על חשבונכם: הציבור מממן את הפיצויים למתלוננת נגד ציון קינן

מי מימן את סבבי המשקאות האלכוהוליים שנשפכו באותו ערב באותו פאב חשוך באותה מדינה במרכז אסיה? ■ וגם: איפה היו שרי אריסון ויאיר סרוסי? ■ דעה

ציון קינן / צילום: תמר מצפי
ציון קינן / צילום: תמר מצפי

מאיפה הכסף?

מי מימן את הפיצויים המתוגברים למתלוננת על הטרדה מינית לכאורה כנגד המנכ"ל לשעבר של בנק הפועלים, ציון קינן? מי מממן את התנאים הכספיים, כנראה יוצאי הדופן, לסיום פרשת היחסים האישיים הבעייתיים בהן היה מעורב ראש החטיבה העסקית לשעבר, שמעון גל, שנחשפו בקיץ לפני שנתיים? מי מממן את הבוררים הבכירים, או שמא "מלביני היחסים"?

מי מממן את השופטים הבכירים לעבודה בדימוס, הנשיא לשעבר סטיב אדלר במקרה הנוכחי ודינה אפרתי במקרה הקודם, שבטח לא עשו את העבודה תמורת כסף צנוע? מי מימן את סבבי המשקאות האלכוהוליים שנשפכו באותו ערב באותו פאב חשוך באותה מדינה במרכז אסיה, שבה התהוללו הפועלים אחרי שעות העסקים והשליחות?

אנחנו מממנים

בעלי מניות, חסכונות של ציבור רחב, לקוחות משלמי עמלות ומממני מרווחי אשראי מופרזים, לוקחי ההלוואות ושכמותם. אלה בדיוק האנשים שמממנים את גדודי היועצים, היחצ"נים, הלוביסטים, והמאכערים המקצועיים והיקרים במיוחד, שמגויסים על-ידי בנק זה ובנקים אחרים כדי ללחוץ על שרים, חברי כנסת, פקידים בכירים ואנשי תקשורת במטרה לנטרל חוקים ותיקונים העלולים לגעת בבורות השמנת שלהם.

ואם כבר מממנים: מי מממן את אירועי ההתרועעות המינית - הסדורה, הארעית או האקראית - בין בכירים בבנקים ונשים העובדות בכפוף להם או לצידם? כרטיס האשראי של המשפחה?! אבל אז האישה תשאל: "רגע, מה עשית במלון הזה בשעות שסיפרת שיש משבר חמור בבנק?". אולי אלה כרטיסי האשראי, שבנקאים בכירים מקבלים במסגרת חשבון ההוצאות הפתוח שלהם? מישהו בודק את זה? מישהו משגיח שזה לא הציבור שמממן את החבר'ה שמרחיבים את הנאתם?

 

למה התפטר ציון קינן?

לא נראה שקינן התפטר בגלל הפרשה הנוכחית, ולא בגלל הפרשה הקודמת - זו של שמעון גל, שקינן כנראה ידע עליה בזמן אמת. גם לא בגלל הררי המעללים של אי-אילו בכירים בבנק לאורך ורוחב ההיסטוריה שלו. קינן סגר שנה עם 9 מיליון שקל בחשבון ובסך הכל קרוב ל-80 מיליון שקל במהלך שנותיו בבנק. אז למה להמשיך להתאמץ בעבור 2.5 מיליון שקל לשנה, על-פי חוק שכר הבכירים?

מי סוגר עניינים?

במקרים של מעילות פה ושם, חוסר יושר אישי שם ופה, אירוע מיני כזה ואחר - מי סוגר את זה? הדברים האלה נגמרים בחושך. בסידור חסוי וישיר של מנהלים בכירים מאוד מול הקודקודים החזקים במחלקת משאבי אנוש, בליווי עורכי דין חיצוניים בכירים (במימון הבנק כמובן) - כסוג של ממברנה. שום דיווח. לא לבנק ישראל, לא לרשות ניירות ערך, לא בהודעה לבורסה.

איפה סרוסי?

מאז 2009 יאיר סרוסי הוא יו"ר הבנק. איש יחסי הציבור הבכיר שלו (בהפועלים אוהבים לכנות אותו "שר החוץ", כאילו בזה יש יותר כבוד). שקט, חביב, לא פרובוקטיבי, פותח-סוגר תערוכות ואירועים יחצ"ניים, יושב-ראש דירקטוריון רך ונעים.

האין זה תפקידו לעשות סדר בבנק, אם לא בפרשת גל אז לפחות בפרשת קינן? האם גם הוא ייקרא לרשות ניירות ערך או לבנק ישראל, שהודיעו על פתיחת חקירה על ההסתרה? אולי למשטרה - שאפשר שתיכנס לתמונה? אולי שוב לא ידבק בו רבב - בו ובדירקטורים המנומנמים? אחרי הכול בעבור הכבוד, הקשרים, הפרוטקציות ועוד 1.5 מיליון שקל בשנה, אפשר היה לבקש ממנו יותר. אבל למה להסתכסך?

איפה אריסון?

להלן ערכי הליבה של ארגון "מהות החיים", כפי שנכתבו על-ידי שרי אריסון, בעלת השליטה האחת והיחידה בבנק הפועלים: שלום פנימי - כדי להגיע לשלום בעולם, על כל אחד להגיע לשלום עם עצמו ועם סביבתו. כולנו אחד - כולנו אחד - אך לכל אחד ייחוד משלו. ניצוץ אלוהי - כולנו ילדים של אלוהים ובכולנו ניצוץ אלוהי. סגולות - לכל אחד סגולות: אהבה, חמלה, שלווה, אחדות, טוהר, שמחה, אמת, אור, עוצמה, ידע ועוד.

בעלת הבית שתקה בפרשות קודמות - היא גם שותקת עכשיו. איפה המהות? החיים? הניצוץ האלוהי?

כסף תמורת שקט?

זכותה המלאה של הבנקאית המתלוננת לסגור פרשת הטרדה תמורת כסף. זכותה של אישה להחליט אם היא מעוניינת לגלגל את הפרשה המשפטית-משטרתית, או סוגרת את הסיפור תמורת הבטחת הכנסה, דרגה גבוהה או פיצויים. ולכל הנשים, הארגונים והפוליטיקאיות, שמתחילות להתנפל ולהגיד ש"חובה ללכת משטרה" - הסירו ידיכן מהעניין. אישה, מוטרדת או לא, איננה דגל ולא מטרה נייחת. לאף אחד. ללא קשר להתנהלות המפוקפקת של המשטרה ובתי המשפט.

לא הגזמנו?

המטרה המוצהרת של החוק למניעת הטרדה מינית 1998 היא: "חוק זה מטרתו לאסור הטרדה מינית כדי להגן על כבודו של אדם, על חירותו ועל פרטיותו, וכדי לקדם שוויון בין המינים".

האם תלונה אחרי עשור שנים, תלונה אחרי מות המטריד לכאורה, תלונה המלווה לדרישות הכנסה, כולל החשיפה התקשורתית נגד דונאלד טראמפ, הרבה שנים שקטות אחרי האירוע - לא מפרקת את מהות החוק מהנכס העיקרי שלו?

האם עובדת בכירה, אישה חזקה שמוגנת על-ידי ועד עובדים חזק - ולא פועלת ניקיון שעובדת בשכר נמוך תחת קבלן עלוב שמנצל לרעה את העובדה שהיא מפרנסת את ילדיה - שמוזמנת לבקר בחדרו של הבכיר שמעליה ואכן מגיעה לשם - עם אלכוהול או בלעדיו - לא אחראית למעשיה?

עוד אירוע ועוד אירוע, והחוק הזה הולך והופך לחרב פיפיות, שפוגעת בנשים בכלל ובחלשות בפרט.