רשת הצמיחה של ישראל: מימון חדשני לשינוי האקלים

המעבר הכלכלי לעבר שינוי אקלימי דורש היערכות מחדש של כספי ציבור תוך מינוף השקעות פרטיות באמצעות קרנות מעורבות ציבוריות-פרטיות

גלן יאגו, ועידת ישראל לעסקים 2013 / צילום: איל יצהר
גלן יאגו, ועידת ישראל לעסקים 2013 / צילום: איל יצהר

ישראל מתכוננת להגיע לפריז בדצמבר השנה, כדי לאשר את התחייבותה כחלק ממדינות העולם להפחית את פליטת הפחמן שלה ל-8.8 טונות לנפש עד לשנת 2025 ו-7.7 טונות לנפש עד לשנת 2030. כוונה זו תושג באמצעות מספר דרכים: בקווי מדיניות, תקנות, יוזמות בחינוך, בקהילה ובתעשייה - כולם ידרשו הון חדש ורב יותר. הממשלה העבירה לא מזמן החלטה המתחייבת להקצות משאבים למימון הפחתה זו באמצעות טכנולוגיות חדשות.

מחקרים רבים הגיעו למסקנה שההשקעות הפרטיות יגברו על מה שהממשלות יוכלו להוציא על שינוי האקלים ותוכלנה לצמצם באופן משמעותי את ההתחממות הגלובלית תוך שמירה על רווחים וצמיחה. זה מחייב להבטיח גישה למקורות אספקת אנרגיה מודרנית דלת-פחמן תוך הכפלת נתח ההפקה וההפצה של אנרגיה מתחדשת מתוך מכלול האנרגיה הגלובלית, הגדלת יעילות האנרגיה בבניינים ותכנון אורבני של אספקת המים והמחזור, ניהול הפסולת וביטול בהדרגה של הסובסידיות לדלק פוסילי בלתי יעיל (המוערכות ב-548 מיליארד דולר על ידי סוכנות האנרגיה הבינלאומית), והפנייתן לטכנולוגיה נקייה.

תפקיד השינוי האקלימי כגורם מפתח של הסיכון הכלכלי המערכתי הגלובלי מתגלה במהירות. תופעות הלוואי של שינויי האקלים הן עצומות ומוכחות. המסר מכל הארצות בשלבים האחרונים לפני הפסגה בפריז בדצמבר הוא ברור: אם חברות ומדינות לא יעשו משהו רציני לניהול סיכון הפחמן, המשקיעים עשויים להיפטר מהמניות שלהם, ועל ידי כך להניע ספירלה כלכלית יורדת. סוכנות דירוג האשראי Standard & Poor כבר התחילה להוריד את דירוג האשראי של ממשלות החשופות לפגיעה של מזג אוויר קיצוני הקשור לשינויי האקלים. סיטי גרופ הודיעה לאחרונה שהיא תלווה, תשקיע ותקצה 100 מיליארד דולר במהלך העשור הקרוב כדי להתמודד עם שינויי האקלים ו-Bank of Americaהצהיר על התחייבות דומה להוציא 125 מיליארד דולר. אם כוללים בזאת את 70 טריליון הדולרים המנוהלים על ידי המשקיעים המוסדיים ושהובטחו להשקעות דלות-פחמן, הסקטור הפרטי מכין את הכול להוצאת סכומים גדולים הממונפים באמצעות שותפויות ציבוריות-פרטיות. שוק "אגרות החוב הירוקות" למימון פרויקטים ידידותיים לאקלים הנרכשות על ידי משקיעים עם מאזן גבוה מספיק כדי לאפשר לפרויקטים להיות ממומנים בשערי ריבית אטרקטיביים, גדל במהירות. אגרות חוב אלה הגיעו משום-מקום לפני 3 שנים להנפקות בסכום של 37 מיליארד דולר בשנת 2015 וצפויות לסגור את שנת 2015 עם הנפקות של 70-100 מיליארד דולר.

המעבר הכלכלי לעבר שינוי אקלימי דורש היערכות מחדש של כספי ציבור תוך מינוף השקעות פרטיות באמצעות קרנות מעורבות ציבוריות-פרטיות, המיועדות למטרות של שינוי אקלים. זהו בדיוק סוג התכנית שממשלת ישראל העבירה בחודש האחרון על מנת למנף 300 מיליון שקל של הוצאות תקציביות ו-500 מיליון שקל המיועדים לקרן טכנולוגיה נקייה של שינוי אקלימי אשר תהיה מכוונת לטכנולוגיות חדשות לצמצום טביעת הרגל הפחמנית של ישראל ושל העולם כולו. ישראל מהווה מעבדה אידאלית עבור טכנולוגיות אלו ומזה זמן רב היא נאבקת במחסור הקיים בה לבניית הארץ באמצעות פתרונות טכנולוגיים במערכת האנרגיה-מזון-מים. בעיית שינוי האקלים חשובה לישראל כיוון שהיא מעמידה בפניה הזדמנויות למימוש יתרון תחרותי גלובלי והגדלת הצמיחה הכלכלית על ידי הפרדה בין הצמיחה לצריכת המשאבים.

פרופ' גלן יאגו, מנהל מרכז מילקן לחדשנות במכון ירושלים לחקר ישראל, יקח חלק בוועידת ישראל לעסקים 2015, במסגרת דיון בנושא חדשנות פיננסית רב ערוצית- ביומד וסביבה. לפרטים ולהרשמה לחצו כאן