האם ניתן להשקיע אך ורק בחברות הוגנות, וגם להפיק תשואה טובה יותר בהשוואה לשוק? קרן אביב ערכית, שמשקיעה בחברות הוגנות בלבד הוקמה לפני שנתיים על ידי ארז צדוק, מנכ"ל קרנות אביב, וכעת היא חושפת את הנתונים: תשואת הקרן בשנתיים הראשונות עמדה על 21.5% נטו לעומת 17.3% של שוק המניות. הקרן משקיעה כשליש בחברות גדולות, כשליש בחברות בינוניות וכשליש בחברות קטנות. מדד ההשוואה מורכב משליש ת"א 25, שליש ת"א 75 ושליש יתר.
הרעיון העומד מאחורי הקרן, המיועדת למשקיעים כשירים ומוסדיים, הוא שהשקעה בחברות שמתנהלות בהוגנות בלבד (בכל הקשור להעסקה, שכר בכירים, מניעת שוחד, אי ביצוע תספורות למשקיעים וספקים ועוד) משיאה תשואות טובות שמכות את השוק, תוך סיכון מופחת. הדבר הוכח בעבר במחקרים ובקרנות בעולם אבל לא נעשה בישראל.
כך, מחקר של דויטשה בנק הראה כי 85% מהחברות ההוגנות מציגות דוחות כספיים משופרים; 95% מהחברות מציגות ביצועי שוק טובים יותר; ו-100% מהן מגייסות הון בעלויות הון נמוכות יותר, כי השוק רואה בהן חברות מסוכנות פחות.
בשיחה עם "גלובס" מסביר צדוק את המניעים מאחורי הקמת הקרן ושופך אור על אופן בחירת הקריטריונים לחברות הוגנות.
"בהתחלה אמרו לי שזה בלתי אפשרי, שאני מפספס הזדמנויות השקעה כשאני מסתייג מכל כך הרבה חברות", אומר צדוק. "אבל ההזדמנויות הללו הן הזדמנויות רעות. והנה, עובדה, הכל בסדר, אני לא מפספס, וזה עובד".
- מאיפה הגיע הרעיון? האם נושא ההוגנות הוא משהו שבוער בך או שמדובר נטו בראייה עסקית?
"זה בהחלט בוער בי. אני כבר הרבה שנים בשוק ההון, וכולנו מכירים את אותם דברים. ניקח לדוגמה את נושא התספורות - אני לא אומר שתספורת זה בהכרח הוכחה לחוסר הוגנות, אבל כשזה נוגע גם בחוסר הוגנות זה מעצבן ומרגיז, ואני חושב שבשנים האחרונות היו יותר מדי דברים שהרגיזו. למשל נושא אי.די.בי, עסקת מעריב, קרדיט סוויס - זה חוסר הוגנות, לבוא ולעשות משהו כך כך קיצוני וכל כך חורג מעסקי הליבה של הארגון. לא רק כלפי המשקיעים, גם כלפי העובדים והספקים שעשויים להיפגע מעסקאות מסוכנות שמושפעות מאגו".
כשמדברים על הוגנות בשוק ההון ברור שמדובר בעניין סובייקטיבי. צדוק מסביר שהחליט ללכת דווקא על המונח "הוגנות" ולא על "אחריות תאגידית" המובהק, מפני שהמונח האחרון הפך למכבסת מילים.
"שואלים אותי: יש חברות הוגנות? ומי אתה שתקבע מהי חברה הוגנת? ואני עונה שמי שהסמיך אותי לזה אלה המשקיעים שלי", הוא מסביר. "האם יש חברות הוגנות? בהקשר הזה אני חושב שהאתגר הכי גדול היה איפה למתוח את הקווים האדומים - הרי אין חברות שמנוהלות על ידי מלאכים בלבן - צריך לדעת איפה אפשר להתפשר. לדעתי הצלחנו לעשות את זה בצורה לא רעה בכלל".
- מה הקריטריונים שלכם?
"הקריטריון שלנו הוא קודם כל אתיקה של החברה - האם ההתנהלות של העסק תואמת את הקוד האתי. לדוגמה: תנאי עבודה, שכר, שוויון הזדמנויות בעבודה, שוויון בקידום, העסקת נשים, העסקת מגזרים שונים, כל הנושא של עובדי הקבלן, התייחסות ללקוחות, תשלום בזמן לספקים, שמירה על איכות הסביבה. גם לנושא התספורות והמינוף אנחנו מתייחסים. צריך לקחת סיכונים הגיוניים. בנוגע לשכר בעלי השליטה - קח לדוגמה את חברה לישראל, שבעלי השליטה בה הרוויחו שכר לא הגיוני בזמן שכל החברות הבנות רושמות הפסדים. גם לנפוטיזם אנחנו מתייחסים - אם הכישורים והשכר של בני המשפחה המועסקים בחברה סבירים זה בסדר, אבל אם יושבת בדירקטוריון בוגרת בית ספר לאמנות במקום אדם מתאים, אז זה לא הוגן. והנושא האחרון הוא פילנתרופיה ומעורבות בקהילה. זה מאוד חשוב בעיני שחברות ייחצ"נו את המעורבות שלהן בקהילה.
"אנחנו משקיעים לטווח ארוך, כך שכל חברה שאנחנו קונים זה רק אחרי שבדקנו אותה מבחינה עסקית קודם כל, ואחרי זה אנחנו מבקרים בחברה ונפגשים עם ההנהלה. אין חברה אחת שלא פגשתי את ההנהלה שלה".
בין החברות הבולטות שהקרן משקיעה בהן ניתן למצוא את אורמת, שעוסקת באנרגיה ירוקה, ונחשבת לאחת מהמעסיקות היותר ידידותיות לעובדים; פלוריסטם, ששואפת להקים תעשייה ישראלית (ולא אקזיט), לא מתביישת לדבר על ציונות, על חזון, העסקת בני מיעוטים ויעדים איכותיים, במקביל להשגת רווחיות ושווי; וגם בטבע.
- האם טבע היא חברה הוגנת, בהתחשב בהיסטוריה של ההנהלה שלה?
"זה מקרה מעניין, כי בהתחלה לא השקעתי בטבע מהסיבה של חוסר הוגנות. לא אהבתי את ההנהלה הקודמת, את פיליפ פרוסט ואת המנכ"ל, כשהם לא פרסמו את שכר הבכירים. ראינו שהמשכורות זהות לחברת באייר, שגדולה פי 2.5 מטבע ומרוויחה הרבה יותר, וזה פשוט לא הגיוני. גם מהפיטורים לא הייתי מרוצה, כי לא הגיוני שהיא תפטר ככה בגלל בעיות בתכנון האסטרטגי של ההנהלה, כשהיא לא תתרום משהו מהבונוס שלה. היום אני חושב שההנהלה טובה אחרי שהיא התחלפה ואחרי שהדיקרטוריון התחלף. ישבנו ודיברנו איתם והבנו את רוח הדברים והחלטנו שאנחנו כן משקיעים בחברה".
- בין החברות שהקרן לא משקיעה בהן ניתן למצוא את קבוצת דלק, ארד, אי.די.בי, ואת החברה לישראל.
"בנוגע לטאואר התלבטנו. מצד אחד היא מקבוצת חברה לישראל, ושם אנחנו לא משקיעים וגם לא בכיל, אבל אם היא הוגנת אז למה לא? אבל אז בדקנו וגילינו שטאואר לא מפרסמת את שכר המנהלים, ועוד כל מני בעיות של שקיפות. נראה כי בעלי השליטה מקרינים על החברה, אז החלטנו לא להשקיע".
בסופו של דבר צדוק ממליץ לציבור המשקיעים: "תגידו ליועצים שלכם שאתם לא רוצים להשקיע בחברות לא הוגנות, זה טוב גם לעולם וגם לכיס שלכם".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.