מנכ"ל MIS: "למזלנו היינו רווחיים ויכולנו להשקיע בהתרחבות"

עידן קלייפלד, מנכ"ל חברת השתלים הדנטליים שנמכרה אתמול ב-375 מיליון דולר, מספר על הדרך שעשו יזמים אנונימיים משלומי עד לאקזיט ומתייחס לעתיד: "אנו צפויים להמשיך בשלנו"

חוקרת במעבדה / צילום: רויטרס
חוקרת במעבדה / צילום: רויטרס

רוב חברות הטכנולוגיה שמגיעות אל האקזיט הנכסף מקבלות ליווי ומימון מקרנות הון סיכון. אולם, בשנים האחרונות ניתן להבחין, בעיקר בתחום המכשור הרפואי, בשורה של חברות שמבצעות עסקאות כמעט מבלי לגייס הון חיצוני. ברוב המקרים מדובר בחברות שצמחו באופן עקבי במשך כמה עשורים והגיעו למכירות של עשרות מיליוני דולרים בשנה, עד לרגע שבו קיבלו צ'ק שמן מגוף השקעה פרטי או מחברה בינלאומית, שנכנס ישירות לכיסי היזמים.

ברשימה הזו ניתן למצוא למשל את קיסריה אלקטרוניקה, שפיתחה מזרקי אינפוזיה וש-40% ממנה נרכשו ב-250 מיליון דולר על ידי חברת Carefusion. כזו הייתה אלמה לייזרס מתחום האסתטיקה הרפואית, שהוקמה בהשקעה זעומה, קיבלה השקעה של 90 מיליון דולר מקרן ההון הפרטי TA ואחר כך נמכרה לפוסון הסינית ב-240 מיליון דולר. כזו הייתה אלפא ביו, חברת שתלים דנטליים שנמכרה לחברת השתלים הבינלאומית נובל ביוקר ב-95 מיליון דולר. וכזו היא גם MIS שנמכרה אתמול.

MIS, אשר עוסקת בתחום השתלים (כמו אלפא ביו), קיבלה השקעה מהותית רק מהקרן הפרטית TA (כמו אלמה לייזרס) ונמכרה תמורת סכום של 375 מיליון דולר - אחד האקזיטים הגדולים בתחום המכשור הרפואי בישראל בשנים האחרונות. MIS נמכרה לענקית השתלים העולמית דנטספליי, אשר נסחרת לפי שווי של 14.5 מיליארד דולר. את העסקה ליוו פועלים שוקי הון בשותפות עם וויליאם בלייר.

MIS, שרשמה ערב המכירה הכנסות של 80 מיליון דולר, הוקמה על ידי שני אחים מן היישוב שלומי, דורון ואיתן פרץ. אביהם, אשר פרץ, היה הבעלים של מפעל קטן לעיבוד שבבי, והשניים למעשה המשיכו את דרכו והתמחו בתחום השתלים.

המיזם התפתח והפך לשותפות שווה בין האחים פרץ לבין משפחת הירש, הבעלים של חברת נגה הנדסה, גם היא חברת עיבוד שבבי משלומי. בשלב הראשון יחידת השתלים הדנטליים היוותה רק חלק מעסקי העיבוד השבבי של החברה המשותפת, אך בהמשך היא"בלעה, את הפעילויות האחרות והפכה לפעילות הבלעדית של MIS.

החברה הגיעה לרווחיות והתממנה מרווחיה עד 2011. בשלב ההוא רכשה קרן TA הפרטית 40% מהחברה, לפי שווי המוערך בכ-150 מיליון דולר. הכסף הזה ככל הנראה לא נכנס לחברה, אלא יצא החוצה אל היזמים-משקיעים, והחברה המשיכה להתממן מפעילותה. כך, היזמים נהנו כנראה משני סבבים של אקזיט, במהלכם גרפו כ-280 מיליון דולר, המתחלקים בין ארבעתם.

לחברה מפעל ייצור גדול ומתקדם באזור תעשיה בר-לב, שליד כרמיאל. החברה מעסיקה 260 עובדים בישראל, במגוון מחלקות (ואי-אילו רובוטים הפועלים על קו הייצור). כמו כן מועסקים 160 עובדים נוספים בחברות הבנות בחו"ל, המתרכזות בתחום השיווק ובסך הכל מדובר בכ-420 עובדים.

"מותג חזק"

עידן קלייפלד, בכיר לשעבר באלביט מערכות ראיה, מנהל את MIS כבר 12 שנים. בשיחה עם "גלובס" אומר קלייפלד כי "היתרון של החברה, מתחילת הדרך, היה הפעילות של שתלים במחירי Value. לא מדובר בשתלים הזולים ביותר - כמו שמייצרות רוב חברות השתלים הישראליות - וגם לא היקרים ביותר, כמו שמייצרת הרוכשת שלנו דנטספליי. אנחנו מובילי השוק בקטגוריה שלנו".

- מה מייחד את המוצרים עצמם?

"בשנים האחרונות יצאנו לשוק עם פטנט של שני רופאים ישראלים - שתל משולש ולא עגול, זה מקנה יותר מקום לעצם להתחדש ולצמוח סביבו. בנוסף, פיתחנו מערכת לתכנון דיגיטלי של מיקום השתלים. אנחנו מדפיסים שבלונה מותאמת אישית על פי הצילומים של שיני המטופל, והרופא מכוון את השתל דרך השבלונה בדיוק למקום הנכון".

- איך ישראל הפכה למעצמת שתלים דנטליים?

"שיעור החדירה של השתלים הדנטליים בשוק הישראלי עצמו הוא הגבוה בעולם, כלומר הרבה ישראלים הם מושתלים - הכי הרבה שתלים לנפש בעולם. ההשתלות הן מסיבות רפואיים וגם מטעמים אסתטיים. הצורך בשוק גרם לחברות צעירות לקום כאן, אולם השוק הישראלי הוא מוגבל ואותן חברות, כשחיפשו צמיחה, היו צריכות לחפש אותה מחוץ לישראל. מי שהצליחה בכך, בנתה לעצמה פעילות בינלאומית. לא היה שום קשר בין החברות הישראליות המובילות בתחום, לא היו קבוצות שפרשו להקים את החברות החדשות (כפי שקרה בתחום האסתטיקה הרפואית למשל - ג.ו.). המיקוד בתחום הזה וההצלחה, קרו בגלל מבנה השוק, וכי הישראלים חדשניים, חושבים וזזים מהר".

נציין כי השוק הדנטלי פעל במשך שנים רבות כתעשייה יחסית מנומנמת ולכן החדירה של גורמים חדשים וחדשניים אליו הייתה אולי קלה יותר מאשר לסקטורים אחרים. לא כך הדבר היום - השוק התקדם לעידן הדיגיטלי, החברות המובילות בו עברו תהליך של קונסולידציה ושוויי השוק של החברות המובילות נוסקים. "אנחנו כמעט החברה העצמאית היחידה שנותרה", אומר קלייפלד. זו כנראה אחת הסיבות למחיר הגבוה שקיבלה החברה מן הרוכשת שלה, לצד העובדה שסגמנט ה- Value (ערך ביחס למחיר) פועלת החברה צומח יותר מסגמנט הדיסקאונט או סגמנט הפרימיום.

- ציינת שהישראלים טובים בחדשנות, אבל לרוב הם פחות מצליחים בייצור תעשייתי ובשיווק, ואילו אתם הצלחתם.

"זה קרה עם הרבה מחשבה ותכנון קדימה. למזלנו היינו רווחיים ויכולנו להשקיע בהגדלת העסק. יש לנו מפעל יפהפה מלא באוטומציה, ותמיד מכרנו רק תחת המותג שלנו באופן ישיר. אמנם בין המפיצים שלנו יש כאלה שהם בבעלותנו וכאלה שהם זכיינים, אבל גם המפיצים שאינם בבעלותנו נקראים MIS, והם מוכרים רק את המוצר שלנו".

- מה יקרה עכשיו לחברה?

"אנחנו נמשיך בשלנו, כיחידה נפרדת בדנטספליי, עם כל כוח האדם שלנו, כי יש לנו יכולות ייצור גבוהות ומותג חזק".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988