צפו: הקשר המסתורי בין הסופר-מון לרעידת האדמה בניו זילנד

לאחרונה, למי שהיה מספיק ער לעניין, התרחש אירוע הנקרא הסופר-מון, מצב שבו הירח מלא ומצוי בנקודה הקרובה ביותר לכדור הארץ על מסלולו או בסביבת נקודה זו. במסגרת זו הירח סיפק מופע שנצפה בפעם האחרונה רק בינואר 1948. כבר שנים רבות מדענים חלוקים בדעתם האם הירח משפיע על התזמון של רעידות אדמה והאם אכן קיים קשר בין הסופר-מון לרעידת האדמה שהתרחשה כמעט במקביל בניו-זילנד?

חוקרים מיפן, שסובלת מרעשי אדמה רבים, עברו על נתונים סייסמוגרפיים משני העשורים האחרונים והצליבו אותם עם עוצמת כוח הגאות. כוח הגאות הוא מדד לעוצמת כוח המשיכה שמפעיל הירח על כדור הארץ. מכיוון שהאזורים הקרובים יותר לירח ברגע נתון חווים חזק יותר את הכבידה שלו ומכיוון שמסת כדור הארץ גדולה בהרבה מזו של הירח, ההשפעה מורגשת בעיקר באוקיינוסים, שמגיבים למשיכה במחזורי גאות ושפל.

מה שידוע בבטחון מלא הוא שהגורם המרכזי להיווצרות רעידות אדמה הינו תנועת לוחות טקטוניים, אולם המנגנון המלא הגורם לרעידות האדמה אינו ברור עדיין במלואו. פעמים רבות די בשבר קטן כדי לגרום לתגובת שרשרת שמתבטאת בשחרור אדיר של לחץ שהצטבר לאורך זמן, ומורגש על פני השטח כרעידת אדמה, ואת זה יכול ליצור כח המשיכה של הירח, במיוחד כשהוא כל כך קרוב לכדור הארץ.

במחקר נמצא קשר ישיר בין עוצמת כוח הגאות לרעידות החזקות שאירעו בסומטרה שבאינדונזיה בשנת 2004 ונמדדו בעוצמה של 9.3 בסולם ריכטר, במאולה שבצ'ילה שנמדדו בעוצמה 8.8 בשנת 2010 ובטוהוקו-אוקי שביפן ב-2011 שנמדדו ב-9.0 בסולם ריכטר. בניגוד לציפיות, דווקא לא נמצא קשר ישיר בין הירח לרעידות קטנות יותר.

למרות הממצאים, יש לזכור שהמחקר רק הראה קשר בין מחזור הירח לרעידות האדמה, אך לא הדגים את הגורם לכך. ניקולס ון-דר-אלסט (van der Elst) מהשירות הגיאולוגי האמריקאי, שהוביל את המחקר על השברים הקטנים יותר, אומר ש"הגורמים העיקריים לרעידות האדמה הם תהליכים שקורים במעמקי קרום כדור הארץ, כשהלוחות הטקטוניים נעים זה כלפי זה עד שמשהו נשבר באופן דרמטי וכוח הגאות מוסיף מעט, אולם עם זאת, אף שהתרומה הזו קטנה, היא יכולה להיות בדיוק הקש ששובר את גב הגמל.