פורטפוליו | בני לוין

אני: יזם, מאמין באנשים.

משפחה: סבתא מהצד של אבא נולדה בנווה צדק. הוריה של אימא הגיעו לארץ מרומניה. סבא היה היינן הראשון של יקב כרמל מזרחי, ובבית שקיבל מהברון בראשון לציון נולדה אימא, ושנים מאוחר יותר - אני. אבא נחשב לג'באר של המשפחה. הוא עבד שנים רבות בחברת היצוא החקלאי "מהדרין" ובשנות השישים הקים בית אריזה משוכלל. אימא הייתה פקידה בכירה ביקב, ואחר כך ספרנית בספרייה העירונית.

ילדות: היינו שייכים לאליטיסטים של העיר. הייתי פעיל בצופים, מדריך ורשג"ד, ועשינו שם אינטגרציה עם ילדי שיכון המזרח, שעד היום אני שומר איתם על קשר.

שירות צבאי ולימודים: עתודה. לימודי אלקטרוניקה בטכניון ואז שירות ב-8200.

מיקה: אשתי. אלמנת 73'. היא הייתה היפה של ירושלים בצעירותה, ועברה עם בן זוגה, שהיה סטודנט, לבאר שבע, ואז הוא נהרג ברמת הגולן וקיבל את צל"ש הרמטכ"ל. הוריו קיבלו את ילדינו כמו נכדים שלהם. היא עובדת סוציאלית בהכשרתה, ניהלה חנות ספרים, והיום עוסקת באמנות. לאורך השנים הייתה העוגן של הבית. בלעדיה לא יכולתי להגיע להישגים בהיי-טק. אנחנו יחד 41 שנים, עם שני ילדים ועם ארבעה נכדים. גרים ברעננה.

סיליקון ואלי: במהלך השירות הצבאי יצא לי לנהל פרויקט של פיתוח מבצעי שהצריך רילוקיישן לארצות הברית. נשארנו שם שלוש שנים.

נייס: ויתרתי על הפנסיה הצבאית, לקחתי שבעה חבר'ה מהיחידה והחלטנו לעשות היי-טק בארץ, בלי לדעת מה בדיוק. התחלנו בפרויקטים מודיעיניים, הבאנו הרבה ידע שעזר לייצא מערכות לחו"ל. לא אהבתי את התחום הביטחוני - רציתי תעשייה אזרחית - אבל לא רק שלא הבנו בזה, גם לא היה לנו כסף. חמש שנים לקח לנו להתאפס ולפתח מוצרים מתקדמים בתקשורת נתונים, ואז הבנתי שכדי להצליח אנחנו חייבים להיות שחקן נישה מוביל בעולם. פיתחנו מוצרים לשוק הבנקאי, שהתמקדו בהקלטת שיחות בחדרי מסחר. הפכנו למספר אחת בבנקאות, והתרחבנו. החברה, שחוגגת עכשיו 30 שנים, צמחה בצורה מדהימה. החברה גדלה ליותר מאלף עובדים.

עזיבה: הייתי מנכ"ל נייס במשך 15 שנים. התעייפתי, אבל לא איבדתי את ההנאה מהעבודה, רק הבנתי שאני צריך להעביר את הניהול הלאה. ב-2001 פרשתי מהדירקטוריון לגמרי, ויצאתי עם נפילת בועת הדוט-קום. זה היה לא קל, כי משקיעי נייס תבעו אותי ואת שאר הבעלים, תביעה שהסתיימה בפיצוי מחברת הביטוח.

אקזיט: הייתי מעורב בחברת דיבימושיין (dbMotion), שחיברה בין מערכות מידע למידע רפואי, שבעיניי הייתה האמדוקס של עולם הרפואה. עשינו אקזיט יפה.

IVN: חברתי לניר ברקת, לאלי בן-חמו ולשלמה דברת (איציק דנציגר הצטרף אלינו שנה אחר כך). אמרנו שניקח את הידע הניהולי שלנו ונשית אותו על המגזר השלישי. עשינו פרויקטים בחינוך, שהחשוב שבהם הוא מכון "אבני ראשה", שמעשיר מנהלי בית ספר בתחום הניהול. אחרי המשבר של 2008 החלטנו להכניס אנשי עסקים לעולם החברתי. היום יש לנו פורטפוליו לעסקים חברתיים.

קרן יוזמה: נועדה להקים תעשייה חברתית שמחזיקה את עצמה מהכנסות עצמיות.

קרן טנדם: נותנת מענקים למיזמים שמתמקדים במגזרים הערבי והחרדי.

קרן סיד: ממומנת על-ידי בנק מזרחי, נותנת מענקים לעסקים חברתיים בתחילת דרכם.

כפרי נוער: אני יו"ר "בן יקיר" ו"קדמה", שמקדמים ילדים בסיכון ונותנים להם כלים להשתלבות אזרחית.

:Jdocu קבוצת צלמים פילנתרופים שאני חבר בה, בהדרכת אליעזר יערי, צלם, מדריך וכותב סיפורים. אנחנו עובדים עם הג'וינט, ובכל פעם מתעדים קהילה יהודית אחרת בעולם. היו לנו שתי תערוכות בבית התפוצות, ובמהלך פסח מוצגת בנמל יפו תערוכה שמתעדת את היהודים ההודים בישראל. הכסף מהמכירות מועבר לקהילה.

תחביב: ארבע הנכדות שלי. אני סבא משוגע.

תפיסת עתיד: רוצה להשפיע מלמעלה בדברים קטנים ולא בעולם הציבורי - כי יעשו מהנאיביות שלי קציצות.