חברת ייעוץ: כמות הגז ב"לוויתן" נמוכה ב-24%

כך לפי חברת הייעוץ ההולנדית "SGS" שמייעצת למשרד האנרגיה; חברת ייעוץ בינ"ל אחרת בודקת את המספרים ■ אם הכמות נמוכה מהצפוי, המשמעות היא אובדן של 100 מיליארד ש' במכירות גז והקטנת היצוא, וירידה של 50 מיליארד ש' במסים

קידוח לוויתן נפט גז / צילום: לילה כלכלי ערוץ 10
קידוח לוויתן נפט גז / צילום: לילה כלכלי ערוץ 10

כמות הגז במאגר "לוויתן" נמוכה ב-24% מהכמות שעליה דיווחו השותפות במאגר - זו ההערכה העדכנית של משרד האנרגיה שמתבססת על דוח משאבים שערכה עבורו חברת הייעוץ והבקרה ההולנדית "SGS".

בעוד שהשותפות טוענות כי המאגר מכיל 21.9 טריליון רגל מעוקב של גז (TCF), על פי הדוח החדש יש בו רק 16.6 TCF. משרד האנרגיה עורך כעת בדיקה נוספת של המספרים באמצעות חברת ייעוץ בינלאומית אחרת, והכמות הסופית צפויה להתפרסם בסוף החודש הבא. אם אכן קיים במאגר פחות גז, משרד האנרגיה צפוי ככל הנראה להקטין את הכמות המותרת ליצוא.

כמות הגז במאגר נקבעת באמצעות ניתוח גלעיני סלע שהוצאו מתוך שכבות תת-קרקעיות שבהן התגלה הגז. ככל שנערכות יותר בדיקות סיסמיות, כך מתבהרת התמונה וניתן להעריך במדויק יותר את כמות הגז במאגר מסוים. החברה שמבצעת עבור שותפות לוויתן את הבדיקות הללו היא חברת ההנדסה NSAI, ובבדיקותיה נמצא בכל פעם שכמות הגז גדולה מכפי שחשבו קודם לכן. כך, בעת גילוי מאגר לוויתן בסוף 2010, הוערכה כמות הגז בו בכ-16 טריליון רגל מעוקב (TCF), ואילו במאי 2013 דיווחו השותפות שכמות הגז במאגר היא 19 TCF. ביולי 2014 דיווחה השותפות על עלייה נוספת - ל-21.9 TCF. כמו כן מצאה החברה שכמות נוזלי הגז הטבעי (קונדנסטים) עלתה מ-34 מיליון חביות ל-40 מיליון חביות.

התוצאות האחרונות נמסרו לבדיקת משרד התשתיות הלאומיות, וזה העביר אותן לבדיקה נוספת של חברת SGS. כפי שחשף "גלובס", כבר ביוני בשנה שעברה, החברה הגיעה לתוצאה שונה ונמוכה בצורה משמעותית. מקורות טענו אז כי מדובר במספר שנמוך עד 20%. ואולם, הכמות המדויקת שהחברה העריכה מעולם לא נחשפה, וכעת היא נחשפת לראשונה - 16.6 TCF כאמור, או 24% פחות.

הפער נובע ממחלוקת בין משרד האנרגיה לשותפות לוויתן בנוגע לכמות הגז באזור שטרם בוצע בו קידוח. מאגר לוויתן נפרס על שטח של 324 קמ"ר (שטח הגדול פי שישה וחצי משטחה של תל אביב), ונקדחו בו בינתיים רק שלושה קידוחים. בעוד ששותפות לוויתן הכלילו בחישוביהן את כמות הגז באותו השטח, במשרד האנרגיה סירבו לעשות זאת. במשרד טוענים שאם וכאשר יתברר כי קיים גז באותו השטח, הם יעדכנו את הכמות בהתאם - בין אם כלפי מעלה ובין אם כלפי מטה. בחברות הגז נתנו הסבר נוסף לפער והוא כי חברת SGS אינה מקצועית ואינה מומחית בהערכת עתודות.

כך או כך, ההתקשרות עם SGS הסתיימה ומשרד האנרגיה שכר את שירותיה של חברת ייעוץ בינלאומית מוכרת אחרת, RPS הבריטית. מדובר באחת החברות המקצועיות והמוכרות בתחום, עם סניפים בלונדון וביוסטון. המשימה שהוטלה עליה היא לבחון את שני הדוחות, של SGS ושל NSAI, ולהגיש חוות דעת מקצועית למשרד. ואכן, החודש התקיימה בלונדון סדרת פגישות בין נציגי החברה הבריטית, נציגי משרד האנרגיה (ביניהם גיאו-פיזיקאי ומהנדסת מאגרים) ונציגים של חברות נובל אנרג'י, דלק קידוחים ורציו. במשרד מקווים כי כמות הגז הסופית תפורסם בסוף החודש הבא.

במשרד האנרגיה מסרו היום כי "המשרד עורך את כל הבדיקות המקצועיות הנדרשות ובעת הצורך נעזר במומחים לשם כך. עם סיום הבדיקות וגיבוש הנתונים הסופיים, יפרסם המשרד את הנתונים ויתווה את הפעילות במאגר בהתאם".

משותפות לוויתן נמסר בתגובה כי "לא חל שינוי ביחס לאומדני הגז הטבעי במאגר לוויתן כפי שנכללו בדוח המשאבים המותנים שפורסם על ידי השותפים במאגר. אנו נמשיך לעסוק בפיתוח מאגר לוויתן לטובת הכלכלה הישראלית ושיפור מעמדה האזורי של ישראל".

הפער בין 21.9 TCF ל-16.6 TCF הוא למעשה קיטון של כ-100 מיליארד שקל בהכנסות ממכירת גז, וקיטון של מעל ל-50 מיליארד שקל בהכנסות המדינה ממסים (לפי מחיר ממוצע של 5.17 שקלים ליחידת אנרגיה mmbtu). עוד השלכה, משמעותית אולי יותר, היא שכמות הגז המותרת ליצוא תקטן בצורה משמעותית.

נסביר, כי את מכסת הגז המותרת ליצוא קבעה ועדת צמח שהוקמה לבחון את מדיניות הממשלה בנושא משק הגז הטבעי. הוועדה קבעה כי ישראל תשמור לעצמה עתודות גז של 450 BCM ותייצא כ-500 BCM. ואולם, בעקבות סערה ציבורית החליטה הממשלה להתערב ולקבוע כי ישראל תשמור לעצמה 540 BCM, ואת היתר יוכלו שותפויות הגז לייצא.

עוד נקבע, כי כל מאגר יוכל לייצא כמות מסוימת של גז בהתאם לגודלו. כך למשל, מאגרים קטנים עד 100 מיליארד מטר מעוכב (BCM) יוכלו לייצא עד 75%, ומאגרים שכמות הגז בהם גבוהה מ-200 BCM, כמו "תמר" ולוויתן, יוכלו לייצא עד 50%. הרציונל הוא פשוט - הממשלה רצתה לתמרץ את פיתוחם של מאגרים קטנים והעריכה כי מחיר הגז המיועד לייצוא הוא גבוה יותר ממחיר הגז בשוק המקומי.

 

היצוא יקטן?

אם כמות הגז בלווייתן היא כפי שמעריכים בחברות הגז, אזי מותר למאגר לייצא 11-16 TCF של גז. כמות זאת, נציין, לוקחת בחשבון גם את כמות הגז במאגרי "כריש" ו"תנין", בהתאם להחלפת מכסת היצוא בין המאגרים. במשרד האנרגיה טוענים כי גם אם אכן הכמות תעמוד בסופו של דבר על 16.6 TCF, עדיין יוכל מאגר לוויתן לייצא ללקוח עוגן גדול אחד - מתקן ההנזלה ששייך כעת לחברת "של" (שרכשה את BG) במצרים, או לטורקיה.

"כמות הגז הסופית שיפרסם המשרד תשפיע בעיקר על השלב השני של פיתוח מאגר לוויתן", טוענת גל רייטר, אנליסטית אנרגיה בירושלים ברוקראז'. רייטר מסבירה כי אם לוויתן ייצא בשלב ראשון לירדן ולמתקן ההנזלה במצרים, לא יהיה במאגר מספיק גז שיצדיק בניית תשתית יקרה לטורקיה למשל. "יחד עם זאת", היא ממשיכה, "ייתכן כי במקרה כזה יוכל לוויתן לעשות עסקת החלף עם תמר, או לחילופין עם מאגרים אחרים שיתגלו בישראל, כמו למשל ברישיונות 'דניאל' או 'רועי'".

מנגד קיימת גם האפשרות שהממשלה לא תקטין את הכמויות המותרות ליצוא משום שבין כה וכה צריכת הגז בישראל קטנה משמעותית מהצפוי. ההמלצה של ועדת צמח לגבי כמות היצוא, נזכיר, התבססה על תחזית הביקושים לגז טבעי עד שנת 2040. ואולם, בעוד שתחזית הביקושים העריכה כי עד אותה שנה יצרוך המשק הישראלי 501 BCM של גז, הערכה עדכנית של משרד האנרגיה מדברת על כמות של 436 BCM, קרי 13% פחות.

הפער לא נשמע אולי כל כך משמעותי, אך בפועל הוא עצום. רק לשם הבנה, 65 BCM של גז, שהם הפער בין תחזית הביקושים הראשונה לזו העדכנית, הם שוויי ערך לכ-6 שנים של צריכת גז בישראל (ב-2015 עמד הביקוש לגז בישראל על 8.4 BCM). להערכת בנק ישראל, כפי שהוצגה בדוח שפורסם בחודש שעבר, הביקוש לחשמל (שמיוצר ברובו על ידי גז טבעי) צפוי לגדול בעשורים הבאים בקצב נמוך מבעבר - מה שיכול לחזק עוד יותר את עמדתם של אלו שיטענו כי יש להשאיר את היצוא כפי שהוא.

כאן המקום לציין, כי מעבר לסוגיית כמות הגז בלוויתן ממילא לא משתלם כעת לשותפות לייצא אותו. זאת, לאור מחירו הנמוך של הנפט והגז בעולם. נסביר כי כאשר נחתם מכתב הכוונות בין לוויתן ל-BG ביוני 2014, עמד מחיר הנפט על כ-115 דולר לחבית. במחיר זה של הנפט קיוו השותפות לקבל לפחות 6-7 דולרים ל-mmbtu בפי הבאר. BG תכננה להנזיל את הגז ולמכור אותו לאירופה במחיר של כ-11-13 דולר ל-mmbtu, או לאסיה במחיר של 15-20 דולר ל-mmbtu.

ואולם, מאז צנח מחיר הנפט ב-65% לרמה של כ-40 דולר לחבית. בהתאמה ירדו גם מחירי הגז הטבעי באירופה וגם באסיה לרמה של 5-7.5 דולרים ל-mmbtu בחוזים ארוכי טווח, ולפחות מ-5 דולרים לעסקאות ספוט. על מנת ש"של" תסכים לרכוש את הגז הישראלי, על לוויתן למכור אותו לכל היותר ב-2.5-3 דולרים (שכן על עלות הרכישה בפי הבאר צריכה "של" להוסיף את עלות הובלת הגז בצינור למצרים, עלות ההנזלה, השינוע לאירופה או אסיה וההפיכה שוב לגז). מיותר לציין כי השותפות לא יסכימו לדבר כזה.

כמו כן נזכיר את המכתב ששלח לפני שלושה חודשים עדי ברנדר, ראש אגף מאקרו כלכלה ומדיניות בחטיבת המחקר בבנק ישראל, לח"כ יעל כהן-פארן. במכתב מודה ברנדר כי במחירי הנפט של היום לא משתלם למדינה לייצא את הגז. "ירידת מחירי הגז בשוק העולמי מעלה שאלות מהותיות לגבי כדאיות היצוא", כתב, "ככלל, ככל שמחיר היצוא יורד בהווה, ובהנחה שערכו העתידי של הגז ואו עלות היבוא, ואו התשואה הצפויה על התקבולים ופרמיית הסיכון לא משתנים - כך פוחתת כדאיות היצוא בהווה". 

מנובל אנרג'י נמסר כי היא "מעסיקה את חברות ההנדסה המובילות בעולם לביצוע הערכות עצמאיות בלתי תלויות של המשאבים והעתודות של החברה. הערכות אלה מתבצעות בהתאם לסטנדרטים של התאחדות מהנדסי הגז והנפט העולמית SPE) Society of Petroleum Engineering) ובהתאם לכללי הדיווח של הבורסה לניירות ערך בארה"ב (SEC), ולכן אנו בטוחים בהערכות אלה.

"חברת NSAI מעריכה כי העתודות ב'לוויתן' עומדות על TCF 21.9. לצורך הערכה זאת קדחנו 4 בארות וביצענו מבחני ההזרמה במאגר 'לוויתן', שדומה במאפייניו למאגר 'תמר', ממנו אנו מפיקים גז טבעי כבר 3 שנים. שילוב המידע העולה מהקידוחים, יחד עם מבחני ההזרמה שביצענו בשדה, נתוני ההפקה ממאגר דומה במאפייניו וההערכות של חברת NSAI, מעניקים לנו את הביטחון בהערכת העתודות בהיקף TCF 21.9". 

גזיר דוח של משרד האנרגיה
 גזיר דוח של משרד האנרגיה


מדיניות היצוא של ישראל-כמה גז מותר למאגרים לייצא
 מדיניות היצוא של ישראל-כמה גז מותר למאגרים לייצא

 

צרו איתנו קשר *5988