בעלי הדירות במרינה הרצליה מערערים לעליון בטענה לאפליה

לטענתם, המתווה שניסחה הוועדה המקומית בהרצליה, במטרה להבטיח כי לא יוכלו לגור בדירות יותר מ-3 חודשים בשנה, הוא מחמיר וגובל באפלייה אסורה

בינואר האחרון דחה בית המשפט המחוזי בתל-אביב את עתירת בעלי הדירות במרינה בהרצליה כנגד המתווה שניסחה הוועדה המקומית הרצליה, שאמור להבטיח כי הם יגורו בדירות הנופש שבבעלותם רק 3 חודשים בשנה - ובשאר הזמן הדירות יושכרו. כעת עותרים בעלי הדירות לבית המשפט העליון בטענה כי ההחלטה שגויה, ודורשים לבטל את המתווה.

בפסק הדין של המחוזי קבע השופט עודד מודריק כי המתווה ייכנס לתוקף לתקופה של 10 חודשים החל מחודש מארס, אך הורה לוועדה המקומית ולמשרד התיירות למצוא דרכים לעודד את חברת הניהול להשכיר את היחידות המלונאיות.

מודריק גם התייחס בהחלטה לטענות בעלי הדירות כי השקיעו בדירות: "הרוכשים בעת הרכישה ידעו היטב מהי המציאות המשפטית", אמר השופט. "מי שרכש דירה של מאות מטרים מרובעים, הציב בה ברזים מצופים בזהב מאופיר ודלתות שנהב מכוש, רהיטי תולענה (מהגוני) ופסנתר כנף רב-יוקרה - ידע שהוא מניח את השקעתו על קרני המתווה".

חדר כושר וספא לדיירים בלבד

כעת מערערים בעלי הדירות על פסק הדין, ובאמצעות עורכי הדין גד טיכו ואורית אלמוזלינו רייז ממשרד כספי ושות' הם טוענים כי הוועדה המקומית החמירה עמם כשניסחה את המתווה. לטענתם, בעוד בית המשפט העליון קבע כי הדירות צריכות לעמוד לרשות הציבור לתקופה של מעל חצי שנה, החליטה הוועדה המקומית כי הדירות יועמדו לרשות הציבור לתקופה של 9 חודשים, בעוד ניתן להסתפק לטענתם בתקופת השכרה של חצי שנה ויום.

הדבר יהפוך, לטענתם, את המרינה ל"תחנת רכבת", יגביר את הבלאי בשטחים הציבוריים של הפרויקט ויוריד מערך הדירות שלהם. על כן דורשים העותרים מבית המשפט להגדיר כי השימוש במתקנים כמו ספא וחדר כושר יוגדר לשימוש בעלי הדירות בלבד.

עוד נטען כי הדרישה להעמיד את הדירות להשכרה ל-9 חודשים, בעוד שבמתחמים קרובים העירייה דורשת השכרת דירות נופש רק ל-6 חודשים, היא אפליה ופעולה לא שוויוניות. 

"יהפוך לפיל לבן"

בערעור נוסף, שהוגש באמצעות עורכי הדין גד נשיץ, עמית מור, רם פרדס וזהבית קורבר ממשרד נשיץ ברנדס אמיר, המייצגים אף הם בעלי דירות בפרויקט, מביאים העותרים דוגמאות לפרויקטים שהועמדו להשכרה במרבית ימות השנה בשל דרישת הרשויות, כאשר גורלם הכלכלי של בעלי הדירות היה נתון בידיהן של חברות ניהול שונות.

פרויקטים רבים מוצגים בערעור ככאלה שכשלו, כמו פרשת עין-חמד, מלון סונסטה באילת וכפר הים בחדרה. זאת בנוסף למלון איילנד בנתניה, שלאחרונה נקלעה חברת הניהול בו להליך הקפאת הליכים. העותרים מזהירים כי גם פרויקט המרינה בהרצליה עלול להפוך ל"פיל לבן".

גם עיריית הרצליה עצמה הגישה ערעור על פסק הדין באמצעות עו"ד ליאור כץ, בו טענה כי ההחלטה לפיה המתווה יחול לתקופה מוגבלת של 10 חודשים בלבד, שאחריה תוקף המתווה יפקע, אינה סבירה.