להסדיר זכות של דירקטור לשעבר שנתבע לעיין במסמכי החברה

האם לדירקטורים נתבעים יש זכות לקבל מהחברה גישה למסמכי החברה, ולחברה יש חובה למסור אותם לדירקטורים? והאם זכות העיון עומדת גם לדירקטורים לשעבר?

לאחרונה, עולה מספר הבקשות לאישור תביעות נגזרות המוגשות לבתי המשפט נגד חברי דירקטוריון אשר כבר סיימו את כהונתם בחברה, לרבות בנוגע לטענות של הפרות החובות המוטלות עליהם, כולל חובת הזהירות וחובת האמונים. לצורך גיבוש תגובתם והגנתם, הדירקטורים הנתבעים ובאי כוחם נוהגים לבקש מהחברה מסמכים ונתונים.

רצון הדירקטורים הנתבעים לקבל את המידע הוא ברור - הוא עשוי לסייע להם לגבש את תגובתם והגנתם. כמו כן יכולים הדירקטורים הנתבעים לטעון כי הקניית זכות העיון לדירקטורים, מראש, היא חלק מהכלים שהחוק העמיד לרשותם לשם מילוי חובותיהם, משום שהיא מאפשרת להם לקבל החלטות עסקיות הכרוכות בסיכון, ביודעם שיתאפשר להם - "ביום הדין" - להתגונן מפני טענות שתועלינה כלפיהם לגבי החלטות אלו.

החברה, מצדה, יכולה לטעון כי מבחינת לשון החוק, זכות העיון הוקנתה למי שהנם דירקטורים, ומשכך אינה מוקנית לדירקטורים לשעבר, וכן שגם מבחינת התכלית - העיון אינו דרוש לדירקטורים הנתבעים לצורך מילוי תפקידם, משהם כבר לא ממלאים את תפקידם.

ככלל, לדירקטור זכות לעיין במסמכי חברה. על פי הוראות חוק החברות, לכל דירקטור עומדת הזכות לבדוק את מסמכי החברה ואת רישומיה ולקבל העתקים מהם, וכן לבדוק את נכסי החברה. יחד עם זאת, זכות העיון לא הוקנתה לדירקטור "בחלל הריק" ורק מתוקף עצם כהונתו, אלא על פי חוק החברות והגיון הדברים, היא עומדת לרשות הדירקטור "ככל שהדבר דרוש למילוי חובותיו כדירקטור". כלומר, תכליתה של זכות זו היא לאפשר לדירקטור לבצע את תפקידיו ולעמוד בחובות המוטלות עליו.

כאשר מדובר בתביעה נגזרת, על החברה לבחון האם שימוש בזכות העיון אכן הכרחי לצורך מילוי חובותיו של הדירקטור הנתבע. שאלה זו מתחדדת לגבי דירקטורים לשעבר, כלומר שאינם מכהנים עוד בתפקידם ואינם קשורים עוד לחברה.

סוגיה זו אינה מוסדרת במפורש בחוק החברות, וגם טרם לובנה באופן ממצה בפסיקה. למעשה, הדעות בנושא אינן חד משמעיות, כפי שעולה ממקרים שנדונו בפסיקה: בפסק דין אחד נקבע כי הזכות של נושא משרה לשעבר לעיין במסמכי החברה, הנוגעים לתקופה שבה היה נושא משרה, חלפה מן העולם בסיום תפקידו.

בפסק דין אחר, בית המשפט הסכים לכך שהזכות של נושא משרה לשעבר פקעה - אך קבע שהתשובה לשאלת זכאותו של דירקטור לקבלת מסמכים והדוחות הכספיים של החברה לאחר שסיים את תפקידו, תינתן בהתאם לנסיבות כל מקרה ומקרה, ובין השאר יש לבדוק את התנהגות החברה ואת התנהגותו ותום לבו של המבקש.

בית המשפט מנה מספר סממנים לבדיקת תום לב זה, ובכללם סיבת המבקש לקבלת המסמכים, מידת מעורבותו בהכנת המסמכים והתחייבותו שלא לעשות במסמכים אשר יקבל כל שימוש נגד החברה.

כמובן, במקרים מתאימים, וככל שאכן עומדת לדירקטורים זכות העיון, החברה יכולה לעשות שימוש בחריג הקבוע לגבי זכות זו, לפיו החברה רשאית למנוע מדירקטור לבדוק את נכסי החברה, אם סבר הדירקטוריון שהדירקטור פועל בחוסר תום לב או שבדיקה כאמור עלולה לפגוע בטובת החברה.

על מנת ליצור ודאות, ובין היתר לנוכח הגידול המשמעותי במספר ההליכים המוגשים נגד נושאי משרה ובעיקר דירקטורים, הכרחי כי נושא זה יוסדר באופן החלטי, לכאן או לכאן.

עוה"ד פירר וזמיר הם מומחים לדיני חברות, משרד ש. הורוביץ ושות'

צרו איתנו קשר *5988