סטארט-אפים ישראלים גייסו כמיליארד דולר ברבעון הראשון

בדיקת "גלובס": 12% מהחברות עוסקות באבטחת סייבר והן גייסו 149 מיליון דולר - 15% מסך הגיוס הכללי ■ 5% מסך החברות גייסו מעל 50 מיליון דולר פר חברה - רק 4 חברות

הקמת אתר אינטרנט / צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
הקמת אתר אינטרנט / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

כפי שזה נראה כרגע, השיא שנשבר אשתקד בסך גיוסי הון של סטארט-אפים ישראלים לפחות יישמר השנה, ולכל היותר יישבר. ממעקב "גלובס" עולה כי בסיכום הרבעון הראשון של 2016 - 81 סטארט-אפים גייסו 1.02 מיליארד דולר, 4 מיליארד שקל וזאת לעומת 4.4 מיליארד דולר בכל שנת 2015. דהיינו, הקצב של 2015 פחות או יותר נשמר. רק לצורך השוואה שתמחיש עד כמה מדובר בתקופת גאות, בשנת 2012 כולה - רק שלוש שנים אחורה - סך הגיוס עמד על 1.8 מיליארד דולר, לפי נתוני IVC.

על רקע הרבעון הראשון שחלף, בחרנו לבדוק לעומק את נתוני הגיוס, והנה כמה ממצאים שעלו מהניתוח שלנו.

12.6 מ' ד' הוא הגיוס הממוצע פר חברה. גיוס כזה אינו גבוה או נמוך משמעותית. זה פחות או יותר הסכום שמאפשר לחברת מחקר ופיתוח באשר היא להמשיך לפעול 12-18 חודשים נוספים. 51 מהחברות, 63% מהסך, גייסו פחות מ-13 מיליון דולר.

19% מהחברות הן חברות ביומד, דהיינו חברות שמפתחות ציוד רפואי או תרופות או פתרון רפואי אחר. זה אומר שרוב ההון הפנוי להשקעה עדיין זורם לכיסן של חברות טכנולוגיה, שלא משנה מה הן מפתחות, פרופיל הסיכון שלהן הרבה יותר נמוך מזה של חברות ביומד. הסיכוי שתרופה כלשהי נגד סרטן, לדוגמה, תעבור ניסויים קליניים ותקבל אישור FDA הרבה יותר נמוך מהסיכוי שפתרון מחשוב ענן כלשהו לא יתקבל בברכה על ידי השוק. נתון זה בא לידי ביטוי במקביל בשיעור סך הגיוס של חברות ביומד מהסך: 191 מיליון דולר, 19% מהסך.

5% מסך החברות גייסו מעל 50 מיליון דולר פר חברה - רק 4 חברות. לעומת זאת, 84% מהחברות גייסו עד 25 מיליון דולר פר חברה. זה אומר שמספר החברות שהן בוגרות ובשלות יותר, ולכן יכולות לגייס הרבה יותר כסף פר סבב, הוא משמעותית קטן יותר לעומת חברות שנמצאות בשלבי מחקר ופיתוח או שיש להן רק הכנסות התחלתיות. למעשה, רק חברה אחת מאלו שגייסו השנה כבר מוגדרת כחד-קרן, כינוי לחברות ששווין הוא מעל מיליארד דולר: ForeScout Technologies, חברה שמספקת פתרון אבטחת סייבר עבור ה"אינטרנט של הדברים". ועדיין, לכל שווי של חברה פרטית באשר הוא צריך להתייחס בערבון מוגבל. שווי כזה הוא הרבה יותר דינמי וקשה להערכה משווי של חברה ציבורית.

22% מסך הגיוס הוא של אותן 4 חברות שגייסו מעל 50 מיליון דולר פר חברה. ושוב: 5% מהחברות אחראיות על 22% מסך הגיוס, וזה אומר שחלק מאוד קטן של חברות הסטארט-אפ מקבלות נתח משמעותי מעוגת התקציב של קרנות הון סיכון והשקעה. ממש כמו חלוקת ההון העולמית: מספר קטן של אנשים מחזיק בעיקר ההון. לעומת זאת, כמחצית מסך הגיוס היה של חברות שגייסו עד 25 מיליון דולר פר חברה.

12% מהחברות שגייסו השנה הן חברות אבטחת סייבר, אחת הנישות היותר לוהטות בתעשיית הטק הישראלית והעולמית כאחד. 10 חברות שגייסו בסך 149 מיליון דולר, 15% מסך הגיוס הכולל ו-18% מסך הגיוס רק של חברות הטכנולוגיה (בנטרול חברות ביומד). סביר מאוד להניח שלפחות אחת מהן תעשה אקזיט בשנה-שנה וחצי הקרובות. ככה זה בתעשיית ההיי-טק: הרבה לפני שחברה מוכיחה עצמה מסחרית, היא נמכרת.

גיוסי הון של חברות סטארט אפ ישראליות
 גיוסי הון של חברות סטארט אפ ישראליות

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988