"עדיף למדינה שכל תחום תשתיות המים יחזור לעיריות"

רגע אחרי שמרכז השלטון המקומי ו-6 תאגידי מים וביוב עתרו לבג"ץ נגד האחדת תעריפי ההיטלים, יוצא שרון קרן, מנכ"ל תאגיד המים בת"א, לקרב חזיתי מול רשות המים: "בסביבה הרגולטורית שגזרו עלינו, עדיף למדינת ישראל ולתל-אביב-יפו שכל תחום תשתיות המים והביוב יחזור לעירייה"

שרון קרן / צילום: איל יצהר
שרון קרן / צילום: איל יצהר

שרון קרן, מנכ"ל "מי אביבים", תאגיד המים הגדול של תל אביב, לא מתרגש מהצהרות הפוליטיקאים על הוזלת מחירי המים. "כשמורידים את מחיר המים זה נחשב הישג לפוליטיקאים, אבל כשהמים מתייקרים מתנפלים על תאגידי המים", מספר קרן בראיון מיוחד ל"גלובס". "ממשלת ישראל החליטה לאחרונה על הוזלה של מחירי המים לתושבים כחלק מהבטחת בחירות והסכם קואליציוני בין מפלגות הממשלה. מה שתושבי ישראל לא יודעים זה שעד היום הממשלה פשוט לקחה 350 מיליון שקל כל שנה מחשבונות המים, כמו מס, וכעת היא פשוט מפסיקה לקחת. זו ההוזלה של הפוליטיקאים".

תאגיד מי אביבים נחשב ל"סמרטוט אדום" בעיניהם של בכירי רשות המים. מנכ"ל הרשות אלכס קושניר ובכיריו ביקרו לפני שבוע בתאגיד התל אביבי וסיכמו את הביקור בפרוטוקול הקורא למי אביבים להתייעל בכל הפרמטרים. בסוף דצמבר האחרון, העביר קרן בדירקטוריון, לראשונה מאז הקמת התאגיד, תקציב ובו גירעון של 16 מיליון שקל בתקציב ההפעלה השוטף הנאמד ב-100 מיליון שקל, מתוך תקציב שנתי כולל של כחצי מיליארד שקל. כמה ימים מאוחר יותר נפתחה היוזמה של השרים אריה דרעי ומשה כחלון להוזלת מחיר המים, בלי התייעצות, בלי קריטריונים, בלי לעדכן ובלי לשמוע מהן ההשלכות על תאגידי המים.

לדברי קרן, "כשיש עלויות תפעוליות קשוחות, אי-אפשר להסתדר עם קיצוץ בתקציב השקעות של למעלה מ-50% ופגיעה קשה בתעריף השוטף, ואי אפשר לעמוד בנורמות התפעוליות. הודעתי לרשות המים שתוך 4 שנים מי אביבים תגיע לחדלות פירעון".

איך בדיוק קוצץ תקציב ההשקעות?

"רשות המים דרשה לייצר תעריף ארצי של ההיטלים. ביצעו עבודה כלכלית והחליטו על תעריף ממוצע ארצי שאותו דורשים מהיזמים והקבלנים בתחום דמי הקמה. כלומר, תשלומים ואגרות המושתים על הבונים. התעריף שנקבע בחודש מאי 2015 הוא כ-90 שקל למ"ר של שטחים עיקריים בבנייה חדשה, בלי לקחת בחשבון מרתפים ומרפסות. פשוט יצרו סל של מפרט טכני של קווי מים וביוב, עם היטלים בגובה אחיד בכל הארץ".

מה רע בתעריף אחיד?

"התעריף הכולל להיטלי המים והביוב שהיה נהוג בתל אביב עד השינוי עמד על 150 שקל למ"ר בנייה. בעקבות התעריף החדש, האחיד, ההכנסות של מי אביבים מהיטלים של בנייה חדשה ירדו ב-50% - מהכנסות של 120-140 מיליון שקל לשנה ל-50-60 מיליון שקל.

"צריך גם לקחת בחשבון שהעבודות בתוך עיר כמו תל אביב הן מאוד מסובכות ויקרות, בעיקר כי הולכים בכל העיר להתחדשות עירונית, כמו למשל פינוי-בינוי. עלות הקמת קווים חדשים בתל אביב גבוהה בערך פי 3 מאשר קווים חדשים בערים שבהן מוסיפים שכונות חדשות. רק בתל אביב יש פרויקטים, כמו למשל מגדל הקריה שמתוכנן ל-85 קומות, בסביבה שאי אפשר להוסיף בה תשתיות על. איך נוכל לעמוד במטלה של הבנייה בשדה דב? בסוף העשור הזה תקציב ההשקעות יחייב אותנו לקבל החלטות קשות של תעדוף".

תן דוגמה ממשית שמתרחשת עכשיו.

"המקרה של תוספת בנייה בבית החולים איכילוב ממחיש את האבסורד בתחום היטלי תשתיות המים. אם היו מקבלים היתר בנייה לפני חודש מאי 2015, היו משלמים כ-10 מיליון שקל, אבל מכיוון שההיתר ניתן אחרי חודש מאי - הם משלמים רק 3.7 מיליון שקל עבור תשתיות המים והביוב שיוקמו עבורם.

"רשות המים בעצמה היא שקבעה שמי אביבים מחויבת להחליף 3% מהתשתיות הוותיקות מדי שנה. עלות ההחלפה הזו נאמדת בכ-100 מיליון שקל. אך אותה רשות מים, שקיצצה מחצית מאגרות הבנייה, לא מספקת את המקור המימוני שיפצה על הקיצוץ. המשמעות בפועל היא מחסור אדיר בתקציב השקעות, פגיעה מהותית באיכות התשתיות בעיר וגידול בהוצאות התחזוקה. זו החלטה מנוגדת למטרת הקמת תאגידי המים. פעולות כאלו גם העיריות עשו בזמנו.

"מאז, רוב העיריות, בוודאי שעיריית תל אביב-יפו, כבר הבינו היטב את חשיבות ההשקעה בתשתיות. בתקופה בה מצהירים על עידוד בנייה רוויה ועיבוי מרכזי הערים, מי אביבים לא תהיה מסוגלת לעמוד בדרישות שהן תנאי לכל היתר בנייה. פרויקטים רבים יעוכבו ותשתיות ישנות לא יוחלפו בזמן".

"תשתיות מימי הטורקים"

רשות המים מצידה אינה מרוצה מהשירות שהתאגידים נותנים לצרכנים, כולל מי אביבים.

"רשות המים קבעה תעריפי קנייה גבוהים ממקורות ונמוכים לצרכנים, וכתוצאה מכך אין אפשרות לעמידה בסטנדרטים המקצועיים שהרשות דורשת, כמו למשל לוחות זמנים לתיקון תקלות, החלפת מדי מים, שירות לקוחות ועוד. שיטת התמחור של הרשות, כלומר הפער בין קנייה ממקורות מול מכירה לצרכנים, אינה מתחשבת בהבדל בין ערים ותיקות וצפופות, בהן חלק מהתשתיות הן מימי הטורקים והבריטים, לעומת ערים חדשות יותר ופחות צפופות, בהן טיפול בתשתיות פשוט יותר וזול יותר".

ההסדרים של הקמת תאגידי המים מעוגנים בהסכמים שניתן לתקן ולהתאים אותם.

"אבל רשות המים מפרה הסכמים, כולל הסכמים שנחתמו בין התאגידים לבין רשות המים. למשל, היא אינה מכירה בעודף העלות שבהשאלת עובדי העירייה כפי שנחתם בהסכם, ולא מכירה גם במלוא עלויות שירותי הגבייה ושירותים נוספים שנקבעו שייעשו על ידי העירייה, כפי שנקבע בהסכם בין הרשות לעירייה טרום הקמת התאגיד. הרגולטור שארגן את ההסכמים לא מכבד אותם, למשל בתחום גבייה רטרואקטיבית או גבייה מנכים".

מהו בעיניך העיוות החמור ביותר בתחום תאגידי המים?

"המשבר והמעצור בפיתוח תשתיות שמשפיע על הוצאות תחזוקה ומתרגם לתעריפי המים. כשתאגיד מים לא יכול לעמוד במשימותיו כתוצאה משינויי מדיניות ותעריפים שמוכתבים לו על ידי המדינה, אשר לא מתואמים עם מדיניות וקצב הפיתוח העירוני - הופך התאגיד למכשול בפני פיתוח העיר.

"המצב שנוצר בגלל התעריף החדש של ההיטלים הוא שיזמים בפריפריה משלמים הרבה יותר בסעיף ההיטלים. בעצם, לוקחים כסף מתושבי הפריפריה ומעבירים אותו לקבלנים של תל אביב.

"משנת 2010 אנו עובדים לפי תוכניות רב-שנתיות, עם הקצאת תקציבים וצפי הכנסות והשקעות. בתאגיד נזרקנו למדבר עם אמירה: 'תסתדרו'. בתל אביב אי אפשר לחיות עם אמירה כזו.

"עד היום השקיעה מי אביבים קרוב ל-600 מיליון שקל בתשתיות. החלטת רשות המים תגרום למי אביבים להשקיע מחצית מסכום זה בלבד בשנים הקרובות, ואת המחיר ישלמו התושבים. בתל אביב אנחנו צריכים להשקיע עוד 400 מיליון שקל, אבל במצב שנוצר לא נהיה מסוגלים לעמוד בטיפול בתשתיות והן לא יעמדו בסטנדרט הנדרש.

"במצב כזה, עדיף למדינת ישראל ולעיר תל אביב-יפו שכל תחום תשתיות המים והביוב יחזור לבעלות וניהול העירייה. בסביבה הרגולטורית שגזרו עלינו עדיף להיות בעירייה כי כדי לעמוד בסטנדרט הנדרש יביאו בסוף את הכסף".

ראש עיריית תל אביב רון חולדאי מעוניין להחזיר את המים לעיריה?

"לא אדבר בשמו, אבל ידוע שבזמנו הוא התנגד לתאגוד. השנאה לתאגידי המים הייתה נוחה לראשי הערים, אבל בראיה לאחור - העירייה היתה מנהלת את זה יותר טוב".

התאגידים לבג"ץ: לבטל את התעריף האחיד

מי אביבים ושרון קרן לא לבד. מרכז השלטון המקומי ושישה תאגידי מים וביוב - מי אביבים, מניב ראשון לציון, מי חדרה, מי עכו, מי יבנה ומי ציונה - עתרו לבג"ץ באמצעות משרד עוה"ד עפר שפיר, אינסה גולדנברג-לוי וד"ר נחמיה אבנרי, נגד השינוי בשיטת תשלום "דמי ההקמה" שנקבע והוטל על ידי מועצת רשות המים בחודש מארס 2015.

העתירה תוקפת את התפיסה הבסיסית הניצבת ביסוד דמי ההקמה הדוגלת בתעריף אחיד כלל ארצי (כ-94 שקל), המבוסס על ערכים ממוצעים באספקלריה כלל-ארצית. לדעת תאגידי המים, תעריף זה, ככל תעריף ממוצע, אינו משכיל להוות מקור מימון אמין ומדויק לצורכי ההשקעות של אף לא אחד מהתאגידים. לגבי חלקם התעריף גבוה מהתעריף הנכון עבורם, ולגבי חלקם הינו נמוך ממנו, שהרי זה טיבו של ממוצע.

בעתירה נטען עוד כי לגבי התאגידים מהסוג הראשון היוצר להם עודף הכנסות, סביר להניח שהרשויות המקומיות בעלות התאגיד יתפתו למשוך כדיבידנד. לפי העתירה, תעריף גבוה מעבר לצורך אינו רצוי והוא אף עשוי לתרום לעליית מחירי הנדל"ן. לגבי התאגידים מהסוג השני, הם יימצאו בחסרון כיס קבוע משלא יהיה בידם להשקיע די הצורך במערכות המים והביוב שלהם. העיכוב בפיתוח התשתיות ישפיע גם הוא על פיתוח הרשות ועל קידום הבנייה בה, וממילא על מחירי הנדל"ן. בין לבין ייווצר פער שילך ויתרחב בין רמתן ואיכותן של תשתיות המים והביוב בין התאגידים השונים, וזאת, באופן פרדוקסלי, דווקא כפועל יוצא מתעריף שוויוני כביכול.

בעתירה נטען, כי לא ניתן מחד גיסא לקבוע תשלום חובה כלל ארצי במחיר אחיד למימון תשתיות, אך מאידך גיסא לחייב כל תאגיד לממן עצמו ממקורותיו באופן עצמאי ואוטונומי בלא מענקי איזון, או בלא מנגנון סבסוד של המדינה ו/או באמצעות מנגנון העברת תשלומים בין תאגידים הגובים גביית עודף לכאלו הסובלים מגביית חסר.

במסגרת העתירה מתבקשים שני סעדים חילופיים. האחד - ביטול כללי דמי ההקמה ומנגנון התיערוף האחיד והמרתו במנגנון של תיערוף דיפרנציאלי, במסגרתו ייקבע תעריף פרטני לכל תאגיד ותאגיד על פי ערכי התשתיות שלו ו/או ההשקעות הצפויות בהן ובהתאם להיקף הבניה הפרטני בתחומו. השני - קביעת מנגנון פיצוי לתאגידים שתעריף דמי ההקמה בתחומיהן נמוך מהתעריף הפרטני התואם את צרכיהם, על בסיס ערכי שווי המערכות והיקף הבנייה שבתחומם.

המדינה הגישה תגובה מקדמית לעתירה בה היא דוחה את הנטען בעתירה וטוענת כי קיים בכללים מנגנון פיצוי לתאגיד שהכנסותיו חסרות והוא מעוגן בכללים הקיימים, אולם העותרים טוענים כי בכללים אין ביטוי למנגנון פיצוי שכזה.

תגובת רשות המים: "תאגיד מי אביבים טרם הצליח להגיע לרמת היעילות של אחרים בארץ"

רשות המים מסרה בתגובה: "הרשות פעלה מעל ל-3 שנים להסדרת נושא דמי ההקמה. לטובת העניין הקימה הרשות צוות מקצועי שבחן את הנושא והכין עבודה יסודית, מקצועית, מבוססת ומקיפה בנושא. במהלך העבודה, נפגש הצוות המקצועי עם נציגי התאגידים ועם גורמים נוספים במשק המים, קיים הליך של מעין טרום שימוע בנושא, וכמובן קוימו הליכי שימוע ציבורי - כמקובל.

"חשוב להבין כי תעריף דמי ההקמה נקבע על בסיס עקרון העלות ולפי שלושה פרמטרים להם השפעה מהותית על עלות פיתוח התשתיות - טופוגרפיה, צפיפות בנייה והמצב הפיזי של תשתיות המים והביוב (יחס ערך כינון מופחת לערך כינון מלא). עבודה זו הצביעה, לדוגמה, כי היטלי המים והביוב בעיר תל אביב-יפו גבוהים בשיעור ניכר מצורכי ההשקעה ועל כן נדרש להפחיתם בהתאם להשקעות הנדרשות. למותר לציין, כי רשות המים אמונה לא רק על תאגידי המים אלא גם על שירות כלל הצרכנים במשק, כולל ציבור קוני הדירות והקבלנים, אשר יש להבטיח שישלמו את עלות התשתיות הנדרשות ולא מעבר לכך.

"דמי ההקמה, ביחד עם מרכיב הפחת בתעריף השוטף, מבטיחים לכל תאגיד את מקורות המימון הנדרשים לביצוע תוכנית הפיתוח הנדרשת לבנייה החדשה בתאגידים ולהחלפת מערכות: באופן זה מובטח שפעילות ההשקעה (המאושרת לתאגיד) לאורך זמן מאוזנת בין צד ההכנסות לבין צד ההוצאות, ויוצרת ודאות אשר תאפשר גם גיוס הלוואות (במידה ונדרש).

"יישום המודל צפוי לחסוך כ-200-250 מיליון שקל לשנה לכלל הצרכנים ברחבי הארץ לצורך: בנייה חדשה, הרחבת נכסים קיימים (הוספת מרפסת, חדר וכיו"ב), ופעילות לפי תמ"א 38, פינוי-בינוי ועוד. רשות המים סבורה כי צעד זה הינו צעד נוסף בהתגייסות הכלל-ארצית להפחתת יוקר המחיה ויוקר הדיור, והכול במחירים סבירים וללא הפליה, ואנו מצרים כי תאגיד 'מי אביבים' בוחר שלא להתגייס לאותן מטרות.

"לעניין עלויות התפעול המוכרות - עלויות אלו נקבעו לאחר עבודה יסודית ומעמיקה כנורמות ברות השגה, באופן שמאפשר לתאגיד הפועל ביעילות לעמוד בהן. מובן כי הכרה בעלויות תפעול עודפות כגון שירותי גבייה עודפים וכו' - תבוא בהכרח על חשבון הצרכנים, ללא כל הצדקה כלכלית.

"לעניין 'מי אביבים', יובהר כי הצוות בראשות הממונה על התאגידים קיים בשנים האחרונות מספר רב של דיונים מעמיקים, בהם הודגש לנציגי התאגיד כי עליהם לנקוט בפעולות מיידיות להפחתת עלויות התפעול העודפות בתאגיד, דוגמת עלות מערך הגבייה ועלות שכ"ד במשרדי החברה אשר גבוהים משמעותית מהדרוש ומטילים נטל על ציבור צרכני התאגיד.

"למרות היתרונות לגודל, תאגיד 'מי אביבים' טרם הצליח להגיע לרמת הניהול המקצועי והיעילות של התאגידים המובילים בארץ, ורשות המים והממונה על התאגידים מאיצים את המהלכים לשיפור תיפקודו של התאגיד".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988