לשבור את הקרח

רוב הסיכויים שלא שמעתם מימיכם על ה"נס ציונס דרגונס", על ה"ראשון לציון דווילס" ועל ה"חיפה הוקס", ולרוע המזל גם לא היה לכם מושג שמועדון בת ים מחזיק בתואר אלופת המדינה, בפעם השנייה בתולדותיו (הפעם הקודמת הייתה לפני עשרים שנה). באיזה ענף ספורט, אתם שואלים? ובכן, בהוקי קרח - הספורט הקפוא שפועל מתחת לרדאר בישראל זה רבע מאה.

ההתאחדות הישראלית להוקי קרח הוקמה ב-1990 ופעילים בה - תחזיקו חזק, שלא תחליקו - 1,480 ספורטאים. הם מחולקים לארבע ליגות הוקי קרח (ילדים ונוער עד גיל 18, קדטים עד גיל 20, ליגה לאומית לבוגרים וליגת העל) ולחמש ליגות נוספות לרולר הוקי - על גלגיליות. בליגות המובילות מתאמנות 25 קבוצות - 15 בליגה הלאומית ו-10 בליגת העל. בכל קבוצה ישנם כ-18 שחקנים, ובחינת תולדות הענף ממעוף הנץ מגלה שה"חיפה הוקס" האימתניים מובילים את הענף במספר תוארי האליפות שנקטפו במשך השנים. אין ספק, אנחנו על הקרחון.

"זה משהו אחר", אומר בהתלהבות ליהו* איכילוב, מזכ"ל ההתאחדות. "יש דבר יפה יותר מחולצות צבעוניות על משטח לבן? זה ספורט אמיתי! זה לא קוריוז! זה לא דוקים!". הפגישה עם איכילוב ועם יבגני גוסין-רבינוביץ', שמשמש כיו"ר ההתאחדות והיה פעם שחקן נבחרת ישראל ומדליסט אולימפי מטעם נבחרת רוסיה, מתקיימת באחד ממשרדי ההתאחדות (ביתו הפרטי של רבינוביץ'). השניים מספרים שאת ענף הספורט הקפוא הביאו לארץ בשנות ה-80 וה-90 עולים מבריה"מ לשעבר ומצפון אמריקה, ושאותו דור נאלץ להפריח את השממה הקפואה בתנאים לא תנאים. כיום, הם אומרים בגאווה, כבר מתאמן פה דור חדש. "במדינה שלנו אין תשתית להוקי קרח", מסביר רבינוביץ' (48), שעלה בגיל 23 מרוסיה, שם היה שחקן הוקי קרח מקצועי, ומאז מתגורר ברמת גן. "כשעליתי, לא ידעתי בכלל שקיים הוקי בישראל. הגעתי ארצה אחרי שסיימתי את הקריירה המקצועית שלי, כשאני מאמן מוסמך, עם תואר שני בספורט. מאז ועד היום אני מתפרנס מחברה לסחר בינלאומי שבבעלותי, וההוקי הפך לתחביב. כמובן שרמת המשחקים בארץ הייתה חובבנית לעומת מה שהכרתי מנבחרת רוסיה".

רבינוביץ', ששימש כשוער של נבחרת בת ים ושל נבחרת ישראל, נבחר כשוער מצטיין בלא מעט אליפויות עולם, ואיכילוב טוען בתוקף כי "גם היום הוא יכול לעמוד בשער. בזכותו, עלתה נבחרת ישראל ב-2005 לליגה הראשונה, בפעם היחידה, וזהו ההישג הגדול ביותר שלנו עד היום".

אף שהענף עבר כברת דרך וכיום זוכה לתמיכה ממינהל הספורט, הטוטו והוועד האולימפי, שחקני ההוקי מלינים על כך שהם נאלצים להסתפק ב"מתקן אחד, לא-אולימפי בחולון, ובמתקן אחד במטולה - שלוש וחצי שעות נסיעה מהמרכז". עם זאת, הם נותנים קרדיט לכמה רשויות מקומיות שבנו במשך השנים מתקנים לרולר הוקי, ובעצמם מדווחים שהכפילו את מספר הליגות ושילשו את מספר הספורטאים בתוך שש שנים.

מתאים למזג הישראלי

איכילוב, שבשנה הבאה יגיע לגבורות, אך נראה כמו דוגמה חיה לאיכויות האנטי-אייג'ינג של הספורט עם המקל, נראה ערוך לשאלה המתבקשת על מקומו של ספורט קרח במדינה לוהטת כמו ישראל. "מה נעים יותר מאשר להיכנס לאולם מקורר בחמסינים הגדולים של ישראל, בחום הכי גדול?", הוא יורה. "זה ספורט אידיאלי למזג הישראלי: הוא אגרסיבי, ונותן גם לילדים אפשרות להתפרץ". רבינוביץ' מצדו טוען כי ההוקי הוא "ספורט אינטליגנטי, והענף המפ*ת*ח ביותר מכל ענפי הספורט". למה בדיוק? ובכן, כי "צריך לדעת בו זמנית גם להחליק, גם לשמור על שיווי משקל, גם לשלוט בעזרת המקל בדיסקית המשחק ("פ**אק"), וגם לשחק משחק קבוצתי שדורש יכולת תיאום. מטומטם לא יכול לשחק. נכון שהמשחק נראה אגרסיבי, אבל יש לו חוקה שמונעת פציעות קשות. כל מילימטר בגוף מוגן על-ידי ציוד. החוקה מחמירה משנה לשנה ומונעת הרבה פציעות קשות. דברים שהיו מותרים בהוקי קרח לפני עשרים שנה, היום כבר אסורים. אני לא חושב שאני זוכר שבר או פציעה רצינית. זה משחק של טקטיקה, אסטרטגיה ופיזיות".

בגלל מיעוט מתקני האימון, והעובדה שרובם משמשים בשעות היום לחוגי החלקה, שחקני ההוקי הישראלים מתאמנים בשעות מוזרות למדי: "רק ב-20:00 נותנים קרח", מסביר רבינוביץ', "כך שב-20:00 מתאמנים הילדים, ב-21:00 - הנוער, והמבוגרים מתחילים את האימון ב-23:00, ומגיעים הביתה בשתיים לפנות בוקר. קבוצות שלא מצליחות לקבל קרח בשעות הערב, מתאמנות ב-5 בבוקר".

משום שאימון שבועי אחד על קרח אינו מספיק, השחקנים מתאמנים פעמיים נוספות לפחות, על גלגיליות. הליגה מתהדרת בבעלי מקצועות מגוונים כמו רופאים, עורכי דין, מורים, שוטרים ואף באיש סגל בשגרירות בלרוס, אך התקווה הגדולה היא שדיוויד לוין, שחקן צעיר ומוכשר במיוחד, יהפוך לעומרי כספי של ההוקי. על-פי בעלי התפקידים בהתאחדות, יש לו פוטנציאל להיבחר השנה בדראפט של ליגת ה-NHL האמריקאית-קנדית.

הוקי תוצרת הארץ

ההוקי הישראלי כבר מזמן אינו נחלתם הבלעדית של יוצאי בריה"מ וצפון אמריקה. ניסן בוטבול (35), מהנדס תעשייה וניהול מנס ציונה, הגיע לספורט במקרה: בילדותו נהג לשחות בקאנטרי בבת ים, שהיה בו גם היכל קרח. "כשהבריכה הייתה סגורה, ניסינו החלקה, וכשחוג ההחלקה לא התקיים כי נבחרת ההוקי התאמנה על המשטח, נתנו לנו מחליקיים ודיסקית, וכך התחלתי לשחק בגיל 14", הוא נזכר. "ממש נהניתי, קניתי ציוד יד שנייה ושיחקתי בנבחרת הנוער - אני והחברים היינו ממשיכים ישר מבית הספר אל הקרח, ומתאמנים עד אחת בלילה. ב-1998 סגרו את המגרש בבת ים, ואנחנו היינו באטרף - עד כדי כך, ששכרנו יחד דירה במטולה, ועברנו יחד ללמוד בתיכון בקריית שמונה". לפני הצבא המשיך בוטבול לשחק בנבחרת קולג' בקנדה, חזר לשרת בחיל האוויר ומאז הוא משחק כמגן ימני במועדון בת ים, אלופת המדינה כבר 15 שנה. "זה הבית שלי", הוא אומר. את האימון השבועי הוא מסיים אחרי חצות, ולמחרת קם לעבודה, אבל מבחינתו - זו לא הקר*בה, אלא אהבה: "לשמוע את התקווה במעמד בינלאומי זה שווה הרבה מאוד, אף על פי שכשאתה מגיע לארץ, אתה מגלה שכאן בקושי שמעו על זה".

עקב כך, קשה שלא להבין את התרפקות אנשי ההוקי הישראלים על זיכרונות עבר מעבר לים. "ב-2006 שיחקנו מול גרמניה", מספר רבינוביץ'. "לגרמנים יש את האוהדים הכי חזקים בעולם, שעוברים עם הקבוצה ממקום למקום, ממלאים חצי אולם ועושים המון רעש. חמישה אנשים עומדים באופן קבוע עם הגב אל המשטח ומלהיבים את הקהל. משחק של ישראל נגד גרמניה הוא משחק שיש מאחוריו מטען. שמענו צעקות וקריאות בוז, אבל בסוף המשחק, אוהדי נבחרת גרמניה עמדו ומחאו כפיים לנבחרת ישראל, וביתר המשחקים הגיעו לעודד אותנו".

לגבי הייצוג התקשורתי של הספורט בישראל - המפתח להתרוממות של קהילה תומכת, בניית קהל אוהדים נאמן וקבלה אל המיינסטרים הספורטיבי המקומי - רבינוביץ' ואיכילוב שומרים על אופטימיות ונזכרים בערגה בכך שב-2014 שודרו משחקי הפלייאוף בטלוויזיה. "בערוצי הספורט התחילו לשדר משחקי הוקי מהאולימפיאדות, ובאולפני תוכניות הספורט כבר מדברים על הענף", אומר רבינוביץ'.

לראשי ההתאחדות יש שאיפות גדולות לשנים הקרובות. "עם התפתחות המתקנים, נגיע ליותר מ-2,400 ספורטאים. כיום עדיין חסרות לנו 40 שעות קרח שבועיות", אומר איכילוב. רבינוביץ' גם מתחייב ללוחות זמנים קונקרטיים: "בעוד חמש שנים אני רואה את ההוקי קרח כענף מועדף, בין עשרת ענפי הספורט המועדפים במדינת ישראל. ישראל מדורגת כיום במקום ה-32 מתוך 72 מדינות. כבר היינו במקום ה-24. אנחנו שואפים להיות בין 16-24".

זה ריאלי?

"אני רואה את זה קורה. מתוך הכמות, תגיע האיכות. כשאפשר לבחור מתוך אלפיים שחקנים ולא מתוך מאה - אפשר לבחור את הטובים ביותר. אני רואה ילדים שמתאמנים כיום ויוצאים לבד להשתלמויות בחו"ל כדי להשתפר, וזה מתבטא ברמה. יש לנו מאמנים שמאתרים כישרונות בענף. אם משרד הקליטה ייתן מלגות גם לספורטאים בענפי החורף, ולא רק בענפי הקיץ - מהלך שמדברים עליו - יהיו לנו שחקנים שמתאמנים יותר".

רוצים לראות משחק הוקי קרח?

מדי שישי בערב מתקיימים משחקי הליגה הלאומית בחולון.

ליגת העל משחקת בחולון בכל יום שני בערב.

במטולה מתקיימים כל המשחקים בשישי בערב.

פרטים באתר ההתאחדות: www.israhockey.co.il/index.php/he

1. הליגה: הליגה הנחשבת לטובה ולפופולרית בעולם היא ליגת ה-NHL (National Hockey League), ליגה מקצוענית הפועלת בארצות הברית ובקנדה. נחשבת לליגת ההוקי קרח הטובה והפופולרית בעולם ולאחת הליגות המרכזיות בספורט המקצועני בצפון אמריקה. משחקי הליגה משודרים בטלוויזיה ביותר מ-160 מדינות.

2. המשחק: הוקי קרח הוא ענף ספורט קבוצתי קצבי ומהיר, המתבצע תוך כדי החלקה על קרח ובאמצעות מקלות ייעודיים בעלי להב מעוקל, המשמשים כדי לחבוט דסקית גומי (פאק באנגלית או שייבה ברוסית) אל שער הקבוצה היריבה. קוטרה של הדסקית: 7.62 ס"מ. משקלה: כ-180 גרם. מקפיאים אותה לפני המשחקים כדי שלא תנתר על הקרח. הקבוצה שהבקיעה יותר שערים מיריבתה היא המנצחת במשחק.

3. משך המשחק: משחק באורך מלא, ללא הארכה, משוחק בשלושה שלישים בני 20 דקות כל אחד.

4. הזירה: המשחק מתרחש בזירת קרח מלבנית בעלת פינות מעוגלות, תחומה בקירות נמוכים ועליהם לוחות עשויים זכוכית אקרילית שקופה, כדי למנוע מהדסקית או משחקנים שספגו תיקול להיזרק אל מחוץ לזירה, ועדיין לאפשר לקהל צפייה במתרחש.

5. הרכב הקבוצה: קבוצה בהרכב מלא על הקרח - אם אין שחקנים מורחקים בשל עבירות שביצעו - כוללת שוער וחמישה מחליקים (המקבילים ל"שחקני שדה" בענפים קבוצתיים אחרים).

6. מבנה ארגוני: פדרציית ההוקי קרח הבינלאומית (IIHF) היא הגוף המנהל את הענף בעולם, ומאגדת 77 מדינות חברות. הגוף המנהל את הענף בישראל הוא התאחדות ההוקי קרח הישראלית, החברה בארגון מאז 1991.

7. הענף: מולדת הענף היא קנדה, שם הוא מהווה חלק משמעותי מהתרבות ונחשב למשחק הלאומי של החורף. הענף פופולרי גם בארצות הברית, במדינות סקנדינביה, בעיקר בפינלנד ובשבדיה וכן במרכז ובמזרח אירופה, בעיקר בצ'כיה, בסלובקיה, בשווייץ, בגרמניה ובאוסטריה. גם בברית המועצות לשעבר המשחק היה פופולרי. העלייה הגדולה ממדינות אלה לישראל בראשית שנות ה-90 הזניקה את הענף הישראלי קדימה.

הוקי קרח לנכים המזחלות כבר בדרך

אחת ההתפתחויות המסקרנות ביותר בענף היא המהלכים לפתיחת ליגת הוקי קרח פראלימפית, המשוחקת על מזחלות מיוחדות. מתברר ש-12 מזחלות כאלו כבר נמצאות בדרכן ארצה: "הנכות היא הגבלה מינימלית בהוקי", מסביר איכילוב. "מאמן העל הוותיק של נבחרת ישראל, סימון יעקבוביץ', הוא גם נכה צה"ל. התחלנו לדחוף את הנושא, וברגע שיגיעו המזחלות - נארגן צוות שיערוך כמה ערבי חשיפה, בהשתתפות ספורטאים מבתי הלוחם ונכי תאונות דרכים. נגייס 12 שחקנים ראשונים, ונקים במהירות האפשרית את הנבחרת הישראלית הפראלימפית".

נשים על הקרח

על אף שארבע נשים משחקות בליגה הלאומית, ו-18 נוספות משחקות בליגת הנערות, נשים לא משחקות בליגת העל הישראלית להוקי קרח. הסיבה, אליבא דאיכילוב, היא שהן אינן בנויות למגע הפיזי הקשה שנוצר בתיקולים האימתניים המותרים בליגה זו. עם זאת, הוא אומר, "אם תהיה אישה שעומדת ברמה ורוצה לשחק בליגת העל - לא נסרב לה".

לוטם ארמוזה, בת 18 מגבעתיים, מספקת הצצה לקשיי הנשים בספורט הקשוח. היא משחקת במועדון נס ציונה דראגונס מאז הייתה תלמידת כיתה א', מעידה על עצמה שהיא אוהבת את הספורט מאוד, אבל נאבקת בהרהורי פרישה. "זה ספורט מאוד אגרסיבי, חטפתי לא מעט מכות ופציעות, אבל חיפשתי ספורט מאתגר, כי אני אוהבת אקסטרים ולחימה - ומצאתי. כיום אני הבת היחידה בקבוצה. אני משקיעה ונהנית. ההוקי משחרר אותי, מרגיע ומשפר את הכושר, אבל לפעמים זה די משפיל להיות אישה יחידה - זה ספורט שוביניסטי, מתייחסים אלייך כאל אישה חלשה שלא יכולה לקבל צ'ק (פגיעת גוף, ג' א' ד') ולא יכולה לעמוד בציפיות. לא רואים בי שחקנית עם כושר לחימה. אני משחקת כבר 12 שנה, השתתפתי בתחרויות בעולם, זכיתי במדליות ובגביע אישי, מה לא עשיתי? זה אכזרי. לא פרשתי עד היום כי אני רוצה להילחם ולא לוותר".

ארמוזה, שוויתרה בילדותה על משחק בקבוצה קנדית שביקשה לטפח אותה, מאמינה שייקח שנים עד שהיחס לנשים בהוקי הישראלי ישתנה. "כאן מקללים ומעליבים, והשחקנים מהקבוצה היריבה תמיד יפגעו בך על בסיס היותך אישה", היא אומרת.

עם זאת, ועל אף הרגשות המעורבים, היא מקווה בעתיד לראות נשים נוספות בענף: "בארץ אומרים לבנות 'זה ספורט אלים, אל תיכנסי אליו'. הם רוצים שבנות ילכו לרקוד ולשיר, אבל אני לא מצטערת שבחרתי בספורט הזה. זה החלום של כל ילד - משחק במהירות מטורפת, תחרויות, גביעים. זה עושה חשק לעוד ועוד. נשים יכולות לשפר את הענף הזה, זה הרי הכוח שלנו, לשנות".

מחליקיים.

מקל הוקי - מקלות ההוקי המסורתיים עשויים עץ. מקלות מקצועיים מודרניים עשויים אלומיניום או חומר מרוכב, במלואם או בשילוב עץ.

מכנסיים מרופדים להגנת האגן והירכיים.

קסדה - עשויה חומר פלסטי. נהוג להוסיף לה מגן פנים פלסטי שקוף המגן על העיניים (בהוקי הבינלאומי מגן שכזה הוא חובה, ב-NHL - רשות). במשחקי נשים ושחקנים צעירים מוסיפים לקסדה סורגים להגנה מלאה על הפנים.

כפפות מיוחדות להגנה על כפות הידיים והאצבעות.

מגן חזה וכתפיים. מגיני שוקיים וברכיים.

מגיני מרפקים. מגן אשכים.

מחליקי שוער - נמוכים יותר מהמחליקיים של שאר השחקנים, כדי לאפשר לשוער ירידה אל הקרח וקימה מהירה.

מקל הוקי מיוחד לשוער - בעל להב רחב יותר וחלק רחב יותר במוט, עד אמצעו. מוחזק על-ידי השוער ביד אחת.

קסדת שוער - עוטפת את הראש כולו, מכילה סורגים להגנת הפנים וניתן להוסיף לה מגן תלוי לצוואר. שוערים רבים נוהגים לעטר את קסדותיהם בציורים צבעוניים, שהופכים את קסדת השוער לפריט ייחודי.

מכנסיים מרופדים להגנת האגן והירכיים.

מגן חזה וכתפיים.

כפפת שוער - מולבשת על היד שאינה אוחזת במקל.

חוסם (Blocker) - משמש לעצירת הדסקית, מולבש על אמת הזרוע האוחזת במקל.

מגיני רגליים - לכל אורך הרגל, מהאגן עד כפות הרגליים.

מגיני מרפקים. מגן אשכים.