מה חייבים לדרוש מחברות הבנייה הזרות

בעיתוי מעניין, בסמוך לאחר שנודע על קריסה נוספת של חברת ביצוע גדולה, הפעם זו של אורתם סהר, ושבועות מספר לאחר קריסת החניון ברמת החייל בתל אביב - ובמקביל לפרסומים ההולכים ומתרבים על תאונות באתרי בנייה ברחבי ישראל - הודיעו בשבוע שעבר משרד האוצר ומשרד השיכון על בחירתן של שש חברות זרות שיוכלו לבצע עבודות בנייה בישראל.

באופן עקרוני מדובר ביוזמה מבורכת, שעשויה להגדיל את קצב הזרמת הדירות לשוק, להעלות את רמת הביצוע של פרויקטים ואף להוזיל את עלויות הבנייה. ואולם, נדמה כי סמיכות ההודעה לרצף האירועים המדאיגים שהוזכרו מעלה, ומצבו השביר של שוק הבנייה בישראל בכלל, מחייבת זהירות מוגברת.

מההודעה הלקונית שפרסמו המשרדים נדמה כי בצוק העתים, ומתוך רצון להילחם בשוק הדיור, לא הושקעה מחשבה מעמיקה במשמעות הכנסתן של החברות הזרות לפעילות בישראל. כך, לדוגמה, לאור המתרחש בשנה האחרונה בשוק חברות הביצוע וקריסתן בזו אחר זו של החברות בתחום, היה מתבקש הוא כי המדינה תיקח על עצמה את האחריות ותהיה חלק מההתקשרות בין הקבלנים הזרים ליזמים הישראלים, על מנת למנוע מצב של "בריחה" של אחת החברות - בין באמצע הפרויקט ובין במהלך תקופת האחריות.

בהודעה של משרדי השיכון והאוצר לא נאמר כיצד מתכוונת המדינה להבטיח כי חברות הבנייה הזרות יעמדו בהבטחותיהן ליזמים ולרוכשי הדירות, והאם וכיצד המדינה תפקח על העבודה של אותן חברות (מעבר לפיקוח הכללי של רשם הקבלנים). שאלה נוספת היא אם יצליחו החברות הזרות לקבל את התרבות העסקית הישראלית בכלל ובפרויקטים של בנייה בפרט. נותרה באפילה גם השאלה, האם תוטל הגבלה על היקף הפרויקטים שהחברות הזרות יהיו עורבות בהם, על מנת לוודא את בטיחות הבנייה.

מספיק להסתכל על תהליכים דומים במדינות אחרות כדי להבין מה על מדינת ישראל לעשות. הכנסת חברות בנייה זרות כבר מתרחשת במדינות רבות, לרבות באירופה וארה"ב, בפיקוח צמוד. כך, למשל, מהחברות הזרות המגיעות לפעול בגרמניה נדרשות יציבות פיננסית, היסטוריית עבודות, הכשרות בטיחות, רשימות עובדים מאושרות, ועוד.

אמנם הקול קורא שפורסם על ידי מדינת ישראל במארס 2016 העמיד דרישות סף לחברות הזרות, אשר כוללות דרישות פיננסיות, ניסיון, עובדים, ועל החברות להירשם אצל רשם הקבלנים, להירשם ברשם החברות כחברה זרה, לעמוד בדרישות החוק הישראלי לעניין מיסוי, חוק המכר וכדומה, אולם נראה כי עדיין לא נתנו את כל הדעת לכל היבטי המהלך.

ונקודה אחרת, הקשורה לתקני בטיחות: בהודעה שיצאה התייחסו משרד האוצר ומשרד השיכון להגוונת חומרי הגלם והטכנולוגיות של הבנייה של החברות הזרות. רצוי שאותם תקנים של משרד האוצר ומשרד השיכון ייקחו בחשבון את בדיקת חומרי הגלם והטכנולוגיות והתאמתם לאקלים הישראלי, לסוגי הקרקע השונים בישראל וכדומה.

ברור גם כי הכנסת חברות ענק עם עובדיהן תבוא על חשבון העובדים המקומיים. גם לכך יש חשיבות וצריך למצוא פתרון לפגיעה בעובדים המקומיים.

שילוב חברות זרות בבנייה בישראל הוא יוזמה מבורכת, אך יש גם לשמור על כספם של רוכשי הדירות ועל בטיחות הבנייה. דומה כי בריצתה קדימה, המדינה שכחה לוודא כי אף אחד לא ייוותר מאחור.

הכותבים הם עורכי דין שותפים במשרד מורה-טובים, המתמחה במשפט מסחרי