"מאכערים? אצלנו זה כבר לא עובד. לקחנו להם תגי הכניסה"

נחום איצקוביץ', מנהל מרכז ההשקעות במשרד הכלכלה והתעשייה, מדבר בראיון מיוחד ל"גלובס" על המלחמה שהכריז על המאכערים: "זו תופעה שנולדה ממיסטיקה של מידע. אני מעריך שהיא תיעלם לגמרי"

איצקוביץ'. "גאה ש–85% מהפניות למרכז ההשקעות מסתיימות במענק" / צילום: איל יצהר
איצקוביץ'. "גאה ש–85% מהפניות למרכז ההשקעות מסתיימות במענק" / צילום: איל יצהר

שלוש שנים ורבע אחרי שבא לנהל את מינהלת מרכז ההשקעות שבמשרד הכלכלה, נחום איצקוביץ' ממלא את פיו מים כשהוא נשאל אודות מצב המרכז שקיבל. הוא מתחמק באלגנטיות מלעסוק בסיפורים מן העבר, דוחה בנימוס ניסיונות לפתח שיחה על הימים שבהם מרכז ההשקעות "כיכב" באחד ממשפטיו של שר התמ"ת וראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט. בראיון מיוחד ל"גלובס" הוא מצהיר שמרכז ההשקעות של 2016 כבר נמצא במקום אחר, שהבלגן כבר לא גר כאן יותר. "אתמול השתתפתי בסדנה שמתקיימת בפעם הרביעית בשיתוף עם התאחדות התעשיינים, להדרכה של סמנכ"לי כספים וחשבים בחברות, כיצד עובדים עם מרכז ההשקעות נכון. 25 איש במחזור הזה רוכשים ידע וכלים שישמשו אותם בעתיד לעבודה ישירה מול הצוותים של מרכז ההשקעות - הם לומדים להכיר את הנהלים, את המסלולים השונים, את הקריטריונים שמהווים תנאי לקבלת סיוע. 100 בכירים בחברות כבר עברו את הסדנה".

הסדנה הזאת, היא אחת התשובות של איצקוביץ' לתופעת ה"מאכערים" שאותה הוא מנסה לבער ולמגר, גם במחיר של החלפת הדלתות במשרדי מרכז ההשקעות.

- במדינה הזאת אפשר בכלל לעבוד בלי מאכערים?

"כן, עובדה שאצלנו כבר כמעט ואין מאכערים. ככל שאנחנו נביא יותר חשבים וסמנכ"לי כספים של חברות שיכירו את התיאוריה וייחשפו למידע שאנחנו נספק להם - התופעה הזאת תיעלם לגמרי. לשם אנחנו חותרים וזה מה שאנחנו עושים".

- למה אתה חושב שהמאכערים מזיקים?

"כי אין להם גבולות במסגרת הייעוץ שהם נותנים למי ששוכר אותם. הם חושבים שקשרים פותרים את הכול".

- ולא כך? קשרים לא פותרים את הכול?

"זה לא קורה, לפחות לא אצלנו. היום זה כבר לא עובד".

- אז מה, הם מסבכים את הלקוחות שלהם?

"אני חושב שחלק מהסיבוך של הלקוחות שלהם נובע מכך שהם לא הציבו את גבולות הגזרה של מותר ואסור. הם חושבים שבמסגרת הזאת יהיה להם קל יותר להגיע למה שהם סבורים שהם רוצים להגיע אליו. יותר גרוע זה שלפעמים מאכערים מקבלים אחוזים מהמענק עצמו שניתן למשקיעים בידי מרכז ההשקעות. כבר אין דבר כזה - כניסה חופשית למרכז ההשקעות. לקחנו להם את תגי הכניסה, אפילו החלפנו דלתות. הכל כאן הרבה יותר מבוקר".

אחת ההשקעות הבולטות בתעשייה מהשנים האחרונות, שכללה הקמת מפעל מתקדם שמעסיק מאות עובדים בפריפריה, לוותה באקורדים צורמים. המשקיע טען שמינהלת מרכז ההשקעות עיכבה תשלום של מענק שהובטח לו, עד כדי מצב שסיכן את ההשקעה שהיקפה מאות מיליוני שקלים. המשקיע, שידע שהעולם גדול ושמדינות רבות יעמדו בתור כדי לחבק אותו ואת מאות המיליונים שיש לו בכיס, איים לנטוש את התוכנית להקמת המפעל בארץ. "אספר לכם סודות מהחדר", אומר לנו איצקוביץ' בהתייחס לתקרית, שהפעם הסתיימה בשלום, "מי שייצג את המשקיע באותם הימים סיבך את התהליך כולו. זה היה מאכער, נציג לא לגיטימי שלא מבין מה קורה. קראתי למשקיע לפגישה, ביקשתי שיביא איתו את סמנכ"ל הכספים שלו. ישבנו שעתיים, עברנו סעיף אחרי סעיף. הראיתי להם מקומות שבהם היו חתימות לא נאותות. כיוונתי אותם".

- ובאחרית הדברים?

"המשקיע העיף את המאכער, הורה לסמנכ"ל הכספים שלו לעבוד איתנו ישירות ומצאנו דרך לקדם את ההשקעה במסגרת החוק. יש חברות שחושבות שמאכער 'יעביר את הדף למעלה', שיסדר להם עניינים, והרבה פעמים זה לא קורה. עכשיו כל המערכת מאוד פשוטה, מאוד שקופה והנהלים מאוד ברורים".

- אולי מוטב לטפל בביורוקרטיה? הרי היא חממת הגידול של מאכערים.

"מאכערים היא תופעה שנולדת ממיסטיקה של מידע. אבל גם אם זה עניין של ביורוקרטיה, אי-אפשר לתת כסף של משלם המסים בלי ביורוקרטיה ובקרה. אתם הרי הראשונים שתקפצו. "אני עושה אבחנה ברורה: כל הכללים והנהלים שקופים, המערכת פשוטה וידועה. אם קיבלתי פעם ספר נהלים עב-כרס והיום יש לי 12 נהלים שכל ילד יכול לקרוא - זה חלק מצמצום הביורוקרטיה. אם אחת הנוסחאות לזכאות לקבלת מענק הייתה פעם מסובכת באופן שרק רואה חשבון עם תואר שלישי יכול היה לקרוא ולהבין אותה - היום היא פשוטה, באופן שכל ילד יודע להבין. הרעיון הוא לפשט".

"להעלות את הפריון"

"אווירה אנטי-עסקית", כך הגדיר השבוע נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, את הביורוקרטיה, עודף הרגולציה, שטפון של מה שהוא מכנה "עשרות הצעות חוק פופוליסטיות" שנוגעות לדיני עבודה ומשפיעות על מצב הרוח העסקי-ישראלי. זאת הצמיחה האפסית, פער של 23% בין רמת הפריון במשק הישראלי לרמת הפריון הממוצעת במדינות מפותחות. "אם לפני עשור הקמנו 65 מפעלים חדשים בשנה, אז השנה קמו בישראל 3 מפעלים בלבד. פעם היו רק ל-16% מהמפעלים בישראל קווי ייצור בחו"ל, וכיום ל-34% מהם יש פעילות ייצור במדינות אחרות. לתעשיינים זה טוב מאוד, אבל אני בכלל לא בטוח כמה זה יכול להיות טוב למשק הישראלי", אמר ברוש השבוע.

איצקוביץ' אומר שהוא מוטרד ממצב הפריון במשק ומספר על "תוכניות משמעותיות שישפרו את הפריון ואת החדשנות בתעשייה הישראלית", כדבריו.

- איך עושים את זה?

"עשינו עבודת מטה פנימית, זיהינו את הנקודות שטיפול בהן עשוי לשפר את הפריון בתעשייה, תוך אבחנה בין תעשיות מוטות יצוא לבין אלה שלא; ובין תעשיות מוטות השקעות הון פיזיות לבין אלה שמוטות השקעות בהון אנושי - ובכולן צריך לטפל".

- עבודת מטה זה דבר יפה, אבל מה עם ביצוע?

"נביא את התוכניות לאישור מנכ"לי משרדי האוצר והכלכלה והתעשייה במטרה שייכללו כבר במסגרת תקציב 2017-2018. זה מהלך אחד מתוך שורה של מהלכים שאנחנו עובדים עליהם באופן יומיומי במסגרת הפעילות השוטפת: אישור להרחבה של מפעלים, מסלול חדש לתעסוקה בשכר גבוה, ויש עוד במה לטפל. יש סוגיות שקשורות להקצאות קרקע ותשתיות - וכאן צריך להגיע למצב שאלה יאושרו במהירות גבוהה יותר; צריך להקל ברגולציה בכל הקשור לקבלת רישיונות להיתרי בנייה ורישוי עסק משירותי הכבאות; יש סוגיות שקשורות לרגולציה סביבתית; במקרה של שירותי הכבאות, צריך לקצוב לוחות זמנים ברורים ואחידים כי לכל תחנת כיבוי אזורית יש את קצב העבודה שלה. זה דבר שצריך לשפר".

- קשה פה.

"כל הגורמים האלה יוצרים מצב שהסביבה העסקית קשה. יש גם הרבה הצעות חוק פרטיות שמוגשות חדשות לבקרים באופן שמשפיע על התעשייה ועל הכלכלה בכלל. גם אם ההצעות האלה נכונות, בחלקן יש כדי לערער את היציבות והן יוצרות אי-ודאות בקרב משקיעים".

- ישראל היא סביבה אטרקטיבית להשקעה?

"במאקרו - הכלכלה הישראלית יציבה והיא עברה את המשבר הכלכלי העולמי מהשנים 2008-2009 בצורה סבירה ואפילו סבירה ביותר. התעשייה הישראלית היא מקום שמי שמחפש חדשנות ימצא אותה בו. ועדיין, מצב עשיית העסקים כאן במיטבו? - לא, ולכן חלה עלינו החובה לשפר אותו ואנחנו משפרים. אם פעם לקח שנים כדי לאשר תוכנית, אז קיצרנו פה תהליכים ולוחות זמנים. אם בעבר חברות ביקשו מענק במסגרת השקעה וחיכו 3, 4 ואפילו 5 שנים, אז בשנת 2015 הגענו למצב שבתוך 4-8 חודשים חברות קיבלו תשובה - 'כן' או 'לא' - וזה צמצם משמעותית את מרחב אי-הוודאות שבו נתונות חברות לפני השקעה. בגלל הבעיות ביצוא עשינו לאחרונה שיתוף פעולה כאן - בתוך משרד הכלכלה, בין מרכז ההשקעות לבין מינהל סחר חוץ - במטרה לסייע לחברות שמתנהלות מול אשרא, החברה הממשלתית לביטוח סיכוני אשראי, וזאת כדי שמי שעובר דרכנו יקבל חבילה שלמה של כלי סיוע באופן שיקל על התהליכים".

- זה נכון ש-85% מהפניות למרכז ההשקעות מסתיימות במענק?

"נכון, ואני גאה בזה. בעבר היו מגישים 'בקשות זבל', והיום כבר לא. אני לא אחשוף חברות, אבל היו כאלה שהגישו בקשות למענקים באמצעות מאכערים על פי תוכניות שאין להן שום ערך מבחינת ההיתכנות הכלכלית. לקריטריונים למתן מענק הכנסנו גם מרכיבים נוספים כמו חדשנות ופריון, וזה בנוסף לרמת השכר ולמספר העובדים שיועסקו לאחר ביצוע ההשקעה. החדשנות והפריון מהווים 30% מאמות המידה שהגדרנו לכל בקשה ולכל תוכנית השקעה שנבחנת. בודקים מטעם המדען הראשי מעורבים בתהליך, וכך גם ביטלנו את כל האפשרויות להביא לתעשייה המסורתית ציוד ומכונות מיושנים ומשומשים כי אנחנו לא מוכנים להיות אגן הג'אנק של כל מי שרוצה לקנות ציוד מיושן באירופה או בארה"ב. רק ציוד חדש - ישראלי או מיובא".

- זה לא מייקר את ההשקעה?

"יכול להיות שזה מייקר אותה, אבל אנחנו לא צריכים להיות בשורה השלישית של הטכנולוגיה אלא בשורה הראשונה. אי-אפשר לדבר על הגדלת הפריון במשק ומצד שני להגיד למשקיעים תמשיכו להביא את המכונות שמפעלים באירופה כבר זרקו. זה אומר שצריך להשקיע יותר כסף".

- אז התנאי הזה מסנן את בקשות הזבל?

"כן, כי התוכניות שהוגשו בעבר היו פחות איכותיות, וחברות עוברות סינון מוקדם בעצמן ונמנעות מהגשת בקשות או תוכניות כאלה. זו הסיבה ששיעור התוכניות הטובות שמגיע אלינו גבוה יותר, וכך 85% מהבקשות מאושרות".

- אז תם העידן של "החוק לפיזור המכונות" - כפי שכונה בעבר החוק לעידוד השקעות הון שמתוקפו פועל מרכז ההשקעות?

"אני לא חולק על הרעיון שבעבר היה צורך להביא מקומות עבודה לפריפריה. עם זאת, היום אם רוצים שהפריפריה תצמח צריך להביא אליה מקומות עבודה איכותיים, זאת אומרת שרמת השכר בהם תהיה גבוהה - ואנחנו עושים את זה".

"גם הודו כבר לא אטרקטיבית"

- בוא נדבר על השקעות זרות, שכן החוק לעידוד השקעות הון נועד למשוך לכאן השקעות זרות. יש טענה שאי-הוודאות שנובעת משינויי ותיקוני חקיקה היא חסם להשקעות כאלה, או שבכלל מי ש'אשם' בכך זה המצב בעולם. מה נכון?

"התשובה היא גם וגם. היציבות בתחום המיסוי היא דבר חשוב ועיקר הטענות שעולות בעניין הזה מתייחסות ליציבות המיסוי. בגדול יש יציבות, ואני בהחלט יכול להפתיע אתכם ולספר שבשנים האחרונות בוצעו כ-60 השקעות של תאגידים זרים ושל חברות זרות בישראל באמצעות מרכז ההשקעות. לא כולן חדשות, חלקן הרחבות של השקעות ישנות. מבחינת השקעות זרות - אין הסתערות. יש יציבות, אם כי יש גם האטה מסוימת. אבל אם מדברים על מרכזי פיתוח, אז יש עלייה מטורפת: בשנים האחרונות נפתחו כ-150 כאלה וזה מצוין. אבל יש בזה גם בעייתיות כי הם מושכים אליהם את כוח האדם האיכותי מהתעשייה - מהנדסים, מהנדסי תוכנה וכו' - והתחרות על הטאלנטים יוצרת תחרות שמעלה את רמת המחירים וזה משפיע על כושר התחרות".

- ואז התעשיינים נוסעים להודו.

"הודו כבר הפסיקה להיות אטרקטיבית כי רמת השכר בה עולה ועולה ועולה, אבל מי שאטרקטיבי היום הן דווקא מדינות כמו פולין, הונגריה וכו'".

- האם משקיעים מדירים רגליהם מישראל בגלל ה-BDS?

"לא נתקלתי במקרים כאלה".

- אתה יכול להניח שיש?

"אני חושב שאנחנו מנפחים את סיפור החרם וה-BDS יותר מדי".

- אתה פוגש משקיע זר שמתלבט איפה לשים את הכסף. איך אתה מנסה לשכנע אותו לבוא דווקא לכאן?

"אם הוא יהודי אז קל יותר לשכנע, ואם לא - אנחנו משכנעים אותו בכך שבישראל יש חשיבה יצירתית, הון אנושי מכובד מאוד וסיוע ממשלתי שלא נופל מזה שמציעות מדינות אחרות ברמת המיסוי וברמה של מרכיבים אחרים. אנחנו מספרים לו שיש כאן יציבות כלכלית שמקורה במערכת בנקאית יציבה, שעברנו את המשבר העולמי הגדול יחסית טוב, ומתגאים המון באיכות האנושית וביזמות שקיימת כאן ולא קיימת באף מקום אחר בעולם".

- המנכ"לית לשעבר של משרד האוצר, יעל אנדורן, הניחה לפני כשנה על השולחן דוח עם המלצות לשינויים בחוק לעידוד השקעות הון. מה יצא מזה?

"התחלפה מאז הממשלה, התחלפו השרים, והיישום של חלק מההמלצות כרוך בשינויי חקיקה בחוק לעידוד השקעות הון. אנחנו מריצים תזכיר להצעת חוק שכולל תיקונים שמבוססים על חלק מאותן המלצות".

- מה אתם מתכוונים ליישם בנוסח החדש של החוק?

"למשל את תחום הקניין הרוחני, בעקבות זה שה-IP בורח מהארץ וצריך לייצר מסלול תחרותי שישאיר אותו כאן. עובדים על זה מאוד קשה".

- ומה לגבי הנגשת זכאות להטבות לחברות קטנות ובינוניות?

"זה לא יקרה. האוצר מתנגד לכך ויש ויכוח".

- החברות הביטחוניות הממשלתיות דורשות לחזור לתכולת החוק לעידוד השקעות הון לאחר שהוצאו ממנו לפני כ-6 שנים. ראוי לתת להן את ההטבה הזאת?

"יש מחלוקת על כך שכן הן חברות ממשלתיות לכל דבר ועניין. יש להן את היתרונות שלהן כחברות ממשלתיות - החל מרכש, חוזים, פטורים ממכרזים, קרקעות שקיבלו ועוד. אם חברות ממשלתיות יקימו שותפויות והתאגדויות עם חברות פרטיות וייקחו את הסיכונים העסקיים שלוקחות חברות פרטיות - אולי אז יהיה מקום להחזיר אותן לחוק לעידוד השקעות הון".

"מותר לאינטל לפטר עובדים; נכון לרגע זה היא עומדת בכל היעדים והיא תמשיך לעמוד בהם"

תקציב מינהלת מרכז ההשקעות ל-2016 הוא 540 מיליון שקל. איצקוביץ' מתפאר בנתון שלפיו בשנים האחרונות נפתחים בממוצע 15 מפעלים חדשים בכל שנה. "לפעמים זה 13 ולפעמים זה 17", הוא אומר. 85% מההשקעות הן השקעות חוזרות, כלומר פעילות תעשייתית שכבר מתקיימת בישראל ומתרחבת. "רק בשבוע שעבר אישרנו עוד 4 מפעלים חדשים במסגרת מסלול מינהלי שמופעל מחוץ לחוק לעידוד השקעות הון, באזור התעשייה נע"ם (נתיבות, עזתה ומרחבים שבנגב - י"א; סק"ל). לפי המסלול המינהלי המשקיעים לא יצטרכו לעמוד בחובת היצוא - חובה שחלה על מי שמקבל מענק מתוקף החוק לעידוד השקעות הון".

- אם אנחנו כבר בדרום, אז רמת האבטלה בדימונה בעשור האחרון היא בין 10% ל-15% באופן תמידי.

"במשך שנים דימונה הסתמכה על 'כיתן' שהיה לה מפעל גדול ונוצר המצב כפי שנוצר והיינו צריכים לפעול. בשנים 2014-2015 עשינו שם מאמץ מרוכז והבאנו לדימונה שלושה מפעלים חדשים - חדשים לחלוטין ובהיקפים גדולים. העובדים הם תושבי האזור, שני מפעלים באותו ענף, כל השקעה בהיקף של יותר מ-200 מיליון שקל, וגובה השכר של העובדים הוא בגובה השכר הממוצע במשק עם הטכנולוגיה הכי חדשה והמתקדמת ביותר".

ראש מועצת ירוחם, מיכאל ביטון, אומר לנו שלא נבנה מפעל אחד חדש בירוחם, שהכסף הגדול של מרכז ההשקעות לא מגיע למוקדי האבטלה. עלות מגרש בירוחם היא פי 1.5 או פי 2 מזה שברהט ובלהבים.

"הייתה הרחבה של חברת הפארמה 'פריגו' בירוחם בהיקף של 200-250 מיליון שקל, ועובדים שם מקבלים שכר ברמות גבוהות מאוד. אם מיכאל ביטון מלין על כך, יש גם את 'אמילה קוסמטיקס' וחברת 'אקרשטיין' שקיבלו מאיתנו סיוע. השקעה חוזרת היא דבר לא פחות חשוב מהשקעה חדשה. הקמה של מפעלים חדשים היא לא בהכרח הפתרון לעומת ההרחבה וההכפלה וההשלשה של מספר העובדים, ברמות השכר הטובות, כולל מעבר של אנשים בעלי תארים אקדמיים שיעברו לגור בירוחם. ואני מבין את ביטון, למרות שהוא מלין עלי. כיהנתי כראש רשות מקומית במשך 3 קדנציות (בתפקיד ראש מועצת עמק חפר - י"א; סק"ל) ואני יודע בדיוק במה מדובר. אזור קשה יש לו. עם זאת, צריך להבין ששתי הרחבות בפריגו בתוך שנתיים, מרכז המצוינות שפועל שם, זה יותר חשוב מלהקים מפעל חדש.

"'דלקסן' (שבבעלות חברות דלק וסנו - י"א; סק"ל) עובר עכשיו לדימונה. דימונה היא בפירוש מקום שיודע לעשות ביזנס וזה לגמרי חלק מהעניין. כשאתה מביא מישהו שיעשה השקעה, עדיין צריך היתר בנייה, רישיונות, רישוי עסק, להתמודד עם כיבוי אש ועם כל הדברים הנלווים. זה לא פחות חשוב ממענק הון. עכשיו אנחנו עובדים עם פארק צבאים שבעמק בית שאן, מנסים לפתח שם את התעשייה, כי עד עכשיו אף אחד לא רצה לבוא לשם".

- משרד הכלכלה ניסה להביא ב-2012 את אינטל לפארק צבאים. אינטל לא התלהבה מהרעיון, בלשון המעטה.

"אותו מפעל של אינטל שהממשלה רצתה להביא לשם הוקם בסופו של דבר באירלנד. אתם יודעים למה? כי הממשלה לא יכולה לחייב בכוח חברות לפעול במקומות שבהם הסביבה העסקית לא מתאימה להן. כל כך רצו שאינטל תהיה בארץ, עד שניסו לדחוף אותה למקום שבו הסביבה העסקית לא מתאימה לה. זאת הייתה שגיאה. ב-2014 הממשלה עבדה אחרת, כל משרדי הממשלה היו מתואמים ואינטל עשתה את ההשקעה הכי גדולה שלה בישראל בהרחבת המפעל בקריית גת. זו הייתה ההשקעה הכי גדולה אי-פעם בישראל - 24 מיליארד שקל".

- אז מה עם פארק צבאים? מו"מ עם חברות שיפתחו שם מפעלים?

"יש מו"מ עם 4 חברות, אבל אנחנו לא יכולים למסור פרטים בשלב הזה. בגדול מאוד מדובר במפעל שעוסק בתחום טכנולוגיית מתכת למטוסים, ומפעל אחר בתחום מוצרי הצריכה שייצר לייצוא. הנוף במקום הזה פנטסטי, אבל משקיעים לא רוצים להגיע לשם. עשינו מדד שנקרא מדד אי-אטרקטיביות ופארק צבאים נמצא באחד המקומות המובילים בו. התפקיד שלנו הוא לייצר כלים שיתאימו לאי-האטרקטיביות של המקום, כמו שעשינו בעבר בנע"ם שבדרום והוא התמלא".

אינטל מפטרת בימים אלה מאות עובדים בישראל במסגרת תוכנית התייעלות שהיא עושה בכל העולם. אתם בודקים את המהלך הזה אל מול ההתחייבות שאינטל נתנה לממשלת ישראל מתוקף קבלת מענקים והטבות מס?

"מותר לה. יש לאינטל יותר מ-10,000 עובדים בישראל. הממשלה לא מנהלת את משאבי האנוש של החברות. אם החברה התחייבה מתוקף המענק שקיבלה מ-2014 להוסיף עוד 1,000 עובדים, אנחנו בודקים שזה קורה ושאכן החברה תעמוד ביעד שנקבע. מפעל אינטל בקריית גת יעסיק 4,000 עובדים וזאת עם השלמת העבודות להרחבת המפעל".

- היא עומדת ביעדים?

"נכון לרגע זה היא עומדת בכל היעדים, ובשיח שיש לנו עם אינטל החברה מתחייבת שהיא תמשיך ותעמוד ביעדים שעליהם סוכם".

 

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988