דוח אמון
2019
הנקראות ביותר

מכירת כלל ביטוח: חילוקי דעות בין בנק הפועלים לאי.די.בי

ערב חתימת הסכם למכירת כלל ביטוח למקרולינק מסין פרצו חילוקי דעות בין הבנק לבין בעלת השליטה, שקיבלה ארכה של חמישה ימים לחתימת ההסכם ■ הבנק: "זכותנו להצטרף למכירת השליטה בכלל ביטוח"; אי.די.בי פתוח: "אין לכם זכות"

ציון קינן / צילום: תמר מצפי
ציון קינן / צילום: תמר מצפי

המו"מ למכירת כלל ביטוח לידי מקרולינק הסינית הולך ומסתבך. רגע לפני ששנת 2015 מסתיימת, ועמה מגיע לפרקו הדד-ליין שהציבה המפקחת על הביטוח, דורית סלינגר, לאי.די.בי, כדי לחתום על הסכם למכירת השליטה בכלל ביטוח, ועל רקע התמשכות המגעים, היא נענתה לפניית אי.די.בי, ואישרה לה להמשיך במו"מ עד 5 בינואר, קרי ארכה קצרה של חמישה ימים.

בד בבד נוסף מכשול למכירה: אי.די. בי הודיעה היום כי בנק הפועלים, שמחזיק ב-9.5% ממניות כלל ביטוח, טוען כי "מכוח הסכם בעלי מניות משנת 1998... קיימת לבנק זכות הצטרפות למכירת מניות כלל ביטוח לשותף אסטרטגי, וזכות וטו בנוגע לזהות השותף האסטרטגי".

לאור זאת ביקש בנק הפועלים, שבניהול ציון קינן, מאי.די.בי, כפי שדיווחה האחרונה לבורסה, "להודיע לו זמן סביר מראש ככל שעסקה למכירת מניות כלל עסקי ביטוח תצא אל הפועל, על מנת לאפשר לבנק להצטרף לעסקה, לעדכנו בדבר זהות השותף האסטרטגי וכן להעביר אליו נוסח הסכם מכירה, ככל שקיים, על מנת שיוכל לגבש את עמדתו ביחס להצטרפות לעסקה", כפי שכתב במכתב ששלח לדירקטוריון אי.די.בי. בנק הפועלים ומקרולינק לא שוחחו עדיין, כך שאם מקרולינק לא מעוניינים ברכישת מניות נוספות מעבר למה שדנו לגביו עד כה, הרי שככל הנראה, לתפיסת הבנק, על חבילת המניות שיימכרו להתחלק בין הבנק לבין אי.די.בי באופן יחסי להחזקותיהם.

באי.די.בי, שבשליטת אדוארדו אלשטיין, ציינו בתגובה למכתב מהבנק, כי "בכוונת החברה להשיב לבנק, כי במכלול נסיבות העניין אין להוראות הסכם בעלי המניות הנוגעות לצירוף שותף אסטרטגי תחולה ביחס לעסקה הנוכחית (ככל שתבוצע), ובהתאם לא קיימות לבנק זכויות בקשר עם העסקה הנוכחית". עוד ציינו באי.די.בי, כי "פנייה דומה של הבנק מחודש אוגוסט 2013, בקשר לעסקה קודמת למכירת החזקות של החברה בכלל ביטוח (שנחתמה אך לא הושלמה) נענתה על-ידי החברה באופן דומה".

בנק הפועלים מחזיק בהחזקה היסטורית בכ-9.5% ממניות כלל ביטוח, ששוויין כיום עומד על כ-251 מיליון שקל. בהתאם לפרמיה הנדיבה שמקרולינק צפויה לשלם לאי.די.בי, אם העסקה תיחתם ותאושר, הרי שמדובר בתמורה גדולה בהרבה שהבנק יקבל אם יצטרף אליה.

עוד נותרו מחלוקות

הגוף שמוביל כיום את מהלך המכירה הוא דירקטוריון אי.די.בי, שבשליטת אדוארדו אלשטיין, והנאמן מטעם האוצר למניות השליטה בכלל ביטוח, משה טרי, רק מלווה את ההליך. ואולם, אם הצדדים לא יגיעו להסכמה ויחתמו על הסכם מחייב עד 5 בינואר, וגם לא יקבלו ארכה נוספת, הרי שאז יוסמך הנאמן אשר מונה מטעם האוצר לממש את המניות הללו בכל דרך שיראה לנכון, כולל מכירה דרך הבורסה, שבה תאבד אי.די.בי את פרמיית השליטה.

ככל הידוע מקרולינק הסכימה לשלם תמורת מניות השליטה בכלל ביטוח (55%) סכום של כ-2.4 מיליארד שקל, המהווה פרמיה של כ-70% על מחיר השוק, והתמורה תותאם לפי ההון העצמי של כלל ביטוח במועד העסקה.

על פי ההערכות, אי.די.בי ומקרולינק סגרו כמעט את כל פרטי ההסכם, אבל עדיין נותרו מספר מחלוקות - בהן סירובה של מקרולינק להתחייב לתשלום פיצוי מוסכם מראש על ביטול העסקה מכל סיבה שהיא. באי.די.בי דורשים מהסינים להתחייב לתשלום של break-up fee, שככל הנראה ינוע סביב 150 מיליון שקל. עם זאת, גורמים בסביבת המו"מ מציירים תמונה שלפיה ישנו סיכוי רב לחתימה על הסכמות "בתוך ימים".

אם וכאשר משוכת ההסכמות העסקיות תהיה מאחורי הצדדים, יחל המרוץ לעבר המשוכה הבאה - שגבוהה יותר: קבלת אישור הפיקוח על הביטוח באוצר. סלינגר קצבה בעבר כחצי שנה למהלך זה - כך שמקרולינק תידרש לקבל את אישורה להחזיק באמצעי שליטה בכלל ביטוח עד תום המחצית הראשונה של 2016. מניסיון העבר עולה כי מדובר במשימה לא פשוטה עבור חברות סיניות, כך שבשלב זה מוקדם להעריך אם העסקה תושלם בהצלחה.

אבל מה אם בכירי הפד אופטימיים מדי ומנפקים תחזיות כלכליות ורודות מדי, והמשק האמריקאי נמצא דווקא בסיכון להיקלע למיתון, כפי שקבעו לאחרונה הכלכלנים ד"ר מוחמד אל-עריאן וד"ר מארק פאבר, וכן מנהל קרן הגידור האג"חית דאבל-ליין קפיטל, ג'פרי גנדלך? האם גם אז תעלה הריבית באותו הקצב ותביא להחרפת המצב?

על השאלות הללו כמובן שלא ניתן עדיין לענות, אבל מה שכן ניתן זה לבחון את אופן ההסתכלות של בכירי הפד על הכלכלה בדיוק לפני שנה, באמצעות הסקר הרבעוני שפורסם בדצמבר 2014. אז למשל, עלתה מהסקר תחזית ורודה בהרבה מהמציאות לצמיחה של 2.6%-3% בתמ"ג ב-2015 ולריבית של כ-1.1% כיום. במילים אחרות, רגע לפני סוף 2014 האמינו בפד כי הריבית תעלה ארבע פעמים ב-2015, לעומת העלאה אחת בלבד בסופו של דבר.

חשש מהעלאת ריבית מהירה מדי

אז האם גם כעת הפד אופטימי מדי באשר למצב הכלכלה האמריקאית? גנדלך מאמין שכן. בראיון שהעניק לאחר החלטת הריבית ל-CNBC, אמר כי כאשר התמ"ג הנומינלי (בניגוד לתמ"ג הריאלי) אינו צומח, וכשמחירי הסחורות ממשיכים לקרוס (מדד CRB ירד ב-23% בחצי השנה האחרונה), בעוד שהדולר כבר מזמן הפסיק להתחזק (מדד הדולר נמצא באותה הרמה כמו בחודש מארס האחרון), הרי שהמציאות הכלכלית אינה יכולה להיות חיובית מדי. "אם מחירי הסחורות לא ימצאו את הבסיס להתייצב עליו, אני חושב שנראה היחלשות של הכלכלה במקום התחזקות שלה", אמר גנדלך, והגדיר את הצמיחה הכלכלית בארה"ב כיום כ"מידלדלת".

מה יכול להיות מקור הפערים הללו בין תחזית הפד לארבע העלאות ריבית ב-2015, והציפיות כיום בקרב בכירי הפד לצמיחה של 2.4% בשנה הבאה, לאזהרות של גנדלך ואחרים מפני מיתון? יתכן שהדבר קשור לשיעור האבטלה הנמוך כיום בארה"ב, המוגדר על ידי הבנק המרכזי כמצב של תעסוקה מלאה, וההנחה כי המשך ירידתו תביא בהכרח לאינפלציית שכר שתגרום בתורה לאינפלציה במחירי המוצרים והשירותים במשק.

הפד אמור לקבוע את המדיניות על פי נתוני התעסוקה והאינפלציה, הן בהווה והן בעתיד הקרוב. שיעור האבטלה בארה"ב עומד כאמור על 5%, "תעסוקה מלאה", אלא ששיעור ההשתתפות בשוק העבודה 62.5% בלבד - שפל של כמעט 40 שנה, ונתון זה עשוי להעיד כי המשך ההתרחבות במספר המשרות תביא גם להחזרת מובטלים כרוניים לשוק העבודה, ובהתאם תמתן את עליות השכר והמחירים.

הפער התפיסתי בין הפד לבין בכירים בשוק שצופים בשנה הקרובה 1-3 העלאות ריבית בלבד, מביא לחוסר שקט בשוק החוב האמריקאי ולתנודתיות רבה, הן במחירי האג"ח והן בשוקי המניות. החשש הגדול הוא מהאפשרות שהפד יתבצר בתפיסתו (המוטעית, לדעת פאבר ואחרים), ויוביל העלאה מהירה מדי בריבית שתגרור את כלכלת ארה"ב למיתון. לחילופין, ניתן להניח כי בכל מקרה, כל עוד יישמרו פערי התפיסות יישאר השוק במצב של חוסר ודאות.

הסיכון, אם כך, הוא שתפיסת מציאות לא נכונה מצד הפד, תביא ללחיצה חזקה מדי על הברקס כאשר המנוע חלש ומקרטע.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
הסיפורים הגדולים של היום
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות