"גם בארה"ב ובאירופה הרגולציה על קרנות הגידור לא מונעת הפסדים, ולא מפקחת על הנכסים הגדולים שלהן"

בדיון במסגרת ועידת שוק ההון של "גלובס", עסקו המשתתפים בתחום הצומח של קרנות הגידור ובהיעדר הפיקוח עליו *"אם לפני שמונה שנים היו פה 4 קרנות, היום יש למעלה מ-70. יש פה טאלנט יהודי מדהים"

על רקע העלייה הניכרת בשנים האחרונות בהשקעה בקרנות גידור, התכנסו בכירי התחום במסגרת ועידת שוק ההון של "גלובס" כדי לדון בפעילות הקרנות בישראל ולמקומם של הגופים המוסדיים בתחום. חלק ניכר מהמפגש, אותו הנחה רו"ח צבי שיף, שותף וראש האשכול הפיננסי ב- BDO זיו האפט, הוקדש לשאלת האם נדרשת רגולציה בשוק המתפתח הזה.

"ההערכות הן שהנכסים המנוהלים בידי קרנות הגידור הם פחות מאחוז מסך הנכסים המנוהלים בישראל, ולכן זו אינה פעילות מהותית מבחינת ההיקפים שלה", אמרה עו"ד מאיה מרינוב-שפר, ראש תחום השקעות במחלקה הבינלאומית ברשות לניירות ערך. "אנחנו ברשות רוצים בראש ובראשונה להגן על ציבור המשקיעים הפרטיים מפני תרמיות. קרנות הגידור, בהגדרה, פונות לקהל אחר, הן בשל החקיקה והן בשל סכומי הכסף הגדולים שהן מגייסות. בנוסף, אנחנו כל הזמן עוקבים אחר התפתחויות רגולטוריות באירופה ובארצות הברית, וגם שם זו הסדרה יחסית חדשה, מהשנים האחרונות, והיא מונעת מהחשש מהסיכון הסיסטמי, כלומר נפילת קרן אחת שתשפיע על השוק. לפי המספרים שאנחנו רואים בארץ, אנחנו לא קרובים לשם".

עו"ד עודד קרייזל הוסיף כי "גם כשבוחנים את ארצות הברית ואירופה, רואים שרגולציה בתחום לא יכולה למנוע הפסדים, ולא מפקחת על הנכסים הגדולים שקרנות הגידור הגדולות מחזיקות. אם נוציא מהמשוואה את ספרה, אין כאן באמת סיכון סיסטמי. חוץ ממנה, אנחנו נשארים עם סדרי גודל מאוד קטנים בארץ. אנחנו עדיין שוק קטן מדי ומפוקח בצורה פנימית גם בלי קשר לרשות, כאשר לכל קרן יש נאמן ופיקוח על חשבון הבנק".

"לא צריך רגולציה ממשלתית"

יניב מגידיש, מנהל תחום השקעות חו"ל בבית ההשקעות אנליסט, אמר כי הרגולציה בתחום לאו דווקא תעזור לו לגייס כספים: "אנחנו מצפים מהמשקיע המתוחכם שיעשה בדיקת נאותות לכל מוצר שהוא קונה, לא רק לקרן גידור".

"בסופו של דבר, כמו שרואים בעולם, השוק עצמו בונה לעצמו את אמצעי הבקרה והפיקוח", אמר נתנאל דרייפוס, שותף מנהל בקרן גידור עדן אלפא. "אם המוסדיים, כלקוח של הקרנות, יבואו עם דרישות שלהם, לא צריך שזה יבוא מרגולציה ממשלתית. השוק הזה יוצר את האיזונים שלו כאשר הוא מקשיב לצורך של ציבור הלקוחות שלו".

ערן ברק, מנכ"ל ברק וולת' מנג'מנט ושותף בקרן גלבוע פאנד אוף פאנדס, אמר כי "רוב המשקיעים זה גופים מוסדיים, או משקיעים כשירים שמצופה מהם לעשות שיקולים כלכליים מושכלים. אם היקף הנכסים המנוהלים על ידי הקרנות יעלה לשני אחוזים מסך הנכסים במשק, אז אולי יהיה צורך ברגולציה. אבל אם אני מסתכל על הקרנות בארץ, אני רואה שלמרות שאין דרישה לכך בחוק, רובן אימצו לעצמן נאמן, גם על המשיכות, השיערוכים וכו'.

לשאלה האם לגוף מוסדי יש אינטרס להשקיע בקרן גידור, השיב מגידיש בחיוב: "זה עוד כלי בארגז הכלים. עם זה, צריך לפני כן לעשות תיאום ציפיות והגוף המוסדי צריך להבין את המוצר והסיכונים הקיימים בו. מהקרן אני מצפה שתהיה לה התמחות סקטוריאלית וגיאוגרפית בתחום מסוים. אני לא אשקיע בכל מוצר".

"הנושא של התמקצעות הוא אכן מהותי", אמר אורי גולדפרב, מנכ"ל ספרה קרנות גידור, קרן הגידור הגדולה בישראל: "בקרן שלנו יש שמונה אנליסטים, 4 יושבים בניו יורק והאחרים בארץ. לגופים המוסדיים יש אמנם את האנליסטים והמומחים שלהם, אבל הם לא יכולים להתפזר, והתחומים שבהם יש מקצועיות ויכולת מאוד גבוהות אצל הקרנות, הם אלה שצריכים לעורר עניין אצל הגופים המוסדיים".

"זה טוב אולי שבשלב ראשון המשקיעים מתאימים לפרופיל של הקרן", הסכים איתו דרייפוס. "בוודאי כשהמוסדיים ייכנסו לשוק הקרנות, השוק הזה יגדל משמעותית. להרגשתנו, יש נכונות מצד המוסדיים להיכנס להשקיע בקרנות, אבל הם עדיין יושבים על הגדר. אני מאמין שהזמן יעשה את שלו, אחרי שיראו את הרקורד של הצלחה ושל תוצאות עבור המשקיעים שלהם".

"שוק ההון זה המקום היחיד שקוטנו מהווה יתרון", אמר ברק. "אם לפני שמונה שנים היו פה 4 קרנות, היום יש למעלה מ-70. התעשייה צומחת, אך נשארת בינתיים צנועה. יש פה טאלנט יהודי מדהים, וזה יהיה לדעתי אחד הזרזים הגדולים לכך שהמוסדיים ייכנסו לתחום".

"פעם בעשר שנים קם שר אוצר חדש שרוצה להקים מרכז פיננסי בינלאומי בישראל", סיכם גולדפרב. "כשסיטי בנק נסוגו לפני עשר שנים מכניסה לישראל, הבינו שזה לא יקרה. אבל דווקא היום יש תחושה של הזדמנות. בתעשיית קרנות הגידור בעולם היו וישנם המון יהודים, החל מג'ורג' סורוס, עבור באיינהורן ואחרים, ויש גופים גדולים שהעבירו את פעילותם לארץ. כל זה נובע מהאיכות האנושית והמוח הישראלי.

"כיום עובדים בתעשייה הזו כ-300 עובדים, עם עוד מספר משולש של אנשים שתומכים בתעשייה, כמו עורכי דין, רואי חשבון ואדמיניסטראטורים. מי שיבחר להרים את הכפפה, בסיוע התעשייה הבינלאומית, ותוך טיפול בנושא המס שמקשה היום על השחקנים הקטנים, יוכל לעשות פה משהו רציני".