היום: האם משה קצב, אתי אלון ודן כהן בדרך אל החופש?

(עדכון) - בפני ועדת השחרורים שליד שירות בתי-סוהר יתייצבו היום שלושה מהאסירים המפורסמים במדינה, לדיון בקיצור מאסרם בשליש

אתי אלון / צילום: דודו בכר עיתון הארץ
אתי אלון / צילום: דודו בכר עיתון הארץ

חג החירות יגיע רק באפריל 2017, אבל היום (ה') עשוי להפוך לחג החירות הפרטי של שלושה אסירים מפורסמים. בזה אחר זה יתייצבו היום בפני ועדת השחרורים שליד שירות בתי הסוהר (שב"ס) נשיא המדינה לשעבר, משה קצב, שהורשע באונס ובעבירות מין נוספות ונשלח ל-7 שנות מאסר; אתי אלון, שגנבה מהבנק למסחר 250 מיליון שקל ונשלחה ל-17 שנות מאסר; והשופט לשעבר, דן כהן, שנשלח ל-6 שנות מאסר בגין הרשעתו בלקיחת שוחד בסך 4 מיליון שקלים. ועדת השחרורים שליד שב"ס תמסור לכל אחד מהשלושה את החלטתה בבקשותיהם הנפרדות לניכוי שליש מתקופת המאסר שגזר עליהם בית המשפט, ולשחרור מוקדם.

משה קצב - לא שוחרר כי התעקש על חפותו

משה קצב, נשיאה השמיני של מדינת ישראל מרצה מאסר בכלא מעשיהו מאז דצמבר 2011 בשל הרשעתו בשני מעשי אונס, במעשה מגונה בכוח בא' ממשרד התיירות, בהטרדה מינית של ה' מבית הנשיא, ובמעשה מגונה ובהטרדה מינית של ל' מבית הנשיא. בנוסף הורשע קצב בעבירה של שיבוש מהלכי משפט. ביהמ"ש המחוזי בת"א מוטט בזו אחר זו את טענותיו של קצב, וקבע כי האליבי שהציג לזמן בו בוצעו העבירות - הופרך וכי עדותו של הנשיא לשעבר היתה "זרועת שקרים". "הנשיא לשעבר קצב הוא עבריין מין", הכריזו השופטים בתום הקראת הכרעת הדין.

באפריל 2016, דחתה ועדת השחרורים בראשות השופט בדימוס משה מיכליס, את בקשתו של קצב לשחרור מוקדם ולניכוי שליש מתקופת מאסרו. "בפנינו אסיר המכחיש את העבירות שביצע, שממשיך וטוען לחפותו למרות פסקי הדין בעניינו, וממשיך להיות עסוק בהוכחת חפותו... כאילו ולא היה כלל הליך משפטי, והוא ממשיך אותו גם היום. מדובר במי שלא עבר כל טיפול סביב העבירות שביצע, למעט אותן מסגרות חינוכיות", העבירו חברי הוועדה ביקורת על התנהגות קצב.

חברי ועדת השחרורים ציינו עוד כי "האסיר תופס עצמו כקורבן, עסוק בהאשמת גורמים חיצוניים במצבו, מתנהל עדיין בצורה כוחנית ועסוק בעצמו, בצרכיו, בהפסדיו ובמחיר שהוא ומשפחתו שילמו בלבד. הוועדה ציינה כי "זכותו של אסיר לדבוק בחפותו ולהמשיך להאמין שהינו חף מפשע. אולם, מצב זה מונע מהאסיר שבפנינו, כל אפשרות להתחלה של הפנמה ומכאן התחלה של טיפול".

קצב ערער על החלטת ועדת השחרורים לבית המשפט המחוזי מרכז וטען כי "החלטה לדחות בקשה של אסיר לשחרור מוקדם בשל הכחשתו פוגעת בזכות יסוד של האסיר לדבוק בחפותו (אף אם הורשע בבית המשפט), ומפלה את האסיר לרעה ביחס לאסירים אחרים שהכחישו את ביצוע העבירה ושוחררו על-תנאי". לדברי קצב, "לבד מן העובדה שמדובר בדרישה שאיננה מעוגנת בחוק, דרישה שכזו עלולה לגרום לאסירים שניהלו משפט הוכחות וערערו על הרשעתם לבית המשפט העליון, להודות בביצוע עבירה כדי להשיג רווח משני כדוגמת חופשה או שחרור מוקדם".

לפני כחודש הורה בית המשפט המחוזי מרכז לוועדת השחרורים לדון שוב בקיצור מאסרו של קצב. זאת, בשל חוות דעת חדשה שהציגה הרשות לשיקום האסיר, ולפיה קצב יוכל לעבור תהליך שיקום גם מחוץ לכותלי בית הכלא. זאת, בניגוד לחוות דעתה הקודמת. חוות הדעת החדשה מגבירה את סיכוייו של קצב להשתחרר מהכלא היום. בקשת קצב לשחרור מוקדם זוכה להתנגדות חריפה של ארגונים למען זכויות נשים. במכתב שהעבירה לאחרונה יו"ר נעמת גליה וולוך לוועדת השחרורים היא כתבה כי "קיים חשש כבד ביותר כי האסיר משה קצב, אשר טען כי יש לשפוט אותו כמו כל אסיר אחר, זוכה לכאורה ליחס מועדף ביחס לאסירים אחרים".

 

אתי אלון - סיכויים חיוביים לשחרור

לרבים זכורה עד היום, זעקת האימה של אתי אלון (49), כששמעה ביולי 2003 את שופטת המחוזית בדימוס, עדנה קפלן-הגלר, מודיעה כי החליטה לשלוח אותה ל-17 שנות מאסר. זאת, בגין הרשעתה בגניבה של יותר מ-250 מיליון שקל מהבנק למסחר בו עבדה. אלון מרצה מאז את העונש בכלא הנשים נווה תרצה, ובקשתה לשחרור מוקדם סורבה עד היום. בדיון האחרון בנושא שנערך בפברואר האחרון, הובטח לאלון כי בקשתה תישקל בחיוב באוגוסט. לפיכך, לפי ההערכות, אלון תצא היום סוף-סוף לחופשי.

עם זאת, ועדת השחרורים בראשות השופט בדימוס שלמה שהם סייגה את עצמה והבהירה כי אלון תשוחרר היום רק "אם אכן תמשיך בהליכי השיקום, אם לא יתקבל מידע מודיעיני חסוי בדבר קשריה עם ראשי ארגוני פשיעה או אחרים שאליהם הועברו הכספים (שגנבה), או כל מידע אחר שיש בו כדי להראות את מסוכנותה של אלון לאחר שחרורה, וכן בתנאי שהתנהגותה תהא ללא דופי". לקראת הדיון מחר הוגשו דוחות מעודכנים בדבר מסוכנותה של אלון והליכי שיקומה, שהם לפי ההערכות חיוביים מבחינתה.

בדיונה האחרון בפברואר ציינה ועדת השחרורים כי "מלאה הסאה. אלון קיבלה עונש חמור, ולאחר שתעבורנה 14.5 שנים מעת שנכנסה למאסר, נראה כי ראוי שנישא עינינו אל עבר העתיד אל סיכויי השיקום. נראה לנו כי בשלב זה אכן אין סכנה מרובה בשחרורה, וגם הפגיעה באמון הציבור איננה גבוהה", קבעה. עם זאת, הבהירו חברי הוועדה את החומרה הרבה שהם מוצאים גם היום במעשים שביצעה אלון. "המדובר בעבירה הכלכלית אולי החמורה ביותר שנעברה במדינת ישראל, שבעקבותיה קרס הבנק למסחר, נגנבו כספים בשווי של כ-250 מיליון שקל, ועלות מעשיה של אלון למדינה עמדה על כחצי מיליארד שקל", כתבו.

בראיון לניב רסקין בגלי צה"ל הבוקר אמרה אחייניתה של אלון: "אתי מאמינה שהפרקליטות תקיים את מה שהיא הבטיחה ותעמוד מאחורי המילה שלה", אמרה האחיינית.

הדיון בעניין שחרורה של אלון מהכלא עבר בשנים האחרונות גלגולים רבים. במאי 2013 דחתה ועדת השחרורים של שירות בתי הסוהר לראשונה את בקשתה של אלון לשחרור מוקדם מהכלא (קיצור שליש). הוועדה נימקה את החלטתה בכך שאלון "גרמה נזק עצום לבנק, לעובדיו, למשקיעים ולציבור".

כן נלקחה בחשבון העובדה שהמדינה הייתה צריכה לכסות חוב של רבע מיליון שקל בגין מעשיה של אלון, וכי סך העלות למדינה בגין ההונאה הייתה כחצי מיליארד שקל. בנימוקיה לדחייה הוסיפה וכתבה ועדת השחרורים כי את הנזק הגדול ביותר שגרמה אלון, ושבגינו בקשתה צריכה להידחות, הוא בכך שהכספים שגנבה מהציבור הועברו לארגוני פשיעה, "ויש בכך כדי לפגוע פגיעה קשה ביותר בתחושת הביטחון האישי של אזרחי המדינה".

עם זאת, הוועדה ציינה כבר ב-2013 כי אלון עברה בכלא תהליך שיקום משמעותי, הביעה חרטה וסייעה בשיקום, הן לעצמה והן לאסירות אחרות. בדצמבר 2014 נדון שוב שחרורה המוקדם של אלון, והפעם נענתה ועדת השחרורים של השב"ס והחליטה כי אלון תשוחרר. ואולם, הפרקליטות לא השלימה עם ההחלטה והגישה עליה ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז שקיבל את העתירה וביטל את החלטת השחרור.

בפברואר האחרון משעבר זמן רב, אלון המשיכה בהלי כי השיקום שלה, והתקבלו חוות-דעת כי היא אינה מסוכנת לציבור, ולאחר שריצתה כבר למעלה מ-14.5 שנים בכלא דנה ועדת השחרורים שוב בעניינה. הוועדה קבעה, כאמור, כי נכון יהיה להאריך את מאסרה של אלון לתקופה קצובה של 6 חודשים.קיצור תקופת המאסר של אסירים במדינת ישראל (ניכוי שליש) הוא דבר מקובל בישראל. למרות האמור הפרקליטות התנגדה, פעם אחר פעם, לשחרורה של אתי אלון.

אחת הסיבות המרכזיות להתנגדות היא שהמדינה סבורה כי הכספים שגנבה אלון משמשים עד היום ארגוני פשיעה."למרות חלוף השנים, כספי הבנק למסחר עדיין ממשיכים להניע ארגוני פשיעה וסכסוכים, ועד היום לא נחשפה התמונה המלאה של 'נתיבי הכספים'", נכתב בהודעת הפרקליטות לבית המשפט בחודש ינואר האחרון.

בין היתר, נטען כי "כתב האישום שהוגש נגד ארגון הפשיעה של יצחק אברג'יל ביולי 2008 לבית המשפט המחוזי בארה"ב בלוס אנג'לס, ואשר מתייחס גם ל'חבורה הירושלמית', מפרט, בין היתר, כיצד מיזם הפשיעה של אברג'יל והחבורה הירושלמית ניסה להלבין את התשואות מהמעילה בממון בחשבונות הבנק למסחר בישראל".

אלון החלה לעבוד כפקידה בבנק למסחר בשנת 1990, ובמשך השנים קודמה לתפקיד של סגנית מנהלת מחלקת ההשקעות בבנק. משנת 1994 סייעה אלון בחשאי לאחיה, עופר מקסימוב, בפירעון חובות הימורים לגורמים בשוק האפור, באמצעות גניבה מתוחכמת מכספי הבנק. המעילה נחשפה בשנת 2002, אז התברר כי אלון, עובדת הבנק, גנבה בהיקף ענק מכספי הבנק בשנים 1997-2002, דבר שהביאו לקריסתו.

במסגרת המעילה פתחה אלון 206 חשבונות פיקטיביים, בהם העמידה הלוואות "גב אל גב", ואת כספי ההלוואה משכה לרשותה. מ-202 חשבונות אחרים בבנק גנבה אלון כספים תוך שבירת פיקדונות הלקוחות ומשיכתם. אלון נהגה בתחילה להפקיד בידי אחיה צ'קים בסכומים שונים המשוכים על-חשבונה הפרטי בבנק, ששימשו כהמחאות ביטחון - כך שמקסימוב היה מפקיד את הצ'קים בידי נושיו, וביום פירעון הצ'ק היה משלם את תמורתו ומשיב את הצ'ק שלא נפדה לאלון.

החל מ-1996 התקשה מקסימוב לשלם את חובותיו כנגד המחאות אחותו, והצ'קים שמסרה לו אלון החלו להיפרע כמעט מדי יום מחשבונה. יתרת החובה הגדולה, בגובה מאות אלפי שקלים, שהצטברה בחשבונה, הניעה את אלון להתחיל בגניבה.

על אלון נגזרו 17 שנות מאסר וקנס של 5 מיליון שקל; על אחיה מקסימוב נגזרו 15 שנות מאסר; ועל אביה, אביגדור מקסימוב, שהורשע במעורבות בפרשה, נגזרו 6 שנות מאסר, והוטל עליו לשלם קנס בסך מיליון שקל.

דן כהן - לקח שוחד, נמלט והוסגר

דן כהן (74) שכיהן בעבר כשופט בית המשפט המחוזי בב"ש נדון בספטמבר 2013 ל-6 שנות מאסר, לאחר שהוא הורשע במסגרת הסדר טיעון בלקיחת שוחד בסך 4 מיליון שקל, במרמה והפרת אמונים ובשיבוש מהלכי משפט.

כהן הודה בכתב אישום מתוקן בלקיחת שוחד בסך 4 מיליון שקל מחברת סימנס, בעת כשכיהן כדירקטור בחברת החשמל, באמצעות מנכ"ל סימנס לשעבר, אורן אהרונסון. זאת, בתמורה להטיית מכרז של חברת החשמל לרכישת טורבינת גז לטובתה של סימנס. כמו-כן הודה כהן במרמה והפרת אמונים בפרשת חברת רוגוזין, בכך שלא דיווח על קשריו עם הבעלים, עזרא הראל, לדירקטוריון חברת החשמל, שדן בענייני רוגוזין. כהן גם הורשע בשיבוש מהלכי משפט, בשל כך שנמלט מישראל לפרו לאחר שנחשפה פרשת השוחד.

בגזר הדין ציין השופט חאלד כבוב כי האישום החמור ביותר שבו הורשע כהן הוא בעניין קבלת השוחד מחברת סימנס. "אין צורך להרחיב מלים על הנזק העצום שגורם שוחד ומרמה והפרת אמונים של עובד ציבור בכיר - הן לניהול התקין של גופים ציבוריים והן לאמון שרוכש הציבור לגופים אלה", נכתב בגזר הדין. "הדברים מקבלים משנה תוקף בעניינו של כהן, עו"ד מוכר ומצליח, שאף כיהן במשך תקופה קצרה כשופט בבית המשפט המחוזי, שניצל את האמון שנתן בו הציבור עת הוא מונה לתפקיד בעל חשיבות ציבורית מהמעלה הראשונה - וניצל את מעמדו באופן ציני ובוטה".

השופט כבוב כתב כי כהן מעל בפעולותיו באמון הציבור שהפקיד בידיו את הגה חברת החשמל, אחת החברות החיוניות ביותר לתפקודו של המשק בישראל. "אין כמעט אדם או עסק בישראל שלא נדרש לשירותי החברה, ובהתאם גם הנשיאה בעלויות התפעול של החברה מוטלת על כתפי הציבור. לקיחת שוחד על-ידי אדם כה בכיר בחברת החשמל מתוך תאוות-בצע טהורה וקיצונית בכיעורה, היא ניצול ציני ובגידה באמונו של הציבור כולו", נקבע.

כהן - שבתו היחידה אורנית הייתה נשואה בעבר לאבנר ברק, בנו של נשיא בית המשפט העליון בדימוס אהרן ברק - עזב את הארץ לפני כשמונה שנים לפרו והוגדר כעבריין נמלט. המדינה עשתה ניסיונות רבים להסגירו לארץ, אך אלו נכשלו עקב התמיכה לה זכה משלטונות פרו. במהלך המו"מ להסגרתו הסכימה הפרקליטות להסתפק ב-4 שנות מאסר בפועל בלבד וקנס של כמה מיליוני שקלים. ההסכמה הזו "ירדה מהשולחן" בעקבות חילופי השלטון בפרו, שאיפשרו את הסגרתו של כהן לישראל ואת ענישתו החמורה יותר.

כהן ריצה בתחילה את מאסרו בכלא ניצן המיועד לעצורים ולא לאסורים. זאת, בזכות הגדרתו כ"אסיר תומך" - היינו, אסיר בעל תפקיד מיוחד - שמשמעותו תמיכה באסירים שקיים חשש שינסו להתאבד. בהמשך הוא הועבר ל"אגף 2" לאסירים קשישים בכלא מעשיהו.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988