מבחן דרכים: פורשה בוקסטר S - מדרגה נוספת של קסם

פורשה בוקסטר S החדשה

פורשה בוקסטר  / צילום: יחצ
פורשה בוקסטר / צילום: יחצ

זו, כך אומרים, הנקודה המערבית ביותר של יבשת אירופה. קבו-דה-רוקה, פורטוגל. אנדרטה צנועה מציינת את הקואורדינטות של המקום, ומאשרת כי אכן הצוק הזה הוא-הוא סופה של אירופה היבשתית. סוף מערב.

בזכרונו של כל מי שלמד אי פעם לבגרות בספרות עברית, עולה מיד שירו של רבי יהודה הלוי - "לבי במזרח ואנוכי בסוף מערב". קינה על שהוא תקוע במערב (ספרד), בעוד ליבו שואף אל המזרח (ישראל).

אך הפעם הזאת - כפי שיסופר להלן - ליבי נותר בסוף מערב, גם לאחר שובי אל המזרח.

אל נוף סלעי הגרניט עוצר הנשימה הזה הגעתי במכונית קטנה, צהובה כחלמון, מטאמבון לטאמבון. החניתי בפאתי הצוק, לחצתי על הכפתור המפשיל את גג המכונית (ב-9 שניות!), התרווחתי בבמושב המחבק, והנחתי לאוויר הים המלוח ללטף את מצחי החם. לימיני הזדקר מגדלור יפהפה, שכאילו נעקר מתוך איורי ספר מסעות עתיק. לשמאלי השתרעו גבעות סלעיות עטורות מרבד ירוק, וסביבי רחשה להקת תיירים יפניים על סמרטפוניהם המבזיקים. בנימוס ובסדר מופתי, הם ניגשו, יחידים ולעתים בזוגות, הזדקפו בגאווה לצד מכוניתי, וסילפפו את עצמם לדעת.

חשתי מבוכה על שאני מסתיר מהם פיסת נוף נאה, ולכן התנעתי כדי להזיז את המפגע. "נו, נו, פליז..." הפצירו בי נתיני הקיסר, ורק אז הבנתי כי עם המכונית הם מבקשים להסתלפף, ולא עם הנוף.

אפשר להבין אותם. אוקיאנוס הם כבר ראו פעם, את הבוקסטר החדשה - עוד לא. בהבעה מתנצלת נחלצתי ממושב הנהג וזזתי הצידה, לבל אטנף את הס*לפי שלהם עם הסלפיות המכוערת שלי. הם הודו לי בקידות נרגשות.

"בוקסטר" הוא שמה הפרטי של המכונית. "פורשה" הוא שם משפחתה. משפחה טובה. מכונית הספורט הדו-מושבית הזו נולדה לפני 20 שנה. הבוקסטר 2016 היא הדור הרביעי. וכמחווה למכונית עבר מהוללת הוצמד גם לה הכינוי של ההיסטורית - "718".

לא מעט חידושים מרעישים יש ב-718. חלקם בוודאי יעורר טרוניות בקרב אוהדי "פורשה" האדוקים מדי. אלה הרי תמיד מתלוננים כאשר דגם חדש של פורשה חורג מאחת מן המסורות המקודשות.

למשל: המנוע. זה - רחמנא ליצלן - מסתפק הפעם בארבעה צילינדרים בלבד. געוואלד! בפורשה הורגלו למנועי 6 צילינדרים. מנועי בוקסר. דהיינו - מנוע שטוח שבוכנותיו נעות אלה מול אלה, כאילו הן מתאגרפות. כמו ב"סובארו", מותר להוסיף בלחישה, כדי לא לעצבן אף אחד...

מנוע הבוקסטר הם אכן מנוע בוקסר, אבל רק 4 צילינדרים?? חילול קודש! ואם בכך לא די, הם גם מוגדשים. כלומר - טורבו. לראשונה בתולדותיה של הבוקסטר! בושה שכזאת... אין ספק שחלק מן האוהדים כבר שרוי באבל.

אז נרגיע אותם: מנוע הבוקסטר הוא מנוע נפלא. מבריק. גאוני. מלהיב. מרגש. רצועת הכוח המרהיבה שלו משתרעת על מלוא התחום שבין 1,500 ל-7,000 סל"ד ומעלה. מנוע שלעולם לא מהסס, לעולם לא משתהה, לעולם לא מאכזב. גם בגירסת ה-2.0 ליטר וגם בגרסת ה-2.5 ליטר המותקנת בבוקסטר-S החזקה יותר.

ייחודה של הבוקסטר (ושל אחותה הקיימאן), טמון במיקומו של המנוע. הוא לא מקדימה, לא מאחור, וגם לא על הגג. הוא במרכז המכונית. (MID-ENGINE - בלע"ז). המיקום הזה מעניק למכונית מנת יתר מרהיבה של איזון, ולכן עיקר תפארתה של הבוקסטר לדורותיה טמון בהתנהגות הכביש המופתית שלה.

מזלי הטוב, ואנשי פורשה טובי לבב, הפקידו בידיי בוקסטר-S עם מנוע 2.5 ליטר, 350 כ"ס, 42 קג"מ של מומנט כבר ב-1,900 סל"ד. 285 קמ"ש, 0-100 קמ"ש ב-4.2 שניות. גיר "אוטומטי" כפול-מצמדים, שבעה הילוכים. בקיצור, כל מה שצריך כדי לשמוח. וכבר ציינתי לעיל שהיא גם היתה צהובה כאפרוח.

מאות קילומטרים נהגתי בה, ושוב שיחק לי מזלי: נהגתי בעיר ונהגתי בכפר, בדרכים בינעירוניות, ובמשעולי הרים, באוטוסטרדות מהירות ובדרכים משובשות, ולמרבה הפליאה - גם בגשם וגם על יבש. ממש מלוא ההיצע האפשרי, ביום וחצי של נהיגה.

והנה גילוי נאות: כבר לאחר 20 דקות הייתי מאוהב. מכור. משולהב. שיכור ולא מיין. כעבור שעה התחלתי להתאבל על שנגזרה עלינו פרידה בסוף היום. וכעבור שלוש שעות התחלתי להרהר ברצינות באפשרות שזו המכונית הטובה ביותר בה נהגתי מעודי, (ומדובר - סליחה על ההתהדרות - במאות רבות רבות של מכוניות).

במפגשים קודמים כבר זכיתי לפגוש בקסם המיוחד של מכוניות פורשה. אך דומני שהפעם הושגה מדרגה חדשה של קסם. הרמוניה מוחלטת בין תיבת הילוכים מבריקה, בלמים עוצרי נשימה (ומכונית...), הגה המתקרב לשלימות אף שהוא חשמלי בחלקו, ארגונומיה מבריקה, לוח מחוונים גדוש תבונה וטעם טוב, וסביבת נהג מופתית ממש.

וההתנהגות... ההתנהגות... איך, לעזאזל, הם הצליחו להעניק למכונית התנהגות כביש הטובה אף מהתנהגותו של הדגם היוצא?

ואפילו שני תאי מטען יש. נפחם המשותף הוא 275 ליטרים. די דומה למכונית סופר-מיני מקובלת.

לכל הנפלאות הללו יש גם מחיר מה. זעום. כמעט אפסי; קשיחות-מה של המיתלים, בעיית-מה בשדה הראייה וקושי-מה להשתחל פנימה והחוצה כאשר הגג סגור. מחיר ראוי, נסבל וכדאי.

עוד בעיה אחת יש (ואולי גם היא מעלה...): הבוקסטר חפה מכל שימושיות. גם איתה, כמו עם כל דגמי פורשה, קל ונוח לחיות בחיי היום-יום, אך רצוי שלמשפחה יהיה עוד אוטו בחנייה כי הבוקסטר היא מכונת פאן טהורה. ברייה ייחודית שכל תכליתה להשפיע על בעליה שמחה, חדווה, התרגשות ונחת. בכל מהירות, בכל מזג אוויר, בכל רגע מרגעי הנהיגה.

וזו גם הסיבה מדוע גנבתי את המכונית בסוף היום, דהרתי עימה מסוף מערב אל קצה המזרח, החבאתי אותה במרתף ביתי, ורק בלילות אני קורא לה דרור וחוגג עימה שעות רבות ומופלאות.

או כך לפחות רציתי לעשות. אבל לא נתנו לי.

וכך, גם לאחר ששבתי אל המזרח, לבי נשאר בסוף מערב, במושב הנהג של אוטו מאוד-מאוד צהוב. אני מקווה שרבי יהודה הלוי יסלח לי.

פורשה בוקסטר
 פורשה בוקסטר

חלק מהמתחרות

מרצדס SLK

המחיר של הרודסטר הספורטיבית של מרצדס, עם מנוע 1.8 ליטר, מתחיל כבר ב-442 אלף. ב-535 אלף מקבלים גרסת 3.5 ליטר עם 308 כ"ס שמאיצה מאפס ל-100 קמ"ש כ-5.6 שניות. הדור החדש של ה-SLK מצוידת בתיבה אוטומטית מתקדמת ובשפע מערכות בטיחות מתקדמות

מרצדס/ צילום: יחצ
 מרצדס/ צילום: יחצ

אאודי TTS רודסטר

הגרסה הבכירה של ה-TT רודסטר (490 אלף שקל) מסתפקת במנוע 2 ליטר טורבו עם 286 כ"ס, אבל היא מאיצה ל-100 ב-4.7 שניות ויכולה להגיע ל-280 קמ"ש לאחר הסרת המגביל. יש לה תא נוסעים סופר-מעוצב ועתיר באלקטרוניקה עתידנית

אאודי/ צילום: יחצ
 אאודי/ צילום: יחצ

ב.מ.וו Z4

537 אלף שקלים הוא מחיר גרסת ה-S הבכירה של הרודסטר מבית ב.מ.וו. במחיר הזה מקבלים מנוע 3 ליטר טורבו עם 320 כ"ס, שמעיף את המכונית הקומפקטית מאפס ל-100 קמ"ש ב-4.6 שניות. יש גם שלדת הנעה אחורית מתמסרת וגג קשיח מתקפל שהופך אותה לקופה מרהיבה

ב.מ.וו/ צילום: יחצ
 ב.מ.וו/ צילום: יחצ

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988