תוכנית ההבראה שתוצג לאגד במטרה למנוע שביתה

משרדי האוצר והתחבורה יציגו את התוכנית: 200 עובדי מטה יפוטרו, יוכנס שותף בהיקף 51%, ויוצאו לתחרות כמחצית מהקווים ■ לא יופרשו עובדים בעלי שכר גבוה, ולא ייפגעו תנאי השכר של העובדים

לידי "גלובס" הגיעו פרטי התוכנית שיציגו בשבוע הבא משרדי האוצר והתחבורה לאגד, בניסיון להגיע להסכם ולמנוע את קיום השביתה ב-7 בנובמבר. בממשלה מתייחסים לתוכנית כאל "תוכנית הבראה", והיא מתוכננת על פי שני עקרונות עיקריים: לא יופרשו מאגד עובדים בעלי שכר גבוה הרחוקים מגיל הפרישה, ולא ייפגעו תנאי השכר של העובדים שיישארו בחברה.

בממשלה מדגישים כי התוכנית מבוססת על הדו"חות הכספיים של אגד ועל נתונים נוספים, וכי יש לה היתכנות כלכלית. כזכור, אגד מבקשת להמשיך לקבל סובסידיה עודפת של חצי מיליארד שקל בשנה למשך 18 שנה, כדי לשחרר בהדרגה את 3,900 העובדים היקרים בחברה - כ-1,500 חברי אגד וכ-2,400 עובדי דור א'. לטענת אגד, כל הפחתה בסובסידיה תביא את החברה לחדלות פירעון.

באוצר ובמשרד התחבורה סבורים שאין היגיון בהוצאת עובדים יקרים לפנסיה מוקדמת בגיל 30 או 40, ואף בגילאים מעט מבוגרים יותר. מטרת התוכנית המתגבשת היא ליצור מתווה פעולה לאגד למשך כעשור, שיחליף הן את הסכם הסובסידיה שפקע בסוף 2015, והן את הסכם התחרות הנוכחי, שאמור לפקוע ב-2020, ובסיומו אמורה אגד לשלוט בכ-34% מהשוק.

לתוכנית חמישה חלקים מרכזיים: התייעלות בתחומים שאינם כוח אדם בהיקף מצומצם יחסית; פיטורי לפחות 200 עובדים מיותרים מקרב 900 עובדי המטה ו-1,700 עובדי המשק; הכנסת שותף לאגד בהיקף של 51% לפחות ולפי שווי חברה של כמיליארד שקל, בזכות ההסכם ארוך הטווח עם המדינה; הוצאה לתחרות של כ-45% מהקווים, עד ירידה לנתח שוק של כ-20%; ועמידה בתנאי שירות, דוגמת התחייבות לזמני הגעה מדויקים לתחנות במקומות שבהם יש נתיבי תחבורה ציבוריים.

התוכנית מבוססת, כאמור, על הדו"חות הכספיים של אגד ועל הנתונים הדמוגרפיים של עובדי החברה. לפי נתונים אלה, בתקופת התוכנית יגיעו רבים מהנהגים הוותיקים לגיל פרישה, ועובדים מבוגרים שירצו לצאת לפרישה מוקדמת יוכלו לעשות זאת בסיוע האוצר והכספים שיכניס המשקיע הפרטי. במשרדי האוצר והתחבורה טוענים כי מספר הפורשים אמור לחפוף את מספר העובדים הקיימים בקווים שעליהם אגד תוותר.

הנחת עבודה זאת ממחישה את אחת מנקודות התורפה של ההצעה, הנוגעת לפיזור הגיאוגרפי של עובדי אגד. קשה לראות איך נהג בן 45, שכיר בדור א' או חבר אגד, ששכרו נע בין 15 ל-25 אלף שקל בחודש, מצליח לשמור על תנאיו במקרה שהאשכול שבאזור מגוריו יצא לתחרות. במקרה כזה הנהג ייאלץ לנסוע מדי יום למרחק כדי לעבוד באשכול קיים, או לעבור לחברה אחרת ולאבד את תנאיו.

כאן חשוב להדגיש נקודה הנובעת מכך שהתוכנית החדשה כוללת קיצוץ קטן יחסית בתחומים שאינם שכר ותנאים. נקודה זו מאשרת את אחת הטענות המרכזיות של אגד בזמן האחרון, ולפיה להוציא עלויות השכר, הנגזרות מהסכמים היסטוריים, החברה יעילה ברמה דומה לזאת של החברות המתחרות.

בקרב גורמים שונים בתחום התחבורה הציבורית יש הסכמה רחבה לגבי המקצועיות הגבוהה של אגד, שהושגה בעשרות שנות פעילות, ומדדי איכות השירות של משרד התחבורה מציבים גם הם את אגד במיקום גבוה לעומת המתחרות. הבנה זאת ממקדת את הסכסוך הנוכחי בעיקר: הוויכוח הוא אך ורק על תנאי ה"אקזיט" של עובדי החברה הוותיקים, וכאשר הוא יסתיים, אגד צפויה להמשיך להיות חברה מובילה בשוק.