קרבות עם תקן

מכון התקנים יוצא למאבק נגד הרפורמה שתחשוף אותו לתחרות מול מעבדות פרטיות ואמורה לתרום להורדת יוקר המחיה באמצעות דוח משלו הוא מנסה לקעקע את הטיעונים לרפורמה שכרוכה בפרישת מאות מעובדיו, ומאיים: על החיסכון שיושג ישלם הציבור בסיכון בטיחותי ובריאותי

בכירים במכון התקנים יכלו למצוא לעצמם בשבועות האחרונים חיזוק נוסף לתחושה שהם יושבים חזק על הכוונת של משרד הכלכלה והתעשייה ומשרד האוצר: תוכנית ניו-טק, אחת מתוכניות הדגל שבהן מעורב המכון ועוסקת בקידום היצוא של טכנולוגיות מים ישראליות, לא תוקצבה, כך טענו, לשנת 2016 ולשנתיים הבאות.

בכירי המכון חיפשו בניירת, ולא מצאו זכר להקצאה השנתית שהם רגילים לקבל ממשרד הכלכלה והתעשייה מאז 2006 למימון התוכנית. במסגרת תוכנית ניו-טק, שהיקפה כ-2.9 מיליון שקל בשנה, נציגים מטעם מכון התקנים מקדמים את האינטרסים של תעשיית המים הישראלית בוועדות תקינה בינלאומיות ומקלים את חדירתן של טכנולוגיות מים של חברות ישראליות לשווקים חדשים: לישראל זה משתלם, לחברות זה משתלם, ללקוחות זה גם משתלם.

משנעלמה הההקצבה, האשימו גורמים בתעשייה את משרד הכלכלה בהרס ובחורבן של ענף יצוא גדול, בחבלה בתעשייה משגשגת. בעלי עניין אחרים הזהירו שהפסקת מימון הפרויקט תוביל לפיטוריהם של רכזי תקינה שהוכשרו במיוחד בשבילו, וטענו שאם ביום מן הימים ממשלת ישראל תחליט לשוב ולהעלות את קרנה של תעשיית המים המקומית בשוקי העולם, היא תיאלץ השקיע פי כמה מאותם 2.9 מיליון שקל "זעומים" בשנה, כי את התשתית הקיימת היא תאבד.

איומים נשמעו, מכתבים יצאו, בכירים השתוללו, אבל אז יצא כל האוויר מהמערכת: זה היה עניין טכני, התברר לפני כשבועיים. במילים אחרות: לא קרה כלום ולתוכנית ניו-טק המוצלחת שלום. הכסף למימונה בוועדות התקינה הבינלאומיות יועבר למכון התקנים גם לשנת 2016 וגם לשנתיים הבאות מתוך תקציב המדינה.

התקרית הזאת מייצגת את המתח הגואה ואת החשדנות ההדדית בין מכון התקנים לבין הרגולטור שלו, משרד הכלכלה והתעשייה, שרוצה לשנות סדרי עולם ולהחיל רפורמה שתחשוף לראשונה את מונופול התקינה הישראלי לתחרות: מעבדות תקינה נוספות שפועלות בפיקוח הרשות להסמכת מעבדות יבדקו מוצרים שחל עליהם תקן רשמי, מחירי הבדיקות יירדו, משכן יתקצר פלאים, סחורות מיובאות ייתקעו פחות זמן במחסני הנמלים, ובסופו של דבר - הצרכן ישלם פחות על מה שהוא קונה וייחשף למגוון רחב יותר של מוצרים. שכן עד כה, את כל עלויות האחסנה הממושכת של מוצרים ושל בדיקות תקינה שנגבים עליהן מחירים גבוהים מדי ואורכות זמן רב מדי, היבואנים מגלגלים אל הצרכנים.

לפי משרד הכלכלה, היקף המוצרים שעוברים את בדיקות היבוא האלה הוא כ-8 מיליארד שקל בשנה. עם צמצום משך הבדיקות, העלאת מגוון המוצרים המיובאים, עלייה במחזור המכירות של היבואנים תוך הוזלת עלויות ותחרות גבוהה במשק, הצרכן ישלם על מוצרים אלה פחות.

מקלות בגלגלי היבוא

הרפורמה הוכנסה לחוק ההסדרים, חרף מחאות והפחדות מצד מכון התקנים והתעשיינים, שמבטיחים כעת מלחמה. והם מתכוונים להגיע אליה מוכנים: מכון התקנים עסוק עד מעבר לראש בצחצוח חרבות, התקשר עם משרד חיצוני לייעוץ תקשורת ולניהול משברים ונערך לקרב האמיתי שיהיה על דעת הקהל ובוועדות הכנסת.

משרד הכלכלה והתעשייה רואה את ההיערכות של מכון התקנים למלחמתו הקיומית, ונחוש להגיב באופן הולם. בכירי משרד הכלכלה משוכנעים שיש להם ביד את הטיעון המנצח "מאבק ביוקר המחיה". המטרה היא כמובן להביא לירידת מחירים רוחבית במשק, תוך הרחבת תחרות שכיום נבלמת בידי בעלי הבית האמיתיים של מכון התקנים: התעשיינים.

להנהלת מכון התקנים יש סיבה טובה להיות בלחץ: הם עומדים לפני רפורמה מטלטלת. מי מאנשי המכון שחושב שהרפורמה הזאת לא תיגע בו, יואיל ויקרא שוב את התוכניות שמובאות לגבי המכון בחוק ההסדרים.

זה לא רק השינוי המבני של הוועד הפועל של מכון התקנים (שבראשו עומד היו"ר אורי דורי וטרם מונה בו מנכ"ל), כך שיכלול חמישה נציגי ממשלה, ארבעה נציגים מהאקדמיה, שלושה נציגי ציבור ונציג של רשות ההגבלים העסקיים - לעומת נציג אחד בלבד של התאחדות התעשיינים, נציג אחד של התאחדות בוני הארץ ועוד שניים מאיגוד לשכות המסחר.

בנוסף להחלשת התעשיינים ובעלי העניין בתקינה ישראלית דרקונית שחוסמת יבוא ותחרות אמיתית עם התוצרת הישראלית, הרפורמה כוללת העברת כל תקן חדש לרשות ההגבלים העסקיים - כדי שתבחן את השלכותיו על רמת התחרות בענף שאליו הוא מיועד.

חוק ההסדרים מתייחס גם למה שמכונה "כשלים הנוגעים למכון התקנים - שהם בעלי משמעות כלכלית נרחבת למשק": כך, בדיוני הוועדה להסרת חסמים ולהגברת התחרות ביבוא בראשות מנכ"ל משרד הכלכלה, עמית לנג, עלה כי התקנים הישראליים משמשים להגן על היצרנים המקומיים הגדולים ולהגבלת התחרות מולם - הן מצד המתחרים הקטנים והבינוניים מהתעשייה המקומית והן מצד מוצרים מיובאים.

"עלו דוגמאות של התקינה כחסם סחר - במידה רבה בשל הרכב ועדות התקינה", נכתב בדברי ההסבר לרפורמה שהובאה במסגרת בחוק ההסדרים. צוין שם למשל כי "'חלב סויה' הוא מונח שאסור כיום לרשום על המוצר לפי התקן הרשמי שנקבע, ותחתיו נקבע שיש לסמן את המוצר בשם 'משקה סויה' וזאת בניגוד לסימון הנהוג ברחבי העולם. בחינת הרכב הוועדה העוסקת בתחום זה מגלה כי יו"ר הוועדה הינו טכנולוג המזון של החברה המובילה בישראל בשוק מוצרי החלב".

עוד נכתב בדברי ההסבר כי "המצב המתואר, שבו נציג מטעם חברה מובילה בשוק מסוים הוא יו"ר או סגן יו"ר הוועדה שקובעת את התקינה באותו שוק, נפוץ בתחומים נוספים - מזון, פירות וירקות, גלידה, קפה, שימורי דגים ותה ובתחומים מעולמות תוכן אחרים כמו מנעולים, מערכות לכיבוי אש, נורות וציוד עזר, נגרות ומתכת.

סעיפים אחרים ברפורמה מדברים על מיגור התופעה המכונה "סטיות לאומיות". מדובר במקרים שבהם ישראל מאמצת תקנים ממדינות אחרות בעולם, שלכאורה מייתרים את בדיקת המוצרים במכון התקנים, שהרי נבדקו בידי מעבדות מוכרות בעולם. אלא שעם אימוץ התקנים הבינלאומיים, בדרך פלא נוספים להם סעיפים ייחודיים, שמחייבים את המוצרים לעבור בכל זאת את מכון התקנים הישראלי. לפי מובילי הרפורמה, כל "סטייה לאומית" כזאת תהיה כרוכה בעתיד באישור של שר האוצר או של שר הכלכלה.

לפי משרד הכלכלה, אגב, השינויים האלה לא יקרו מחר בבוקר ומדובר בתהליך מדורג שיימשך כנראה שנים: חלק מיישום התוכנית כרוך בשינויי חקיקה, בתיקוני חקיקה, בשינויים בתקנון מכון התקנים. מדובר באלפי סעיפים, ותהיה מלחמה: יהיו לוביסטים, יהיו קבוצות לחץ, תהיה תקשורת, יהיו הפחדות.

מתעלמים מהעלות

אחד הדוחות שמהווים בסיס לרפורמה במכון התקנים נושא את הכותרת "פתיחה לתחרות של בדיקות התאמה לתקני יבוא" שחיבר משרד הכלכלה, והוא דן בהרחבה בכדאיות הכלכלית שבפתיחת בדיקות התקינה לתחרות באמצעות מעבדות פרטיות.

במכון התקנים קראו את הדוח והזדעקו. הם שכרו את שירותיו של הממונה לשעבר על התקציבים במשרד האוצר, הכלכלן דוד בועז, וחיברו דוח משלהם שמגיב על הדוח של משרד הכלכלה: "הפרטת הבדיקות תביא לירידה באיכותן, לאור הכוונה לבצען בידי עובדים לא מקצועיים שאינם מהנדסים או טכנאים, ולאור ניגוד העניינים המובנה בין תפקידן של המעבדות לבדוק את היבואנים לבין התלות של אותן מעבדות ביבואנים לפרנסתן", נכתב בדוח הנגדי של בועז: "העלות החזויה למשק עקב ירידת איכות הבדיקות מוערכת בכ-3 מיליארד שקל לשנה, אך הדוח של משרד הכלכלה מתעלם מעלות זו ולא בוחן אותה".

עוד טוען הדוח של בועז כי הטיעונים של משרד הכלכלה אודות ירידת מחירי המוצרים בעקבות פתיחת התקינה לתחרות מעידים על "גישה נאיבית, לא מקצועית וחד צדדית הסותרת את חוקי הכלכלה ואת חוק התקינה ומטרותיו. אכיפת העמידה בתקן בידי מעבדות מסחריות היא סוגיה בעייתית בכל העולם".

בין הטיעונים של משרד הכלכלה לחשיפת מכון התקנים לתחרות מול מעבדות פרטיות נמצא המחיר הגבוה לשעת עבודה של מהנדסים וטכנאים במכון התקנים, שמייקר את בדיקות הטובין המיובאים בשיעור של עד 50% ביחס למעבדות אחרות. לפי המדינה, מחיר שעת עבודה במכון התקנים נע בין 255 ל-322 שקל, בשל עלויות השכר הגבוהות שקיימות בו.

בהתייחס לטענה זו כותב בועז בדוח התגובה שלו, כי החיסכון שאליו שואפת המדינה בעלות הבדיקות, אם יושג, יהיה כרוך בחשיפת הציבור לסיכונים. עוד הוא טוען כי מחירי הבדיקות הגבוהים יחסית מממנים פעילויות ושירותים שמגיש מכון התקנים למדינה בשווי כ-46 מיליון שקל לשנה. אלה כוללים טיפול באדמיניסטרציה של היבוא, הכנת תקנים ועדכון של תקנים קיימים ועוד - שירותים שעליהם המדינה לא משלמת ועלותם מועמסת על בדיקות הטובין המיובאים.

"הרציונל אינו נהיר"

לניסיון לקעקע את הטענות של המדינה מגייס מכון התקנים גם דוח שהזמין משרד הכלכלה בעצמו מחברת תבור בסוף השנה שעברה, ועסק במודל התמחור של הבדיקות שנעשות במכון. על פי אותו דוח, "לא נמצאה מגמה של הערכת יתר או הערכת חסר בתעריפי הבדיקות לפי המחירון הקיים - קרי, בממוצע לא היו שינויים דרמטיים".

לפי בועז, קביעה זו מחזקת את הטענה כי פתיחת שוק בדיקות היבוא לתחרות לא תוביל למצב של ירידת מחירים לצרכן, אך תשפיע באופן ממשי על איכות הבדיקות. גורמים אחרים שמקורבים למכון התקנים אף טענו בשבועות האחרונים כי משרד הכלכלה התעלם במתכוון מאותו דוח, אולי אפילו "קבר" אותו, כי רוחו לא הלמה את האג'נדה שלו ואת התוכנית לחולל מהפכה במכון.

אחד הרכיבים ברפורמה כולל הקלות משמעותיות בהרחבת יבוא סחורות מחו"ל, תוך ויתור על בדיקתן במכון התקנים והסתפקות בהצהרה בחתימת היבואן ולפיה הטובין כבר נבדקו במעבדת תקינה בעולם, נמצאו תקינים ובידיו התיעוד לכך. האכיפה, במצב הזה, תיעשה בשוק, בידי פקחים שיוכשרו במיוחד לכך.

לפי בועז, להצהרות שעליהן בונה משרד הכלכלה אין שיניים ואין תוקף משפטי, והן לא יכולות לשמש בסיס להאשמה פלילית של יבואן שלא פעל כשורה, שלא דיווח אמת על איכות ורמת הבטיחות של המוצרים שכבר הוציא לשוק. "הרציונל למהלך זה אינו נהיר לנו", כתב בדוח שלו.

בהמשך הדוח, בועז טוען כי עם פתיחת בדיקות התקינה לתחרות, מכון התקנים יידרש להמשיך להחזיק במספר מעבדות שמקיימות בדיקות שהן מחד יקרות ומאידך בלתי כלכליות - בשל חשיבותן והשלכתן על בטיחות של מוצרים המשווקים לציבור הרחב. לפי תחשיבים שנעשו במכון התקנים, העלות השנתית של מעבדות אלה היא כ-20 מיליון שקל.

בנוסף למימון מעבדות אלה, יישום הרפורמה יחייב את מכון התקנים להוביל תוכנית פרישה של כ-370 מתוך כ-1,200 עובדיו. לפי תחשיבים שנעשו שם, עלות הפרישה הממוצעת לעובד היא כ-800 אלף שקל ובסך הכל כ-296 מיליון שקל.

"הערה כללית על התנהלות משרד הכלכלה", שמובאת באחרית הדוח של בועז, מייצגת גם היא היחסים הרעועים בין מכון התקנים לבין הרגולטור שאמון עליו ומאיים בהפיכת הסדר שהוא מכיר זה עשרות שנים, בהיותו מונופול. מעבר לטענה שהדוח של משרד הכלכלה הובא לתגובת מכון התקנים מאוחר מדי, בועז קובע כי הוא כולל "טעויות בסיסיות ומהותיות ורחוק מלהיות מסמך שעל בסיסו ניתן לקבל החלטות מושכלות. לפיכך עולה השאלה האם משרד הכלכלה כלל פתוח לקבל הערות ונכון לבחון חלופות יעילות יותר להשגת מטרותיו? למשרד הכלכלה הפתרונים".

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988