"לא ניתן לקנוס בנפרד כל אחד מבני הזוג בגין העסקת עובד זר"

פסק דין שנתן לאחרונה בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב חושף כי המדינה (רשות ההגירה והאוכלוסין) שינתה את המדיניות שלה בנוגע להטלת קנסות על בני זוג שהורשעו בעבירות של העסקת עובד זר ללא היתר, והחלה להטיל קנסות על כל אחד מבני הזוג שהורשעו בנפרד, במקום להטיל קנס משותף.

בפסק דין שניתן בעניינם של איש העסקים שי רקנאטי ורעייתו מארין, שהורשעו בהעסקת שני עובדים זרים ללא היתר בביתם, מתח שופט בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב, אורן שגב, ביקורת נוקבת על שינוי המדיניות, שמשמעותו היא שהמדינה הכפילה את הקנס שמוטל על בני זוג שמנהלים משק-בית משותף ומורשעים בהעסקת עובד זר ללא היתר.

לדברי השופט, שינוי המדיניות נעשה ללא כל התראה מוקדמת וללא הסבר או הנחיה של היועץ המשפטי לממשלה בנושא. השופט אף דחה את בקשת המדינה לקנוס כל אחד מבני זוג רקנאטי בגין הרשעתם בהעסקת עובד זר ללא היתר.

"לאפשר לתכנן"

"עד לפני חודשים מספר, מדיניות המדינה ביחס לעבירות מסוג העבירות בהן הורשעו שי ומארין רקנאטי הייתה כי יש להרשיע כל אחד משני בני הזוג. ואולם, הקנס שביקשה המדינה להשית היה לעולם משותף לשני בני הזוג. מדיניות זו נהגה ביחס לתיקים בהם הושגו הסדרי טיעון והן ביחס לתיקים בהם נשמעו ראיות", כתב השופט.

לדבריו, "מעולם לא נטען על-ידי המדינה כי שינוי המדיניות, שנעשה באופן פתאומי ומיידי, הינו פועל ויצא של נוהל או הנחיה כתובים כלשהם מטעם היועמ"ש, וממילא לא נטען כי שינוי מדיניות זה פורסם בקרב הציבור הרחב על-מנת שיוכל להיערך לכך, ואולי אף יראה לנקוט משנה זהירות נוכח השינוי הפתאומי והדרסטי בגובה הקנסות, לאחר שנים רבות בהן המדינה נהגה אחרת".

השופט שגב פסק כי "מקום בו לאחר שנים המדינה משנה את מדיניותה ביחס לענישה ללא כל התראה מוקדמת ועומדת על כך שמעתה ואילך הקנס המוטל על נאשמים שהם בני זוג המנהלים משק-בית משותף יוכפל, מן הראוי שהדבר יעוגן בהנחיות היועמ"ש ויפורסם באתר רשות האוכלוסין וההגירה".

השופט ציטט מספרה של שופטת העליון, דפנה ברק-ארז, על משפט מינהלי, כדי להסביר את חשיבות הפרסום ברבים. לדבריו, "הפרסום נועד לאפשר לציבור לתכנן את מעשיו בהתאם לעמדת הרשויות. הפרסום תורם לוודאות משפטית, כאשר הפרסום מתייחס לנורמה מחייבת שלהפרתה לוותה סנקציה, החובה לפרסם מתחייבת מעיקרון החוקיות, המורה שאין עונשין אלה אם מזהירים. ולבסוף, הפרסום תורם לשקיפות, ועליו להיות נגיש לציבור".

לסיכום, השופט קבע כי "שעה שנקבע כי המניע לביצוע העסקת עובד זר ללא היתר הינו כלכלי, וביצוע העבירה השיא תועלת כלכלית לנאשמים - ברור שבמקרה שלפנינו התועלת הכלכלית צמחה לתא המשפחתי המשותף, ולא לכל אחד מבני הזוג בנפרד".

השופט סיים את פסק דינו בקביעה כי "משהוטל על מארין רקנאטי קנס בסך 34 אלף שקל בגין הרשעתה בהעסקת שני העובדים הזרים בביתה ללא היתר, אני דוחה את דרישת המדינה להטיל על שי רקנאטי קנס נוסף... בני הזוג יישאו בקנס הכספי בסך 34 אלף שקל שהוטל על מארין, בצוותא".

שי רקנאטי הוא בנו של איש העסקים אודי רקנאטי וסגן יו"ר מועדון הכדורסל של מכבי תל-אביב. רקנאטי ורעייתו הורשעו בפברואר, על-פי הודאתם, בשני מקרים של העסקת עובד זר ללא היתר. באותו יום הוטל על מארין רקנאטי קנס בסך 34 אלף שקל. שי רקנאטי הגיש בקשה לביטול הרשעתו, וזו נדחתה על-ידי בית הדין. בהמשך, במסגרת הטיעונים לעונש בעניינו של רקנאטי, ביקשה המדינה להטיל עליו קנס בסך 44 אלף שקל שיתווסף לקנס על רעייתו.

וינשטיין וברק יצאו נקיים

בשנים האחרונות הורשעו כמה נשים של גברים חזקים ומפורסמים בעבירה של העסקת עובד זר בביתם ללא היתר, אך בני זוגם יצאו ללא פגע. כך, למשל, קרה במקרה של נילי פריאל, זוגתו של ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק, שהורשעה ונקנסה ב-22 אלף שקל בגין העסקת עובדת זרה בעבודות משק-בית. ברק עצמו אפילו לא הועמד לדין בפרשה, למרות שהעובדת הזרה הועסקה בבית המשותף לו ולנילי במגדלי אקירוב בתל-אביב, וגם הוא נהנה משירותיה.

עוד קודם לכן הורשעה אביבה וינשטיין, רעייתו של היועמ"ש לשעבר יהודה וינשטיין, במסגרת הסדר טיעון בגין העסקת עובד זר ללא היתר בביתה. בית הדין האזורי לעבודה גזר על אביבה וינשטיין קנס בסך 20 אלף שקל. גם כאן יצא הבעל המפורסם והחשוב ללא פגע ומבלי שהוא נכלל בכתב האישום. זאת, למרות שהעובד הזר הועסק שלא כחוק בביתם המשותף של הזוג וינשטיין בהרצליה בעבודות משק-בית שונות.

באופן שונה נהגה המדינה באיש העסקים אלי טביב, הבעלים של קבוצת הכדורגל בית"ר ירושלים, שהורשע בהעסקת עובדת זרה ללא היתר וללא ביטוח רפואי בביתו בכפר שמריהו. טביב הורשע במעשה לצד רעייתו, דנה אשכנזי-טביב, שהורשעה איתו באותן עבירות. בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב נימק את החלטתו בכך בכך שטביב הודה כי ראה בביתו את העובדת, ואף הודה כי לא שאל את אשתו או את העובדת אם יש לעובדת היתר העסקה כדין.