איגוד לשכות המסחר להלפרין: מליסרון ועזריאלי - קבוצות ריכוז

בעקבות חוות-דעת של עו"ד דרור שטרום, באיגוד דורשים להורות לקבוצות לקיים מכרז לניהול הקניונים ולהפסיק את האפליה בתנאים שמקבלים השוכרים הגדולים לעומת הקטנים

קניון עזריאלי / צלם: תמר מצפי
קניון עזריאלי / צלם: תמר מצפי

איגוד לשכות המסחר יוצא נגד שתי קבוצות הקניונים הגדולות בישראל: קבוצת מליסרון וקבוצת עזריאלי. בפנייה ששלחה חטיבת הרשתות הקמעונאיות באיגוד לממונה על ההגבלים העסקיים, עו"ד מיכל הלפרין, היא דורשת לפתוח בבדיקה על-מנת להכריז על מליסרון ועזריאלי כקבוצות ריכוז בשוק הקניונים. להכרזה כזאת עשויה להיות משמעות מרחיקת לכת על התנהלות הקניונים ואולי אף על שיעורי הרווח האדירים שלהם.

ההחלטה לפנות לממונה על ההגבלים העסקיים נסמכת על חוות-דעת שכתב לאיגוד עו"ד דרור שטרום, שכיהן בעברו בתפקיד הממונה על ההגבלים. בחוות-דעת שחיבר הוא טוען כי למרות הגידול במספר הקניונים בעשורים האחרונים - קניוני המפתח (קרי, הקניונים הגדולים והחזקים הפועלים במיקומים אסטרטגיים) נמצאים בידי שתי קבוצות אלה (עזריאלי ומליסרון). 

נציין כי בדירוג הקניונים האחרון של "גלובס", המתבסס על דירוג של עשרות רשתות קמעונאיות, החזיקו שתי הקבוצות יחד ב-8 מתוך עשרת הקניונים המובילים בישראל.

לדברי שטרום, "מציאות זו, גורמת לכך שעבור שוכרים קמעונאים, ובפרט עבור רשתות קמעונאיות, הופכות קבוצות אלנ לגורם שחייבים לסחור עמו, על העוצמה הגלומה בכך. למעשה, מדובר בקבוצת ריכוז שעימה ניתן וצריך להתמודד לפי חוק ההגבלים העסקיים, ויש לה השלכה של ממש על יוקר המחיה ועל רמות המחירים בקניונים בישראל".

הקניונים החזקים בישראל

קבוצת מליסרון הפכה לקבוצת הקניונים הגדולה בישראל לאחר שרכשה את חברת בריטיש ישראל, עסקה שאושרה על-ידי הממונה על ההגבלים העסקיים דאז. ברקע אישור העסקה עמדה בחינה שערך הממונה על ההגבלים של כלל שטחי המסחר בישראל, ללא כל התייחסות לעוצמה הטמונה מהאחזקה בקניוני מפתח. כתנאי לאישור המיזוג אולצה הקבוצה למכור את קניון רננים ברעננה ואת קניון סביונים. כיום מחזיקה הקבוצה ב-21 קניונים שזוכים לשיעור תפוסה של 97.6%.

עוצמת הקניונים של מליסרון באה לידי ביטוי גם בדירוג הקניונים האחרון של "גלובס", כאשר קניוני הקבוצה תפסו 5 מתוך 10 המקומות הראשונים בדירוג. כך מככבים בעשיריית הקניונים המובילה הקניון הגדול בפתח-תקווה, הקריון, קניון רמת-אביב, קניון רחובות וגרנד קניון חיפה.

קבוצת עזריאלי מחזיקה ב-15 קניונים, ויש לה עוד שני קניונים הנמצאים בתהליך בנייה: קניון ראשונים בראשון-לציון וקניון שרונה בתל-אביב.

בדירוג הקניונים האחרון הכניסה עזריאלי לדירוג 3 קניונים: קניון מלחה שדורג, במקום הראשון, קניון עזריאלי תל-אביב וקניון איילון. 

רווחים אדירים

אופן פעילותן של קבוצות הקניונים מבטיח להן רווחים אדירים. למעשה, כלל הוצאות אחזקת הקניונים, לרבות השכר של הנהלת כל קניון, מושתות על השוכרים באמצעות "דמי ניהול", כך שדמי השכירות הנגבים מגולגלים ברובם לשורת הרווח.

אשתקד הסתכמו הכנסותיה של קבוצת עזריאלי מהקניונים בלבד ב-931 מיליון שקל, ואלה הניבו לה רווח תפעולי (NOI) של 747.6 מיליון שקל - שיעור של 80.3% מההכנסות.

פעילותה של מליסרון הניבה לה רווח תפעולי (NOI) בתחום של 813 מיליון שקל. עם חלקם של שותפיה בחלק מהנכסים, הרווח הגיע ל-866 מיליון שקל בשנה.

הליך מכרז לניהול הקניונים

בעבודתו בחן שטרום את הקניונים ב-4 פרמטרים שונים: לפי מספרם היחסי מסך כלל הקניונים מסוגם בארץ, לפי כמות שטחי המסחר במ"ר, לפי הפדיון למ"ר ולפי שליטתם של רשתות קניונים ספציפיות באזורים אזורים גיאוגרפיים מסוימים.

בחוות-הדעת שהגיש שטרום ישנן האשמות חמורות כנד קבוצות הקניונים. כפי שמסר היום (ד') האיגוד בהודעתו, "הבדיקה העלתה עיוותים שונים בהתנהלות הקניונים, כגון מונופולים גיאוגרפיים, שהתבטאו בין היתר בהעמסת עלויות עודפות, בחוסר שקיפות, בעשיית רווחים על חשבון שוכרי החנויות, תוך ניצול העובדה כי אלה נכפים למעשה לשכור את שרותי חברת הניהול שהיא בבעלות מלאה של בעל הקניון ועוד".

האיגוד דורש כי הממונה על ההגבלים תורה למליסרון ולעזריאלי לנקוט מספר צעדים, ובראשם קיומו של הליך מכרז לניהול הקניונים. כיום נמצאות חברות הניהול בבעלות מלאה של קבוצות הקניונים. פעילות חבורת הניהול אינה שקופה בפני השוכירם, ואין להם גם כל יכולת ערעור על אופן הניהול.

לטענת האיגוד, קיומו של מכרז "יזרים לראשונה לחץ תחרותי לענף ניהול הקניונים - המצוי תחת ענן של אי-תחרות בשל הצמדת הניהול לבעלות, בלא כל בקרה וללא כל ייצוג של אלה המועדים לשאת בנטל הנובע".

בין היתר דורש האיגוד כי לבעלי החנויות יהיה ייצוג בוועדת המכרזים וזכות לקבל מידע על ההצעות השונות המוגשות בו; כי ההצעות שיוגשו במכרזים יהיו שקופות לשוכרי החנויות; וכי חבורת הניהול הנוכחיות יוכלו להתמודד במכרז כשוות בין שווים. עוד נדרש כי ספרי החשבונות של חברת הניהול שתיבחר יהיו פתוחים לעיון כל בעל חנות בקניון וללא כל מגבלה, למעט מגבלות של שמירת סודיות. 

פגיעה בקמעונאים? 

חטיבת הרשתות הקמעונאיות באיגוד לשכות המסחר מייצגת כ-50 רשתות קמעונאיות מתחומים שונים, לרבות אופנה, מזון, הנעלה, הסעדה, חשמל ועוד. קבוצה זו כוללת רשתות גדולות וקטנות כאחד. בין היתר היא כוללת את קבוצת פוקס, קסטרו, הוניגמן, נמרוד, ארומה, גולף, סופר-פארם ועוד. היא אינה כוללת את קבוצת גוטקס מותגים (זארה ישראל).

אם הממונה אכן תחליט להכריז על מליסרון ועזריאלי כקבוצות ריכוז, הדבר עשוי לפגוע גם בקמעונאים הגדולים של שתי קבוצות אלה. קמעונאים שהקניונים מגדירים לעצמם כ"עוגן" זוכים להטבות מפליגות מהקניונים, הכוללות דמי שכירות מופחתים, תקציבי השקעות בבניית חנויות ודמי ניהול מופחתים.

כעת דורש האיגוד כי "תיאסר האפליה הקיימת כיום, כך שכל אדם הפועל בקניון כקמעונאי יישא בתשלומים בהם נושאים כל יתר בעלי נקודות המכר הקמעונאיות".

שתי דרישות נוספות שהציג האיגוד הן: האחת - לקבוע כי ההכנסות הנובעות מניהול הקניון ותחזוקתו (לרבות ההכנסות הבאות ממפעיל החניון) ייכללו בסל ההוצאות וההכנסות של חברת הניהול. דרישה זו מבטלת למעשה את פעילות החניונים כמקור רווח נפרד של הקניונים.

הדרישה השנייה היא שכל שינוי בתנאי התשלום ובנטל החל על בעלי החנויות בקניון, ייעשה תוך ציון העלויות העומדות ביסודו ותוך הצגת האסמכתאות המשקפות לשוכרי החנויות עלויות אלה.

צרו איתנו קשר *5988