המסע לארץ האפשרויות

התוכנית, שיצאה לדרך בראשית 2012, טיפלה בנושא מבחינת חקיקה, שינוי מדיניות והכנת תוכניות, אבל גם בפן המעשי - פעילויות ברשויות, במקומות עבודה, בארגונים במגזר הציבורי ולא פחות מזה - פעילות שמעודדת שיח חברתי בנושא (כתבה על הבעייתיות שבמיזם ועל הימנעותם של עובדים רבים להצטרף למיזמי ספורט במסגרת העבודה פורסמה ב-G לפני כמה שבועות).

החורף האחרון עמד בסימן קריסה של מערכות הבריאות. בתי החולים גדשו את המסדרונות, תוכניות טלוויזיה הציגו מערכות הזנה כושלות במוסדות חינוך ואף שאחוז המשתתפים במגוון פעילויות ספורט עלה, האפקט הבריאותי לא הוטמע מספיק בתהליכים. תוכנית "אפשרי בריא" באה לעשות שינוי מעמיק, שיאפשר לאנשים לאמץ הרגלי תזונה בריאה למרות אורח החיים התובעני שרובנו שרויים בו. אחת הקטגוריות הייתה להשריש הרגלים שכאלה במקומות עבודה, מתוך הבנה שהמשרדים, המפעלים והחברות, הם המקום שבו רובנו מבלים שעות רבות משעות הערות שלנו.

לירי פינדלינג, מנהלת מערך ההערכה, המדידה והמדיניות בתוכנית הלאומית, מספרת שהנישה האחרונה שבה עסקו היא של מקומות עבודה, במטרה להניח תשתית למימוש אפשריבריא בעבודה. אחרי שבדקו איך זה בעולם, מה חסר כאן ומה הדרך להוביל מקומות עבודה לאמץ את התוכנית, נבנה מדריך של עשרה צעדים, שבא לסייע למקומות עבודה לעשות את הבחירות הנכונות עבורם בדרך אל המטרה. מרחב התמרון רחב ומגוון, החל ממדיניות תזונתית, דרך פעילות גופנית ועד מתנות עם מסר בריאותי.

הקושי שמולו ניצבת התוכנית כרגע הוא היעדר תקציב בתפר שבין ממשלות, בתקווה שהשרים המיועדים יאמצו ויקדמו אותה. התקציב יסייע למקומות עבודה בשעות ליווי וייעוץ וכן בימי עיון עם אנשי מקצוע. בינתיים, מתכוננים במטה להעלאת קמפיין נרחב לאוויר, שיסייע גם למקומות עבודה נטולי משאבים עודפים להשתמש במידע ולעשות את השינוי בכוחות עצמם.

דרך נוספת לעודד "אפשרי בריא" היא ברגולציה ובחקיקה. כך, למשל, כבר הצליחו להביא לכך שמזון בריאותי כמו פירות וירקות ייחשב כהוצאה מוכרת, ויעניק לחברה/ארגון גם תועלת כלכלית. פינדלינג טוענת שברגע שגוף אחד מתחיל, זה נותן השראה ודחיפה לאחרים. השאיפה היא להגיע לארגונים גדולים עם מאות עובדים, אבל גם למשרדים קטנים, שבאמצעים פשוטים יכולים לעודד את תוכנית אפשרי בריא.

פרופ' איתמר גרוטו, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, מסביר שלאחר התנעה של התהליך, כבר רואים התגייסות של מקומות עבודה, אבל גם של יצרני מזון למשל, שנסחפים לנגזרת של מזון בריאותי.

כדי להפיץ את הבשורה, בחרו בשיווק במדיה החברתית, על מנת להגיע לכמה שיותר גופים וארגונים. גם גרוטו סבור שהדרך הכי טובה היא לשווק את התוכנית למקומות עבודה גדולים, בליווי שני מרכיבים. הראשון הוא אותו מדריך אינטרנטי, שמסביר איך עושים את זה נכון. והשני הוא דירוג חדש לחברות, בהתאם לפעילות שהן מציעות לעובדים. החברות יהיו שותפות לתהליך ויאמצו את הדירוג מתוך הנחה שזה ימשוך גם אחרות.

לדבריו, על תוצאות הפרויקט אין עוררין: "הוכח בעולם שיש עלייה בפריון של עובדים, שזה מקטין את מספר ימי המחלה ולכן יש פחות היעדרויות", הוא אומר בהחלטיות. "החזון הוא להעלות פעילות גופנית, להוריד שיעורי השמנה ומחלות כמו סוכרת, לחץ דם ואפילו סרטן". וזה מעשי?, אני תוהה. "זו עבודה מאוד לא פשוטה", הוא עונה, "כי צריך לשנות התנהגות של אנשים, אבל עם אווירה, הרגלים ותרבות ארגונית, בעיקר במקומות עבודה ששם נמצאים הרבה שעות ביום, זה משפיע מאוד.

"אבל עדיין לא מספיק אנשים יודעים על זה וצריך להביא למודעות. אנחנו רואים שיש מגמה, אבל היא לא מגיעה לאוכלוסיות חלשות וקשות בפריפריה. עם תקציב נכון, נגיע אליהן דרך הרשויות", אומר פרופ' גרוטו.

עיריית חיפה היא דוגמה לרשות שלקחה את התוכנית ברצינות. ד"ר גלית רנד, מנהלת אגף תכנון אסטרטגיה ומחקר בעירייה, מספרת: "נדרשה תוכנית לאוכלוסיות שונות עם צרכים שונים וסדר יום שונה, ואנחנו לקחנו על עצמנו לקדם את הפרויקט בארגון בצורה מודולרית בגישה משתפת בין המחלקות". כך הוקם צוות היגוי עם העובדים, שהעלה צרכים מהשטח. מחלקת משק התגייסה לשיפור התזונה, מחלקת הספורט יצרה תוכניות לפעילות לעובדים, ועד העובדים נתן אלטרנטיבה בריאה להשתלמויות ולימי כיף, מחלקת פיקוח - לסביבות נקיות מעישון.

העירייה ממשיכה ללמוד ולהעשיר את התוכנית. כיום יש לעובדים אוכל בריא יותר, שפע פעילויות ספורט (קבוצות ריצה, זומבה, פילאטיס), הרצאות בנושאי בריאות, סדנאות בנושאי אורח חיים בריא ועוד. אחת הפעולות היצירתיות הייתה לרתום גופים שונים בעיר לטובת הפרויקט וליצור חיבורים חדשים. כך, למשל, גויסו רופאים מבתי החולים שהעבירו סדנאות והרצאות לעובדי העירייה. רנד מדגישה שקידום התוכנית בקרב ארגונים צריך להיות הדרגתי, בהתאם ליכולות, תוך שימוש במשאבים קיימים והסתייעות במומחים מקומיים. לדבריה, שיתוף הפעולה חוצה חברות עסקיות וארגונים ציבוריים, ובפעילויות עצמן משתתפים להערכתה מאות עובדים שנותנים לדבריה פידבקים מצוינים. "אנחנו מרוויחים", היא מציינת בגאווה, "כי יש חיבורים בין אנשים שלא נפגשו מעולם, והיום אנחנו מתווכים בין ארגונים שונים והפעילות מתרחבת לקהילה". בכלל, לדעתה קל ליישם את התוכנית במקומות עבודה כמו גם במערכת החינוך. שינוי שמתרחש בבמקביל בעולם הילדים ובעולם המבוגרים, יש לו סיכוי גבוה יותר, שכן כשהם נפגשים בבית עם אותם ערכים, נסגר מעגל.

להתארגנות הזו יש גם היבט כלכלי. "הגישה היא השקעה בעובד ולא בזבוז. אנחנו מבינים שעובד מרוצה ובריא יותר אפקטיבי לארגון. ההצלחה של הארגון נובעת מחוסנו ובריאותו של העובד, ולכן מדובר בהשקעה ולא בהוצאה".

פן נוסף הוא הכוח הארגוני והכלכלי שיש לארגון, למשל ברכישה מאורגנת של ציוד ספורט או בהתגייסות לאירועים. "כשיש מירוץ, אנחנו יכולים לגייס המון קבוצות ריצה מכל הארגונים".

את "אפשרי בריא" יישמו ארגונים נוספים. אינטל בקריית גת, שטראוס בפתח תקווה, חברות היי-טק, בנקים, ואפילו באגד. יש בזה כנראה משהו מדבק.

ליגת רצים בעבודה

מירוץ סיום עונת 2014-15 של ליגת רצים בעבודה: המירוץ יתקיים בפארק הירקון, למרחק של 5 קילומטרים. הליגת הוקמה ב-2009 על-ידי מרכז הפועל, במטרה לקדם את הריצה כספורט עממי בקרב עובדים, והיא מונה כיום יותר מ-30 קבוצות. המירוצים השונים משתרעים על מרחקים מ-5 קילומטרים ועד מרתון מלא. שישי, 5.6,

פארק הירקון, תל אביב. להצטרפות: mor0188@walla.com

טל' 050-7330104