לחלק מתושבי הדרום, למשפחות. יש אמירות שלא יעברו. למשל, בתכנית 'גב האומה' בערוץ 10 יש משחק שנקרא 'אם היה אלוהים'. אם אני הייתי 'גב האומה' והייתי רוצה להעלות את הרייטינג שלי, זו בדיחה שהייתי מוותרת עליה מראש".

למה?

"כי זה פוגע, מייצר אנטגוניזם ולא הכי מצחיק. זו התרסה מיותרת וזה מאוד תל אביבי".

בניגוד לקבוצות רדיו אזורי אחרות, תכנית הדגל של רדיו תל אביב בהגשת אסי עזר ודפנה לוסטיג לא משודרת בסינדיקציה.

"אסי ודפנה לא מתאימים לרדיו דרום. תכנים אחרים שאסי עושה כמו 'האח הגדול' עובדים מצוין גם בדרום".

הגניחות של השכנה ממול לא מדברות לתושבי הדרום?

"לא. בדרום יש הרבה מאוד מסורתיים. אנחנו לא מטיפים לחזרה בתשובה וגם אצלנו יש מתירנות בתכנים, אבל יש גם שאלה של פרובוקציה, מה היא מקדמת ובמי היא פוגעת. אצלנו בדרום זה לא עובר. כדי שהאישיות מול המיקרופון תדבר למאזינים הם צריכים למצוא נקודות ממשק איתה. אסי הוא בחור מוכשר מאוד אבל הלייף-סטייל שהוא מנהל, האיש הממוצע בדרום לא יכול להזדהות איתו, ולא כי הוא גיי".

אז למה לא?

"כי אסי הוא לא איש משפחה רגיל ואין לו אישה שמבלבלת לו את המוח או ילדים וזה לא מדבר לכולם. בתוכנית אישית, המאזינים מחפשים חוויות שגם הם מתמודדים איתם. אם אתה רוצה לקלוע למסה הקריטית של המאזינים שלך, אתה צריך למצוא דמויות שמדברות לקהל שלך. גם דפנה לוסטיג חיה חיים תל אביביים טיפוסיים שלא מתאימים למשפחה ממוצעת בדרום".

ברדיו תל אביב סירבו להגיב לדברים.

"אני מעולפת על קושי"

אני פוגש את אוזן במשרד באזור רחוב המסגר בתל אביב. היא נכנסת לחדר כרוח סערה, לבושה בשמלה לבנה החושפת רגליים ארוכות, מביטה בי בעיניים מתרוצצות ומצהירה "דווקא היום אני רגועה".

היא נולדה בנתיבות וגרה כיום ביישוב עומר עם בנה, נבו בן ה-8. שום דבר בחיצוניות ובטמפרמנט שלה לא מסגיר את סיפור חייה המורכב. "יש לי סיפור חיים מהמם", היא צוחקת. "אם מישהו אחר היה מספר לי סיפור כזה הייתי אומרת: 'וואו, איך אפשר לשרוד את זה?'. אני אספר לך אבל תבטיח שלא תבכה. אני בחורה חזקה ואיפה שיש משבר זה אתגר בשבילי, אני מעולפת על קושי".

ילדותה של אוזן עברה בצל מחלת הסרטן שממנה סבל אחיה הצעיר יהונתן, מאז שהיה בן 3 ועד שהלך לעולמו בגיל 20. "היה מאוד קשה לחיות בצל המחלה של אחי. גם כשהייתי יוצאת מהפנימייה בשבת זה היה כדי לבקר בבתי חולים ובטיפול נמרץ", היא אומרת. שנה לפני שמת אחיה, הלכה לעולמה אמה, ורדה. "תוך שנתיים איבדתי אמא ואח. ואם זה לא מספיק אז כשאמי מתה הייתי בחודש השמיני של ההיריון, ואחרי הלידה התגרשתי".

מה קרה?

"התחתנתי בגיל 23 עם בחור בן 32, משהו שאני לא ממליצה על זה. בוא נגיד, שלא היה לי טוב בחיי הנישואים. היה גרוע".

אוזן אמנם גרה בעומר, אבל לנה שני לילות בשבוע בתל אביב, בין היתר בזכות בן זוגה הנוכחי, והיא מגיעה לעבודה במרכז מדי יום. "אני נהנית משני העולמות. עוברת מעומר לתל אביב, כמו בסדרה 'בת ים-ניו יורק'. זה עוזר לי לנתח את התוכן המתאים לשני הקהלים".

את עדיין מרגישה זרה במרכז?

"בישיבה הראשונה שלי ברדיו תל אביב באתי עם מיזם גדול מאוד של משדר ביום העצמאות, ואמרו לי: 'תשמעי, אצלנו זה לא ככה'. זו אמירה שנצרבה אצלי. היום אין את זה כי אני כבר מנהלת שיח יומי ומקבלים אותי בהערכה וגם מבינים שרדיו דרום הוא מוסד תקשורת מוביל בישראל".

איזה רדיו טוב יותר - תל אביב או דרום?

"שניהם טובים, אבל אלו תחנות שונות. לאבי משולם אין מה להתייחס למה שקורה בתל אביב כי במילא יתעסקו בזה בערוץ 2. רדיו תל אביב צריך לתת אלטרנטיבה של תוכן טוב למאזינים. אין לו צורך להילחם בקול ישראל.

"לעומת זאת, יכולת ההשפעה של רדיו דרום אינה ניתנת לוויכוח. עצם המילה 'דרום' נושאת מטען שלילי. כשאתה אומר 'דרום', אתה אומר 'פריפריה', 'לא אופנתי', 'חלש'. חובת ההוכחה עלינו, וברדיו דרום יש הרבה מאוד תכנים שיכולים להשתלב ברדיו הארצי. זו אחת התחנות החזקות ביכולת ההנעה וההשפעה שלה. אין מפרסם שמדלג עלינו או פוליטיקאי שלא מגיע אלינו. אם יש שביתה אז מתקשרים לרדיו, לא לעירייה. הפכנו את עצמנו מגוף מדווח לגוף משפיע, שיוצא לשטח ויוזם מאבקים".

אוזן מתגאה גם בבוגרי התחנה שהפכו לשמות מוכרים במדיה הארצית. בראשם, מגיש המהדורה המרכזית של חדשות 2 דני קושמרו. היא מציינת גם את בני המחזור שלה ב"אשל הנשיא", שסומנו כדור העתיד של הדרום בתחום התקשורת. "מהמחזור שלי יצאו דור דקל מ'רדיוס', העיתונאי ואמן המדיה נוי אלוש, ששידר ברדיו דרום בעבר, האמרגנית כרמית חודידה ואפילו השף עומר מילר. משם היה לנו טבעי ללכת לגלי צה"ל".

אבל לא התקבלתם.

"מי שהלך לא התקבל. יש עדיין קליקה סגורה של אנשי גל"צ שמסדרים לאנשי גל"צ עבודה בתקשורת. לא התקבלתי לגל"צ למרות שהייתי בוגרת תקשורת. לא התקבלתי בגלל שיש לי אבא מוריס נהג משאית ואמא ורדה תופרת, ולא בגלל שלא הייתי מספיק מוכשרת. אבל בסדר, הם הפסידו. יש להם תחרות קשה והיום אנחנו מתחרים גם בגל"צ".

השפעה מחוץ לתדר ה-FM

אוזן מתהדרת בלוקליות של רדיו דרום. לדבריה, אין היום כמעט תחנות רדיו אזוריות אמיתיות שפונות אל המאזינים עם התייחסות גיאוגרפית. "יש את רדיו דרום, רדיו חיפה, קול רגע, אמצע הדרך, רדיו ירושלים וזהו. כל שאר התחנות המצליחות בפורמט האזורי הן תחנות שפונות בלי התייחסות גיאוגרפית, כמו 103, רדיוס, אקו 99, לב המדינה. התל אביבי או החולוני או הבת-ימי לא מקבל מידע על מה שקורה ליד הבית שלו. ועדיין, זה שאני תחנת רדיו אזורית לא אומר שהשפה שלי צריכה להיות דרומית בלבד, כי אז אתה יכול להפסיד, ובסך הכול מדובר בשוק מסחרי.

"לדוגמה, יש לך כוס, תרכיז פטל ומים. המים זה התוכן הארצי, והפטל המקומי. אנחנו עושים קבוצות מיקוד ומנסים כל הזמן ללמוד איך לשים את האצבע על התמהיל הנכון בין המים לפטל. העולם היום קטן והולך לכיוון גלובלי, ודווקא בגלל זה יש ואקום וצורך בתוכן לוקלי. מצד שני, התכנים הלוקליים מקבלים יחס פחות סקסי. אתה פחות רוצה להתחבר רק למה שקורה באזור שלך, כי אתה רוצה להיות כביכול 'מעודכן'".

אז מה הפתרון?

"להביא את הזוויות המקומיות של הסיפור הארצי. למשל, מחאת יוצאי אתיופיה זה סיפור ארצי, אבל אנחנו נביא את האנשים שמובילים את העדה בקהילה האתיופית בדרום, נבדוק את הנתונים מבחינת השתלבות בחינוך ובתעסוקה באזור. זה לא שאני אנגן שיר רק כי היוצר שלו מבאר שבע, כי אם השיר חרא אף אחד לא יאזין לו, אבל אם יש יוצר שנולד למשל בבאר שבע והוא מצליח, אז אנחנו נדע לשים עליו בולטות".

מי למשל?

"למשל, כשהזמרת דנה לפידות פרצה לתודעה היה לה בית חם ברדיו דרום".

אוזן מעריכה כי 40% מהנושאים המסוקרים ברדיו דרום הם לוקליים, "אבל מה שחשוב זו לא הכמות אלא האיכות. אנחנו מתעסקים בנושאים שבמרכז לא יודעים עליהם כמעט. תחנה לוקלית אמתית צריכה לצאת מה-FM ולהשפיע. מה שחשוב זה עד כמה המאזין בבית רואה אותך כנציג שלו, ככלב שמירה שלו. אני מתקשרת לח"כים ושואלת אותם למה לקח שמונה שנים לאכלס את עיר הבה"דים. קח, למשל, את המעורבות שלנו בקבוצת הכדורגל של הפועל באר שבע. יש עכשיו גמר גביע מול מכבי תל אביב. פניתי לרכבת ישראל וקניתי כרטיסים לשתי רכבות של אוהדים שנסיע מבאר שבע למשחק בחיפה. אנחנו עושים משם שידורים חיים, מעלים את המורל, חגיגה שלמה. אין תחנה שתעשה דבר כזה בשביל מכבי תל אביב".

"שפרידן יעשה הסבה מקצועית"

הדיבור של אוזן מהיר וחופשי וגלוי לב. מדי פעם, כשחשוב לה להדגיש נקודה בשיחה או לשכנע, היא נוגעת לרגע בבן שיחה. למשל, כשהיא מדברת על מה שאמר אודי פרידן, מבעלי משרד הפרסום ראובני פרידן, בראיון ל"פירמה". בין היתר, פרידן הצהיר שהוא לא יוצא מגבולות תל אביב בגלל "חשכת האלוהים" שמסביב, תוך שהוא תוקף את האוכלוסייה בפריפריה, ששוב הצביעה לנתניהו. "עברתי באבולוציה את השלב הרגשי", היא אומרת, "ואני לא כועסת על אודי פרידן, אלא מרחמת עליו, כיוון שמדובר בבעלים של משרד פרסום שצריך להיות עם המפתח למיינסטרים הישראלי, והוא מדבר ככה על אוכלוסיות שלמות. זה אומר שהוא לא יודע לתרגם את ההתנהגות של אזורים שלמים ושהוא צריך לעשות הסבה מקצועית".

פרידן לא דיבר כפרסומאי, אלא כאזרח.

"אבל זה חמור מאוד. הוא מפרסם את חברת 'קסטרו', שיש לה סניפים בכל הארץ. מי שלא מבין את הכוח של הקהל בדרום, לעולם לא יוכל להבין את המפתח ללב המיינסטרים הישראלי".

מטעמו של פרידן נמסר כי: "מאחר ואודי פרידן התנצל על דבריו, אנו לא רואים צורך במתן תגובה".

אוזן לא נטלה חלק בחשבון הנפש שבו עסקו אנשי תקשורת אחרי הבחירות לכנסת, בניסיון למצוא את התשובה לשאלה איך החמיצו את רחשי לב הציבור וטעו לחשוב כי המהפך הפוליטי נמצא מעבר לפינה. לדבריה, היא פשוט לא הייתה שבויה בקונספציה.

"לברנז'ה העיתונאית היה ברור שהשמאל עומד לנצח בבחירות, אבל זה לא היה נראה ככה בבאר שבע. לנו היה ברור שביבי ינצח", היא אומרת. "אני הכי צפונית בעולם ומסתובבת במסעדות הכי נחשבות בתל אביב עם האנשים הסו-קולד פלצנים, עיתונאים נחשבים הם חברים שלי. אבל אני יושבת גם במסעדות פועלים הכי פשוטות בבאר שבע. כשטיילתי בבת ים-ניו יורק הפרטית שלי, ידעתי שביבי ינצח וקיבלתי את התחושה הזו גם מהמאזינים שלנו, ואמרתי לחברים שלי בתל אביב: 'אתם חיים בסרט'".

מה עוד אנחנו לא יודעים על הדרום?

"אנשים בתל אביב כמעט לא מאמינים שאני גרה בעומר. אבל אתה יודע כמה זמן לוקח להגיע מהבית שלי בעומר לתל אביב? פחות משעה. אני מסתכלת על החברים שלי שגרים בתל אביב בדירות מעופשות עם חדרי מדרגות בלי חשמל ועם פיפי של חתולים ומשלמים 5,000 שקל. אני גרה בווילה בעומר, הבן שלי זוכה לחינוך קהילתי ואני משלמת 5,000 שקל ותוך שעה אני יכולה להגיע לכל מקום בתל אביב".

אולם למרות הלוקל-פטריוטיזם, ולמרות הדירות המעופשות אך יקרות, נראה שאוזן בדרך למרכז. "אני אעבור לתל אביב באיזשהו שלב ויש סיכוי שזה יקרה בשנתיים הקרובות", היא מצהירה. "זה לא אומר שהדרום לא בנשמתי. אבל אין מה לעשות, העולם פה, לא בדרום".

העולם, מבחינתה, הוא גם העולם הפוליטי. כי הצעד הבא בקריירה של קרן אוזן, הנערה מפנימיית "אשל הנשיא", עומד להיות התמודדות על כניסה לבית המחוקקים. "אני רוצה ללכת לפוליטיקה ולהתמודד בבחירות הבאות לכנסת כדי לנסות לשנות דברים. יש דברים שאפשר לשנות רק בחקיקה".

באיזו מסגרת תתמודדי?

"אני שרופה על רובי ריבלין. אני ימנית אבל גם פרגמטית וליברלית. החברה הכי טובה שלי היא ערבייה מהצפון שיש לה חלום להקים בית ספר למדעים בפזורה הבדואית, ואני עוזרת לה להגשים אותו. זה שאני ימנית לא אומר שאני חושבת שלערבים או לבדואים לא מגיעות זכויות".

מה מגדיר אותך כימנית?

"אני ימנית בגלל שאני אוהבת את המדינה שלי ואני חושבת שהשמאל לפעמים מתבלבל בנושא הזה. אין לי דעה מוצקה בקשר לסכסוך הישראלי-פלסטיני. אני הקול המפוספס של השמאל והשמאל מפסיד אותי כי הוא מזלזל בשורשים שלי ובהיסטוריה שלי".

באיזה אופן?

"אתה מצפה שאצביע למפלגה של יאיר גרבוז, שאמר שאמא שלי שמנשקת קמעות היא ההמון שמשתלט על המדינה?".

יש שטוענים שהליכוד שנמצא בשלטון כבר שנים, מקפח את הפריפריה, ולמרות זאת אנשיה חוזרים ומצביעים למפלגה?

"התפיסה של התקשורת שהימין הזניח את הדרום ולמרות זאת תושבי הדרום מצביעים לליכוד פשוט לא נכונה. הדרום לא היה בחיים בתקופה כל כך טובה. יש לך פארק היי-טק בבאר שבע, רכבת בנתיבות, אזורי תעשייה גדולים, עיר הבה"דים, השקעות בירוחם. המדינה שזנחה את הדרום במשך שנים עשתה פה בעשר השנים האחרונות מה שלא נעשה מאז שהוקמה".

"דמם של עובדי רדיו דרום לא פחות סמוק מדמם של עובדי ערוץ 10"

אוזן מסמנת את זירת המאבק הבאה: החלטתה של הרשות השנייה להפסיק את פיצול התדרים, שבמסגרתו פועלת תחנה נפרדת לאזור אשדוד ואשקלון

לפני כחודש עתרה תחנת רדיו דרום לבג"ץ נגד הרשות השנייה ומועצת הרשות, בנוגע להחלטה להתיר פיצול שידורים לתחנות הרדיו האזורי לתקופת מעבר של שנתיים בלבד. על פי ההחלטה, בתום שנתיים יחדלו פיצולי התדרים של התחנות להיות חוקיים. החלטת המועצה נוגעת לתחנת "רדיו דרום", המחזיקה בפיצול דרום 101.5FM; לתחנת "רדיו לב המדינה", המחזיקה בתדר "רדיו פרוויו" דובר הרוסית, ול"רדיו חיפה", המחזיקה בתדר המפוצל "רדיו חם אש".

"יש לי כעס גדול כלפי הרשות השנייה", אומרת אוזן. "הפיצול הוא משהו שהתבקשנו לעשות. ביקשו מאיתנו לקחת תדר אחד ולהפוך אותו לתחנה של אשדוד ואשקלון. נעתרנו לבקשה, השקענו משאבים, יש לנו דסק חדשות מהגדולים ביותר, כתבים בקריית מלאכי, בשדרות, בקריית גת, באשדוד, בעוטף עזה. ועכשיו בצורה הזויה אותה רשות שנייה אומרת 'מה שאישרנו לפני עשר שנים לא היה בסמכותנו'. בהתחלה חשבנו שזו בדיחה".

את המאבק נגד הפסקת הפיצול משווה אוזן למאבק נגד סגירת ערוץ 10. "דמם של עובדי רדיו דרום לא פחות סמוק מדמם של עובדי ערוץ 10. אסור לסגור גוף תקשורת בישראל אלא אם כן הוא עובר על החוק. זה פוגע בפריפריה".

את משווה את ערוץ 10, עם עיתונאים כמו נדב איל ורביב דרוקר, לתחנת הרדיו של אשקלון?

"מבחינת תושבי שדרות אלברט גבאי, שמשדר בתחנה, לא נופל מרביב דרוקר. אם דרוקר וגבאי יסתובבו בשדרות לגבאי יהיו יותר מעריצים. ואני לא אשלח 60 עובדים הביתה".

למה צריך את הפיצול הזה בכלל?

"מתי תראה את אשקלון בחדשות הארציות? רק אם נפל שם טיל. הרגלתי במשך עשר שנים מאות אלפי אנשים לצרוך תוכן על אשקלון ואשדוד, על המצב הביטחוני ועל יחיאל לסרי או איתמר שמעוני. נראה לך שהקואליציה של שמעוני מעניינת מישהו בבאר שבע? אני לא מאמינה שיש שופט שייתן יד לסגירת רדיו 101.5".

מהרשות השנייה נמסר, כי "הקצאת תדר נוסף על ידי משרד התקשורת ניתנה רק לחלק מזכייניות הרדיו עקב קשיים טופוגרפיים בלבד ויש להצר על בחירת הרדיו בטענות חסרות בסיס ומטעות בנושא הנדון בימים אלו בבג"ץ. השימוש שעושה התחנה בתדר המפוצל כיום יוצר קושי הן בהיבט של שוויון בין הזכייניות השונות והן בשל חוסר ההתאמה בין מטרת ההקצאה המקורית לצורך שיפור קליטה לשידורים קיימים, ובין עצם השימוש שנעשה בתדר על ידי אותן התחנות - הוספת שידורים חדשים לקהלי יעד נוספים. מועצת הרשות השנייה קבעה בחודש ינואר האחרון כי לא ניתן להמשיך במתן היתרים לפיצול שידורים לתחנות הרדיו האזוריות וכי התחנות שקיבלו היתרים עד כה ימשיכו לשדר בפיצול בשנתיים הקרובות, במהלכן תבחן הרשות השנייה את הצורך בפרסום מכרזים לתחנות רדיו נוספות או בהמלצה על הליכי חקיקה בנושא. החלטה זו נקבעה בהתאם להמלצת ועדת הרדיו של המועצה ובהמשך לחוות דעת היועצת המשפטית של הרשות ולעמדת היועץ המשפטי לממשלה. תקופת המעבר שנקבעה נועדה על מנת לאפשר לשלוש התחנות המחזיקות בהיתר כיום להיערך לשינוי".

קרן אוזן

נציגת הבעלים בקבוצת "רדיו ישראל"

אישי: בת 35, בזוגיות, אם לבן

מקצועי: את דרכה החלה כשדרנית ורכזת התכניות ברדיו דרום. בהמשך ניהלה מחלקת שת"פים מסחריים בתחנה וערכה והגישה את התכנית "נעים בבוקר". במקביל שימשה ככתבת ומגישה בתכניות אקטואליה שונות בערוץ 2

השכלה: תואר ראשון בתקשורת

עוד משהו: בילדותה זכתה במקום הראשון בפסטיבל שירי ילדים, שבו שרה שיר ששמעון בוסקילה כתב לה