רשות המסים תקבל אוטומטית מידע על נכסי ישראלים בעולם

רשות המסים תקבל, באופן אוטומטי, ללא צורך בפנייה מצדה, מידע על נכסים פיננסיים וכספים של ישראלים ברחבי העולם, כולל במדינות שנחשבות מקלטי מס. בנוסף, עובדי בנקים בישראל שלא יזהו מידע רלוונטי על בעלי חשבונות בנק ויסייעו בעקיפין או במישרין להעלמת מס, עלולים להיכנס לכלא ל-7 שנים וגם לשלם קנס כספי גבוה של עד 600 אלף שקל - כך מוצע במסגרת הצעת חוק חדשה לתיקון פקודת מס הכנסה שהונחה על שולחן הכנסת.

לדברי עו"ד שוש שחם, מומחית למס הכנסה ומיסוי בינלאומי ולשעבר פרקליטה בפרקליטות מיסוי וכלכלה, "הצעת החוק מהווה מהפיכה בתחום חילופי מידע בין רשות המסים של ישראל למדינות העולם, כיוון שהיא תאפשר לרשות המסים לקבל מידע על נכסים פיננסיים לא מוצהרים של תושבי ישראל ברחבי העולם, כולל ממדינות הנחשבות למקלטי מס. וזאת באופן אוטומטי, בלי שרשות המסים תפנה ותבקש מידע".

עו"ד שחם מסבירה כי "די בכך שבעל החשבון, או בעל המניות בחברה או הנהנה בנאמנות בעלת החשבון, הוא תושב ישראל, על-מנת שהפרטים יועברו מחו"ל באופן אוטומטי לישראל, כולל לגבי שנים עברו וכולל לגבי חשבונות בנק אשר נסגרו".

שיתוף-פעולה עולמי

הצעת החוק שיזמה רשות המסים, בראשות משה אשר, כוללת שני חלקים: בחלק הראשון מעוגנים תיקוני חקיקה הנדרשים בישראל על-מנת לאפשר את יישום הסכם ה-FTCA, שנחתם ביוני 2014 בין ישראל וארה"ב. ה-FATC מחייב בנקים וגופים פיננסיים זרים אחרים, לרבות בישראל, לחתום על הסכמים עם רשות המסים בארה"ב, המחייבים דיווח על הכנסות של אמריקאים בכל מדינה; בחלק השני מעוגנת סמכות רשות המסים למסור מידע למדינות זרות לגבי תושביהן בישראל וכן הסמכות לקבל מידע ממדינות זרות.

בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב כי רבים מתושבי העולם מנהלים את השקעותיהם במדינות שאינן מדינת התושבות שלהם, באמצעות גופים פיננסיים מחוץ למדינת התושבות. וזאת, כאשר במקרים רבים העניין מנוצל לצורך התחמקות מתשלום מס במדינת התושבות.

העלמות המס והתגברות ההון השחור מהוות בעיה חמורה המשותפת לכלל המדינות, שהבינו כי הכלי היעיל ביותר במלחמה בתופעות הללו הינו שיתוף-פעולה בין המדינות, בין היתר באמצעות חילופי מידע.

על רקע ההבנה הזו, ארגון ה-OECD, האיחוד האירופי ו"הגלובל פורום לשקיפות ולחילופי מידע למטרות מס" פועלים באינטנסיביות בשנים האחרונות כדי לקדם ולייעל את חילופי המידע בין המדינות.

בין היתר, החל מ-2010 קיימת דרישה של ארגון ה-OECD ממדינות החברות בו וממדינות נוספות להצטרף לאמנה המולטילטרלית לסיוע מינהלי בענייני מס. עד היום הצטרפו לאמנה זו 84 מדינות. מדינת ישראל היא מדינת ה-OECD היחידה שטרם הצטרפה.

כמו כן, ה-OECD פירסם סטנדרט לחילופי מידע אוטומטיים (CRS), שהינו סטנדרט אחיד לאיסוף מידע על-ידי מוסדות פיננסיים ביחס לחשבונות פיננסיים של לקוחות שהינם תושבים זרים, והעברתו לרשות המס במדינה שבה הם פועלים, על-מנת שזו תעבירו למדינת התושבות שלהם.

כ-50 מדינות, ובהן כל מדינות ה-OECD, לרבות ישראל, הצהירו אשתקד כי יפעלו ליישום מהיר של הסטנדרט האחיד לחילופי מידע אוטומטיים, וכי לשם כך ידאגו לבצע את תיקוני החקיקה הנדרשים בדין הפנימי.

ביקורת עולמית

מדינת ישראל מחליפה כיום מידע לצורכי אכיפת מס רק מכוח אמנות למניעת כפל מס, עם מדינות עמן יש לה אמנה. ואולם, בדברי ההסבר להצעת החוק צוין כי בהיעדר חקיקה המאפשרת זאת, ממשלת ישראל נמנעת מלחתום על הסכמים שעניינם חילופי מידע בלבד, כמו גם על האמנה המולטילטרלית לסיוע מינהלי בענייני מס של ה-OECD. זאת, למרות שחתימה הייתה מגדילה באופן משמעותי את מספר המדינות שעמן ניתן היה לבצע חילופי מידע.

כמו כן, מדינת ישראל נתונה לביקורת קשה בקרב הקהילה הבינלאומית מזה מספר שנים. במסגרת "סקר עמיתים" שערך לאחרונה "הגלובל פורום לשקיפות ולחילופי מידע למטרות מס", לבחינת היקף חילופי המידע במדינות השונות ואיכותם, סווגה ישראל כ-"Partially compliant" ("מצייתת באופן חלקי"), ודורגה במקום נמוך יחסית.

הדירוג הנמוך משפיע על התייחסות גופים בינלאומיים ונכונותם לשתף פעולה עם ישראל. כך, למשל, הבנק האירופאי לשיקום ולפיתוח (ה-EBRD) והבנק העולמי הודיעו כי יפסיקו לשתף פעולה עם גורמים ישראליים, אם לא יתוקנו הליקויים בתוך שנה.

עלייה בגילוי מרצון

כתגובה לביקורת האמורה, הצהירה מדינת ישראל בפני ה-OECD כי תפעל לקידום תיקוני החקיקה שיאפשרו לה להצטרף לאמנה המולטילטרלית. על רקע זאת נולדה הצעת החוק. משרד האוצר אף הצהיר כי מדינת ישראל מתכוונת ליישם חילופי מידע הדדיים החל מסוף שנת 2018, לכל המאוחר.

"עכשיו, יותר מאי-פעם, כדאי לנצל את חלון ההזדמנות לגילוי מרצון (של נכסים לא מדווחים - א'ל"ו), אשר חלקו נסגר בתחילת ספטמבר הקרוב", מבהירה עו"ד שוש שחם.

ברשות המסים מצפים לכ-3,000 פניות בבקשות לגילוי מרצון עד ספטמבר, בהיקף של מיליארדי שקלים.

"הצעת החוק - דריסה מוחלטת של הסודיות הבנקאית. אין לה כל הגנה"

על-פי הצעת החוק לתיקון פקודת מס הכנסה, על-מנת להעביר מידע לרשויות מס זרות במסגרת הסכמים לחילופי מידע, ייקבע כי מנהל רשות המסים להעביר מידע לרשות מס במדינה אחרת בהתאם להסכם בינלאומי. זאת, בכפוף לסייגים שמטרתם, בין היתר, להבטיח כי תישמר סודיות המידע אצל הגורם המקבל, וכי לא יועבר מידע שנאסר על רשות המסים במפורש בחוק לעשות בו שימוש לצורך גביית מסים.

תיקון החקיקה המוצע הופך את הסטנדרטים החדשים - בהם כלי אכיפה, הטלת עיצומים כספיים ועונשי מאסר - לחלק בלתי נפרד מפקודת מס הכנסה.

בין היתר מוצע לקבוע בחוק כי מי אשר במטרה להתחמק מקיום חילופי מידע לשם אכיפת דיני המס של מדינה אחרת, או במטרה לעזור לאדם להתחמק מקיום חילופי מידע כאמור - מבצע פעולה המפורטת בחוק - דינו מאסר 7 שנים או קנס, או שני העונשים יחד.

הסעיף מפרט שורה של פעולות או מחדלים שמהווים הפרת החוק, בהם אם פקיד בגוף הפיננסי הרלבנטי, החייב בדיווח על-פי ה-FATCA, לא זיהה פרטים של בעל חשבון; השמיט מתוך דוח שנערך על-פי הפקודה כל מידע שיש לכלול דוח; הציג מסמך כוזב למנהל; מסר בדוח אמרה או תרשומת כוזבת; השיב תשובה כוזבת בעל-פה או בכתב על שאלה שנשאלה או על דרישת ידיעות שנערכה אליו לפי הפקודה; או השתמש בכל מירמה, עורמה או תחבולה או הרשה להשתמש בהן.

כך, בפועל, לפי הצעת החוק, אם אתם פקידי בנק בישראל, ולא תזהו מידע רלוונטי על בעלי חשבונות בנק - אתם עשויים להיכנס לכלא ל-7 שנים וגם לשלם קנס כספי גבוה, שעלול להגיע ל-600 אלף שקל. בכך משווה המדינה את דינם של פקידי הבנק שעלולים לשגות או להתרשל למעלימי מס, שהעלימו מס בכוונה.

מומחה המס עו"ד אבי נוב מסביר כי הסעיף חושף את פקידי הבנקים לרמת סיכון גבוה של הסתבכות בפלילים. לדבריו, "מדובר בהוראות חקיקה אשר עשויות להרעיד את מערכת הבנקאות בישראל. כך, לדוגמה, נקבע כי פקיד בנק שלא זיהה פרטים של בעל חשבון במוסד פיננסי ישראלי, עלול להיכנס לגדרי החוק. מדובר בהוראות חוק בעייתיות ביותר עבור מערכת הבנק בישראל, אשר צפויה להגיש את התנגדויותיה בקרוב".

עו"ד שוש שחם מוסיפה כי "הצעת החוק היא דריסה מוחלטת של הסודיות הבנקאית, אין כל הגנה לסודיות הבנקאית, אלא להיפך - נקבעה עבירה פלילית חדשה עם עונש של 7 שנות מאסר, בדומה לעבירת העלמת הכנסות, על מי שאינו מוסר את המידע הבנקאי או הפיננסי הנדרש להימסר לפי האמנה. בנקים ומוסדות פיננסיים אחרים בישראל ובכל מדינות האמנות לחילופי מידע מחויבים להעביר מידע לרשות המסים על-מנת שתעביר מידע זה לישראל, לגבי תושבי ישראל, ולמדינות הזרות לגבי תושביהן, ובכך הסתיים עידן הסודיות הבנקאית".