הפיצוי של הפריפריה: יוקר המחיה נמוך מבמרכז

נתוני ההכנסה של האוצר מצביעים לכאורה על אי-שוויון בולט בהכנסות בין תושבי המרכז לפריפריה ואזורי המרכז-פריפריה, אבל תושבי הפריפריה זוכים לפיצוי משמעותי ביוקר מחיה נמוך יותר. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, המעודכנים לשנת 2013, עמדה ההוצאה הממוצעת של משפחה ישראלית על 14,501 שקל בחודש. בעוד שמשפחה בתל אביב ובפתח תקווה הוציאה יותר מ-17 אלף שקל והוצאותיהן של משפחות בירושלים, חדרה, השרון ואזור יהודה ושומרון נעו בין 14 ל-16 אלף שקל, עמדה ההוצאה הממוצעת של משפחה המתגוררת בבאר שבע על 12,634 שקל בלבד, בחיפה על 11,558 שקל ומשפחה המתגוררת בנפת צפת, כנרת והגולן הוציאה בממוצע 12,336 שקל בחודש ב-2013. במילים אחרות, גם כאן הפער בין ההוצאה בפריפריה ובמרכז מגיע עד כמעט 50% - ממש כמו הפער בהכנסות. לעיקר הפער אחראי כמובן סעיף הדיור: הוצאות הדיור, המורכבות משכר דירה, שירותים לדירה והוצאות אחרות, הגיעו ל-4,952 שקל בתל אביב לעומת 2,300 עד 2,500 שקל בחיפה ובצפון.

בשורה התחתונה אומרים בבנק ישראל שכמעט אין הבדל ברמת החיים בין המרכז לפריפריה משום שהמחירים הזולים יותר מקזזים את פערי ההכנסה. למעשה, כפי שמעיר פרופ' מומי דהן, הקבוצה שנפגעת יותר מכולם היא תושבי מרכז שהכנסתם נמוכה משום שהם נאלצים לשלם יותר על השירותים והמוצרים שהם צורכים מאשר תושבי פריפריה בעלי הכנסה דומה.

היכן בארץ הכי משתלם להתגורר? בהנחה שהתשובה לשאלה הזאת מבוססת רק על הפער בין הכנסות והוצאות - וללא שיקולים אחרים קשים יותר לכימות כמו איכות הסביבה, רמת שירותי התרבות, החינוך, הבריאות והפנאי - נראה שמחוז חיפה מציע את העסקה המשתלמת ביותר: מצד אחד סל ההוצאות מהנמוכים במדינה ומחירי דיור זולים במיוחד ומהצד השני, הכנסה לנפש גבוהה יחסית ושיעור האבטלה מהנמוכים ביותר מחוץ למרכז הארץ. ההשוואה המתבקשת בין חיפה לתל אביב האטרקטיבית מגלה שעלויות המחיה בעיר ללא הפסקה גבוהות יותר בכמעט 50% מהעלויות בחיפה בעוד שההכנסה לנפש גבוהה רק ב-25%. נתוני ההכנסה הם לפני מס ולכן הפער בהכנסות אפילו יותר קטן. בשורה התחתונה מנצחת העיר עם התחתית.