זרקור לעולם אחר

לא חסרים כותבים ו"מומחים" לענייני הציבור הדתי והמתנחלים, שמנתחים בידענות ציבור שהם פגשו בו מעט מאוד פעמים באופן בלתי אמצעי. ובמקום זאת, הידע שלהם, רובו ככולו, מגיע באמצעות מתווכים, על שלל ההטיות שעשויות להיות בתהליך למידה שכזה. אבל לא כך במקרה של הספר "למראית עין" (הוצאת כנרת זמורה דביר, 245 עמ'), שבדרך לכתיבתו בילה הסופר ליעד שהם זמן רב ביישוב טלמון שמעבר לקו הירוק, והדבר ניכר היטב.

במרכז עלילת הספר, דמותו של יואב שחוזר לגופנה, הישוב הדתי שבו גדל, אלא שהפעם הוא עושה זאת כאדם חילוני וכמצטרף טרי לשב"כ. הוא מגיע כדי לחקור תעלומת רצח של רב הישיבה התיכונית המקומית, כאשר אליו מתלווה ענת, חוקרת משטרה מוכשרת שנמצאת על פרשת דרכים בדרכה המקצועית.

במסע הפתלתל לפתרון פרשיית הרצח, יואב פוגש מחדש את הוריו, את חבריו ואת אנשי הישוב שבו התחנך, ודרך עלילת הספר הקורא עושה היכרות עם כל המאפיינים והנטיות של החברה הזו. עם הקהילתיות החזקה (לטוב ולרע), עם ההתגייסות הגדולה למען האחר מחד (והחשש מ"מה יגידו"), ועם הקושי של מי שעזב את השורות, לחזור ולמצוא את מקומו בין העולמות - כשהוא חש משיכה ודחייה למקום שממנו בא ולזה שאליו הוא הולך. השקרים שלו להורים כדי לא להכאיב, השנאה שם לערבים, הריחוק שנוצר בין מי שהיו חברים ושעתה, תהום של השקפת עולם פעורה ביניהם.

שהם למד היטב את הציבור הזה: בתחושות, בחששות, בחולשות, בסגנון הדיבור, במעלות ובמורכבות שבו, על סוג האנשים ו"הטיפוסים" שקיימים בקבוצה זו. מדובר בהישג מרשים עבור מי שלפני כתיבת הספר, לא היה בעל היכרות יוצאת דופן עם היהדות ועם תושבי היישובים ביהודה ושומרון.

המתח בספר עובד היטב, עם טוויסטים בהתאם למצופה, כאשר שהם יוצר עלילה שמעניין להמשיך בה עד לפתרון התעלומה. הסוף אינו מותיר מקום לאדישות, ונעצור כאן כדי לא לקלקל. סיפור שהוא לא רק סיפור, אלא גם זרקור לעולם אחר.