מדדי האושר של ה-OECD: איפה ממוקמים הישראלים?

לצד הדוח הנרחב שפרסם על כלכלת ישראל, מפרסם היום (א') ארגון ה-OECD  דוח מיוחד גם על רמת שביעות הרצון והאושר של אזרחי ישראל. 

לפי הדוח, ישראל היא בין המובילות ממדינות ה-OECD בכמה פרמטרים של אושר אישי, בעוד שבמדדי אושר אחרים היא משיגה תוצאות גרועות למדי.

בעוד שהישראלים מדורגים בציונים גבוהים במיוחד בכל הנוגע לפרמטרים כמו "סיפוק מהחיים", "מצב בריאותי" ו"הגשמה אקדמאית", הם ממקמים עצמם נמוך למדי בפרמטרים אחרים - למשל, "עוני במשפחות עובדות", "דיור" ו"איכות האוויר".

האושר במדדי ה-OECD מורכב מפרמטרים כמו מצב בריאותי, השכלה, איכות סביבה, ביטחון אישי, איזון בין עבודה לפנאי, הכנסה ודיור. 

בסך הכל, כפי שניתן לראות מהגרפים המצורפים, רמת שביעות הרצון האישית בישראל מעט נמוכה מהממוצע ברוב מדינות ה-OECD, אך עדיין גבוהה יותר מבמדינות כדוגמת איטליה ויפן.

עם זאת, השונות החברתית הקיצונית בישראל מחייבת התבוננות ספקנית בתמונה שניתנת על פי הממוצע. לפי הסקר, וזה לא מפתיע, יש בישראל שתי קבוצות גדולות - החרדים והערבים הישראלים - הסובלים מנחיתות משמעותית בהשוואה לרוב האוכלוסייה בכל הנוגע למדדי האושר שהוזכרו לעיל. הערבים והחרדים הם בדרך כלל פחות עשירים, פחות בריאים ופחות משכילים - אבל, בעוד שהערבים מגיבים לנתונים בהתאם, כלומר: בירידה חדה ברמת שביעות הרצון, אצל החרדים נתוני הפתיחה החלשים כמעט לא משפיעים על האושר האישי. 

הגרף הראשון המוצג כאן פרמטרים של רגשות ותחושות, בהשוואה בין ישראל לממוצע ב-OECD (משמאל לימין: הנאה, כעס, לחץ, שעמום ודיכאון). 

הגרף השני מציג את רמת האושר האישי הממוצעת בישראל, בהשוואה לממוצע ה-OECD ונתוני מדינות אחרות. 

 מדד האושר