הנקראות ביותר

הטכנולוגיה לרכב: מהפכה או התלהבות של נהגים עשירים?

טכנולוגיות וסטארט-אפים ישראלים בתחום הרכב מחוזרים בכל העולם, אבל דוח מחקר חדש של UBS עלול לצנן את ההתלהבות ■ טכנולוגיה בערבון מוגבל

רכב חשמלי/צילום:בלומברג
רכב חשמלי/צילום:בלומברג

השבוע תתקיים בפעם הרביעית ברציפות "ועידת ראש הממשלה השנתית לתחליפי דלקים". הוועידה עתידה למשוך אליה עשרות חברות סטארט-אפ ישראליות ממגוון תחומים, שקשורים לטכנולוגיות רכב ודלק, לצד משקיעים גדולים ולא מעט נציגים בכירים מתעשיית הרכב העולמית.

היינו רוצים להאמין שהמוטיבציה העיקרית להתלהבות נובעת מהחשש מפני ההתחממות הגלובלית המואצת ומההפשרה הדרמטית של הקרחונים באנטארקטיקה. אבל קרוב לוודאי שהסיבה האמיתית היא ההתחממות הדרמטית בהערכות השווי של החברות הפועלות בתחום, וההפשרה המואצת של תקציבים ממשלתיים והשקעות הון סיכון בתחום הרכב.

חברות הזנק ישראליות, שחלקן הוקמו רק לפני שנים בודדות, מחוזרות כיום במרץ על ידי יצרני רכב, על ידי ספקי "טיר1" של תעשיית הרכב ועל ידי חברות טלקום, ומקבלות בהתאם הערכות שווי של שמונה ותשע ספרות (בדולרים).

מעל כולן מרחפת כמובן רוחה של מובילאיי, המגה-ספקית של טכנולוגיות לרכב אוטונומי, שהצלחתה מציתה כיום דמיונם של משקיעים רבים בתחומים הרכב החכם.

אחד הדו"חות המעניינים שפורסמו לאחרונה על רקע זה הוא דו"ח מחקר של בנק ההשקעות UBS, שיצא בשלהי ספטמבר ומנסה לתת מענה לשאלה החשובה באמת: עד כמה מוכנים לשלם צרכני הקצה עבור כל הטכנולוגיות החדשניות והמלהיבות, ובראשן הרכב האוטונומי.

השוויצרים לא יוצאים מגדרם

הדו"ח מנסה להצמיד ערכים גם להשפעה הפיננסית החזויה של "העידן החדש בטכנולוגיית הרכב" על מגזרים שונים שקשורים לתחום - מיצרניות הרכב והדלק לתחבורה ועד יצרניות של מוליכים למחצה וחברות ביטוח לרכב.

נקדים ונאמר, שאנחנו מתייחסים למחקר הזה (ולדומיו) בשיטת כבדו וחשדהו. "כבדהו" לא רק בגלל, שמדובר בבנק שוויצרי שמרני ומכובד, אלא בגלל שהחוקרים טרחו לצאת הפעם ממגדל השן הפיננסי והאקדמי וערכו סקר מדעי נרחב בקרב מדגם של אלפי רוכשי רכב כדי לדעת מה חושב "הנהג הקטן". יתר על כן, המחקר מפרסם המלצות השקעה על חברות ציבוריות ספציפיות, שייהנו או ייפגעו מהשגשוג בתחום בטווחי זמן שונים, בנוסח "אנו שמים את כספנו במקום בו נמצא פינו".

"חשדהו" מכיוון, שגם בנקאים שמרנים אינם חסינים מפני נגיף "ההתלהבות הברנז'אית" המדבק של המפתחים, המשקיעים וכלי התקשורת. אנחנו כבר מספיק ותיקים כדי לזכור כמה בועות טכנולוגיות קודמות שהתנפצו וגם לא נשכח את הדו"ח המפורט והמנומק של דויטשה בנק, שחזה לבטר-פלייס שיעורי רווחיות וחדירת שוק של עשרות אחוזים - וכל זה כשנתיים לפני הקריסה.

בסימנים מסוימים של נגיף התלהבות כזו אפשר להבחין בהקדמה למחקר של UBS: "תעשיית הרכב ושרשראות הערך הרבות שלה נמצאות על הסף של שיבוש (DISRUPTION) מואץ, כפי שקרה בשוק הטלפונים... האימוץ של שלל טכנולוגיות רכב שמתוכננות להפוך את כלי הרכב לבטוחים יותר, מקושרים יותר וירוקים יותר הוא בלתי נמנע... לשינויים משבשים בטכנולוגיות הללו עשויה להיות השפעה מהותית על ההכנסות והרווחיות לא רק של יצרני הרכב - שמייצרים ביחד הכנסות שנתיות של יותר מ-1.5 טריליון דולר - אלא גם על הספקים המרכזיים שלהם (שמייצרים מעל 380 מיליארד דולר בשנה) על תעשיית המוליכים לרכב (מעל 30 מיליארד דולר) ותעשיות קשורות כמו תעשיית הביטוח לרכב ומכירות הדלק לתחבורה".

"אנחנו מאמינים שהתזוזה לעבר 'מכוניות חכמות' תהיה 'סייסמית' ומשבשת בדיוק כמו שהסמארטפונים היו עבור שוק התקשורת הניידת. אנחנו רואים גם כמה קווים מקבילים בסקפטיות שמגלים שחקנים 'מסורתיים' בשוק כלפי השינוי".

מבין התחומים הרבים שמכסה המחקר, בחרנו שלושה תחומים, שבכולם פועלות או אפילו מובילות כיום חברות ישראליות.

הרכב האוטונומי: רק ב-2025

יחסית להתלהבות הכללית מהשינויים, אנשי UBS מאמצים גישה זהירה ומפוכחת יחסית כלפי העתיד של רכב אוטונומי "מלא" - כלומר כזה, שיכול לנהוג מנקודה אחת לאחרת ללא התערבות הנהג. חוקרי UBS מעריכים שכלי רכב כאלה לא יזכו לחדירת שוק מאסיבית לפני שנת 2025, ואחת הסיבות להערכה השמרנית שלהם (יחסית להערכות אחרות) היא הממצא שהתגלה במחקר הלקוחות של החברה.

בממוצע העריכו המשיבים שהם יהיו מוכנים לשלם כיום "אקסטרה" של כ-2,000 דולר עבור רכב אוטונומי "מלא". זהו נתון שרחוק מאוד מלכסות אפילו את העלות הבסיסית של החומרה והתוכנה הנדרשות כיום כדי להעניק יכולת נהיגה אוטונומית מלאה לכלי רכב. אפילו אחרי ירידות המחירים שצפויות בשנים הבאות, זה עדיין נתון בעייתי - במיוחד עבור שווקים פחות מתוחכמים מהשוק האירופאי, עם מיסוי רכב עקיף וישיר גבוה במיוחד (מישהו אמר ישראל?).

לפיכך, כותבים החוקרים, "למרות שהלקוחות מוכנים לשלם עבור מכונית ללא נהג, הערך המיוחס הוא הרבה מתחת לעלויות כיום ואנחנו רואים שורה של מכשולים בפני האימוץ, כאשר כמה מהם יהיו מאתגרים, כמו אישור הרגולטורים ובניית אמון צרכנים".

מנגד, חוקרי UBS מנסים גם לעשות "לימונדה מלימונים" וכותבים כי "הם מעודדים מכך שהלקוחות מייחסים ערך למערכות בטיחות מתקדמות". החוקרים צופים אימוץ חזק של מערכות בטיחות מתקדמות ו"סמי אוטונומיות" עוד לפני האימוץ של מכוניות נטולות נהג. למערכות כאלה עשויה להיות חשיבות משמעותית בהפחתת הנפגעים מתאונות דרכים.

נציין שאפילו במערכות "חצי אוטונומיות" עדיין קיים עדיין פער לא מבוטל בין העלות הנתפשת לעלות בפועל. לפי המחקר, מוכנים כיום הלקוחות לשלם בממוצע כ-970 דולר עבור מערכות "אוטופיילוט", שנוהגות את הרכב עצמאית (כולל היגוי) על הכביש המהיר. טסלה גובה כיום על האופציה הזו בכלי הרכב שלה 8,000-10,000 דולר. יחי ההבדל הקטן.

רכב חשמלי: התקדמות מואצת

רוב מי שהשקיע עד היום בפיתוח ובשיווק של כלי רכב חשמליים נגישים להמונים נכווה ברותחין - או לפחות חטף זרם. אולם חוקרי UBS מעודדים מההתקדמות הטכנולוגית בתחום. הם צופים כי החמרת הרגולציה בתחום הפליטה, סובסידיות ממשלתיות וצניחה משמעותית בעלויות הטכנולוגיה הנדרשת לחישמול רכב, תביא למכירה של קרוב ל-10 מיליון מכוניות חשמליות בעולם בשנת 2025.

כך, למשל, מעריכים אנשי UBS שמחיר הסוללות בלבד יצנח בחמש השנים הקרובות בכ-35%. השינוי הזה, להערכת החוקרים, יעניק דחיפה לא מבוטלת לעסקים של ספקי משנה רבים בתעשיית הרכב. מנגד, עיון פרטני בהערכות מגלה, שיותר ממחצית מהצמיחה החזויה בפלח הזה צפויה להתרחש בסין, שבה מעניקה כיום הממשלה סובסידיות עמוקות לרכב חשמלי ולרכיביו - מה שהופך את הצמיחה לתלויית רגולציה.

קישוריות ומערכות בידור: פוטנציאל גדול

המחקר מגלה אופטימיות רבה יותר לגבי העתיד בטווח הקצר, הבינוני והארוך של טכנולוגיות מתקדמות לתקשורת ובידור לרכב. החוקרים מציינים את הירידה הדרמטית בעלויות, שנדרשות כיום כדי לקשר ברציפות (אונליין) בין מכונית לבין "הענן" ואת שיתוף הפעולה המואץ בתחום בין ספקיות התקשורת (AT&T למשל) לבין יצרניות הרכב.

החוקרים מעריכים כי עד 2022 יגיע כל רכב חדש מפס הייצור עם יכולת חיבור אלחוטית רציפה ומובנית לרשת וכי בסיס המשתמשים של הקישוריות המובנית יעמוד על כ-200 מיליון כלי רכב - לא כולל עוד רבים אחרים, שיתחברו לענן באמצעות שידוך בין הסמארטפון למערכת המולטימדיה ברכב.

המחקר צופה עתיד חיובי מאוד בשנים הקרובות גם למערכות ה"אינפוטיימנט" - שילוב של יישומי בידור ומידע לרכב - שכבר היום הופכות להיות נגישות ומובנות בכלי רכב רבים. בחברה מעריכים כי הגורם המרכזי שעשוי לעכב את החדירה שלהן הוא המאבק בין יצרני הרכב לבין ספקי אפליקציות ופלטפורמות מיחשוב חיצוניים - ובינם לבין עצמם - על "זכות הגישה" לתוך הרכב ועל חלוקת ההכנסות בין הגורמים השונים. ב-UBS מעריכים כי המנצחת הגדולה בסופו של דבר תהיה גוגל עם המערכת הפתוחה שלה.

כאמור זו רק דגימה מתוך מחקר ארוך, מפורט ומנומק, שצופה פוטנציאל עסקי רב לענף כתוצאה מהתפתחות הטכנולוגיה. אבל בשורה התחתונה, קשה לנו להתעלם מציטוט אחד במחקר, שמכניס את העסק לפרופורציה ראויה: "אנחנו מאמינים שמותגי פרימיום של יצרני הרכב יהיו הנהנים העיקריים מהשינוי. אולם מכוניות חשמליות לגמרי, שמקושרות באופן מלא לרשת ומצוידות במגוון רחב של מערכות בטיחות מתקדמות יישארו בינתיים בלתי ניתנות להשגה לאלה שזקוקים להן יותר מכולם - השווקים המתפתחים והמעמדות הבינוניים והנמוכים".

מכירות של כלי רכב חשמליים

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות