מנכ"ל תרמוקיר: "בלי חול או בטון דבר לא יעבוד"

אלי כהן: המחסור בחול, לא רק מוביל לעליית מחיר שגם מעודדת פתרונות לא חוקיים, מעיב על כל שרשרת הייצור של הבנייה בישראל

אלי כהן / צילום: תמר מצפי
אלי כהן / צילום: תמר מצפי

בין שלל הנושאים שהופיעו בדו"ח מבקר המדינה השנתי שפורסם בשבוע שעבר נכלל גם פרק קצר שהתייחס לנושא החול לבנייה. במסגרת הדו"ח תיאר המבקר שורה של כשלים בהקצעת קרקע, אישור חפירה, הארכת מועדים בלתי מבוקרת מצד רשות מקרקעי ישראל וגם כיצד מגיע חול לתעשייה בצורה פיראטית.

גורמים בענף הבנייה והתעשייה מסבירים שמדובר רק בחלק קטן מתופעה רחבה בהרבה. "מבקר המדינה התייחס למקרה ספציפי בראשון לציון, אבל זו דגימה בלבד, קצה הקרחון. זה קורה בשטח בהיקף הרבה יותר רחב", כך אומר אלי כהן, מנכ"ל חברת תרמוקיר ויו"ר מטה בנייה ירוקה בהתאחדות התעשיינים.

"הכמויות שהמבקר כתב עליהן קטנות מאוד, ובפועל יש מצוקה קשה בכל הקשור לחול לבנייה ולבטון. נכון להיום יש רק שתי מחצבות שפועלות במישור רותם, שמספקות חול. מחצבה שלישית בדרך, אבל זה לא מספק את הענף. אנחנו בהתאחדות התעשיינים מעריכים שהשוק צורך מיליון טון חול בשנה אבל לא מספקים לו מיליון טון, והפער בין האספקה החסרה לבין הצריכה בפועל נמצאת בדיוק איפה שהמבקר מצא אותו".

- חסר בישראל חול?

"יש מחסור של שנים בתכנון ומכרזים למחצבות. זה מצב פאתטי ושלומיאלי שמדינת ישראל, שיש לה עתודות חול הכי גדולות באזור, גם לעומת אירופה, עומדת כמו עני בפתח. בגלל שלא יצאו מכרזים, והביקוש כל הזמן עולה, המחירים קפצו בין 50% ל-60% בשנה האחרונה, מ-20 שקל ל-40 שקל לטון חול, והיום כבר מדברים במונחים של 50 שקל לטון חול לבטון. בתעשיות אחרות, שצריכות חול מסונן יותר או מוצר שונה, מדברים על זינוק של 200%.

"במקום לטפל בנושא שומעים לפעמים על רעיונות מוזרים כמו ייבוא חול. היו הצעות לייבא ממצרים או מירדן, אבל זה לא רלוונטי: עלות ההובלה לבדה תהפוך את כל העניין ללא כדאי, וכאמור יש לנו מספיק כאן".

- אז איפה הבעיה?

"הבעיה היא שהתיאום בין הגופים שאחראים להוציא עוד מכרזים לא עבד כמו שצריך. על התחום הזה אחראים משרד האנרגיה והתשתיות ורמ"י שאחראים על איתור מקומות, תכנון, תבע"ות וגם שיווק. ופשוט לא יוצאו מכרזים. זה תהליך ארוך טווח, והם שכחו לתכנן.

"היינו במטה הדיור. הם עובדים, אבל קשה להם לחבר את כל השרשרת וכל פעם יש פלונטר אחר. המדינה לא רגילה לעבוד מהר או יעיל. תמיד אומרים שכוחות השוק יסדרו, והם הכי חזקים. זה נכון, אבל זה תהליך ארוך, והשאלה היא מה המחיר של זה. יש צורך בראייה הרבה יותר רחבה בתחום של החול כמו בכל התחומים האחרים.

" במטה הדיור שאלו אותנו התעשיינים מה צריך לעשות, אז אמרנו שחייבים עוד מכרזים. עברה חצי שנה, יצאו שני מכרזים בקושי. הראנו להם תמונות של משאיות שמחכות בשערי המחצבות. טורים של קילומטרים. ההרגשה היא שזה לא מעניין אף אחד".

לדברי כהן, המחסור בחול, לא רק מוביל לעליית מחיר שגם מעודדת פתרונות לא חוקיים, מעיב על כל שרשרת הייצור של הבנייה בישראל. "צריך לרדת כאן האסימון לכל מי שאחראי על התחום, שאין כאן רק בעיה אחת. זה לא רק עובדים או התחלות בנייה, או מכרזים או חברות זרות שיבואו מחו"ל. בכל אחד מהשלבים צריך לטפל כדי שהענף יצליח לעמוד במה שמצפים ממנו. גם מוצרי הבסיס חשובים כי גם אם יהיה פתרון לכל הבעיות האחרות, בלי חול או בלי בטון שום דבר מזה לא יעבוד".