"חח"י יישמה את האיסור על העסקת קרובים בצורה גורפת מדי"

הבעיה של העסקת קרובי משפחה בחברות הממשלתיות (נפוטיזם) העסיקה לאורך שנים רבות את הציבוריות הישראלית. באפריל 2005 פרסמה לראשונה רשות החברות הממשלתיות כללים המגבילים העסקת קרובי משפחה. באפריל 2014 הוחמרו הכללים, כשהגדרת "קרוב משפחה" הורחבה גם לבני-דודים ולא רק לקרובים מדרגה ראשונה.

דוח שפרסם מבקר המדינה באוקטובר 2014 חשף כי המאבק בנפוטיזם מצליח, וכי קיימת מגמת ירידה בהעסקת קרובי משפחה בחברת החשמל, בנמלים ובחברות נוספות.

עם זאת, הדוח העלה כי הבעיה עדיין קיימת במקומות מסוימים. למשל, נמצא כי לחברי הוועד בחברת החשמל יש מספר בלתי פרופורציונלי של קרובי משפחה המועסקים בחברה.

הביקורת על נפוטיזם בחברת החשמל כנראה נושאת פרי, ופסק דין של בית הדין האזורי לעבודה בחיפה שניתן לאחרונה, מראה כי הנהלת החברה אף נהגה בחומרה יתרה בנושא.

בפסק הדין חייבה השופטת דלית גילה את חברת החשמל להחזיר לעבודה את העובד צחי יצחקי, שפוטר כיוון שלא הצהיר בעת קבלתו לעבודה כי החותנת שלו (אם אשתו) היא עובדת חברת החשמל. זאת, למרות שהעובד כן הצהיר כי אחיו עובד בחברה.

"ההוראות הפנימיות שנקבעו בחברת החשמל בדבר איסור העסקת קרובי משפחה, שהינן נוקשות יותר מאשר קבע המחוקק בתקנות החברות הממשלתיות, ולטעמנו יושמו בצורה גורפת מדי, ללא התאמת שיקול-הדעת באופן סביר למקרה הקונקרטי", פסקה השופטת.

הצהרה חסרה

התובע, יצחקי, נשוי ואב ל-3 ילדים קטנים שאחד מהם הוא בעל צרכים מיוחדים, החל לעבוד בחברת החשמל בינואר 2013 בתפקיד זוטר במחוז צפון. הוא נקלט לעבודה כעובד ארעי, ובמסגרת הליך קליטתו לעבודה נדרש לחתום על הצהרה בנוגע לקרובי משפחה המועסקים בחברה.

יצחקי מילא את הטופס וציין שאחיו, נדב, מועסק בחברה. עם זאת, העסקת האח הסתיימה עוד לפני המועד שבו החלה העסקתו של התובע, ולכן שם האח נמחק בהתאם מההצהרה. מעבר לאמור לא הצהיר התובע בהצהרה הראשונה או בהמשך על קרובי משפחה נוספים המועסקים בחברה. זאת, למרות שהחותנת שלו עבדה בחברה כשרטטת במחוז צפון.

במאי 2014 קיבלה חברת החשמל החלטה כי בכפוף לקיומו של שימוע תסתיים העסקתם של עובדים ארעיים שמסרו דיווח חסר, וכתוצאה מכך התקבלו לעבודה מבלי שעמדו בתנאי הקבלה הנדרשים לפי נוהלי החברה.

בעקבות זאת פוטר יצחקי בנובמבר אשתקד. זאת, למרות שאחד מילדיו הוא על צרכים מיוחדים, ויצחקי ביקש מהחברה להתחשב בו בשל כך ולא לפטרו.

אמונה מוטעית

בהחלטתה להחזיר את העובד לעבודתו ציינה השופטת גילה כי "אין חולק כי היה על חברת החשמל להתמודד עם תופעה של העסקת קרובי משפחה רבים בין שורותיה, וטוב שהצליחה להביא לירידה ניכרת בתופעה זו, הבעייתית כשלעצמה". עם זאת, בית הדין קבע כי במקרה הפרטני של יצחקי, לא היה מקום לפטרו.

השופטת קבעה כי בהחלטה לפטר את העובד בשל אי-דווח על העסקת חותנתו, הופלה העובד לרעה ביחס לעובדים ארעיים אחרים בחברת החשמל שלא פוטרו בגין דיווח חסר על קרובי משפחה.

השופטת ציינה לדוגמה את המקרה של סמנכ"ל הכספים בחברה, גילי בוחבוט, "שקרוב משפחתו, ד"ר דוד אלמקייס, מועסק בתפקיד בכיר בחברת החשמל, והוא ממשיך להיות מועסק בחברה למרות שלא דיווח על קרבה זו, ללא הסבר משכנע".

לדברי בית הדין, "התרשמנו כי החברה נהגה אחרת עם עובדים אחרים של דיווחו כראוי... והיה נכון ליישם את אותה גמישות ניהולית גם ביחס ליצחקי".

השופטת ציינה עוד כי במועד בקשתו של יצחקי להתקבל כעובד חדש בחברת החשמל, במעמד ארעי, הוא אמנם לא דיווח על העסקת החותנת, אך כן דיווח על העסקת אחיו.

"אנו מאמינים לו שעשה כן מתוך האמונה - אם כי מוטעית - שהיה עליו לדווח רק על עובדים שהם בגדר קרובי משפחה עם 'קרבת דם', כמו הקרבה הראשונית המוגדרת בתקנות (החברות הממשלתיות)", נקבע.

בעקבות קבלת עתירתו של העובד, חייב בית הדין את חברת החשמל לשאת בהוצאות המשפטיות שלו בסך 5,000 שקל.

העובד מיוצג בידי עו"ד מאירה צדוק; וחברת החשמל - בידי עו"ד חגי ורד ממשרד הרצוג-פוקס-נאמן.