הנקראות ביותר

האם הבלו על הגז יחסום את התחבורה הציבורית הנקייה?

כולם רוצים תחבורה ציבורית שנוסעת על גז טבעי, אבל נראה שהאוצר שם רגליים למהלך באמצעות הגדלת הבלו על גז לתחבורה ■ פורום לגז טבעי בתחבורה: "אם צו הבלו יפורסם כפי שהוא מופיע - אף אחד לא יעבור לגז טבעי" ■ האוצר: "הבלו בשנים הקרובות על הגז כמעט אפסי"

אוטובוס שנוסע על גז טבעי בקליפורניה. רוב זיהום האוויר נגרם מתחבורה / צילום: רויטרס
אוטובוס שנוסע על גז טבעי בקליפורניה. רוב זיהום האוויר נגרם מתחבורה / צילום: רויטרס

"התחבורה אחראית ל-50% מזיהום האוויר במדינה וכשאנחנו מסתכלים על זה ברמת מרכזי הערים, 80%-90% מזיהום האוויר נגרמים מתחבורה. בתוך זה, באופן מובהק הרכבים הכבדים, זאת אומרת, אוטובוסים ומשאיות. אנחנו מדברים על תחלואה בהיקפים משמעותיים".

במלים אלה תמצת סגן הממונה על התקציבים באוצר, אודי אדירי, בישיבת ועדת הכספים של הכנסת לפני חודשיים, את הסברו הרהוט והמשכנע על החשיבות של מעבר התחבורה הכבדה במדינה לגז טבעי דחוס. מדובר בנושא חשוב לממשלה, שהחליטה עוד ב-2013 להפחית את התלות בנפט בתחבורה ב-30% עד 2020 וב-60% עד 2025.

ועדת צמח העריכה שעד 2020 ייסעו בכבישי ישראל 49 אלף כלי רכב מונעים בגז, סיפתח לכמות יעד עצומה של 727 אלף כלי רכב מונעים בגז עד 2030. על פי דוח מיסוי ירוק 3, שפורסם לפני שנה, בשנים 2006-2015 זינק מספר הרכבים המונעים בגז טבעי בעולם ביותר מ-170%, עד מספר כולל של 18 מיליון רכבים. סוכנות האנרגיה הבינלאומית צופה שמספר זה יגדל ל-50 מיליון עד 2020.

הדברים החשובים שאמר אדירי בוועדת הכספים, אם כן, היוו הקדמה לעוד ניסיון של הממשלה לקדם שימוש בגז טבעי בתחבורה. אדירי הציג בישיבה את צו הבלו החדש, שאמור לקדם את המטרה, אלא שלדברי גורמים בעלי עניין בתחום הצו הוא עוד מתווה של כישלון ידוע מראש, עטוף במילים יפות.

על פי הערכת ארגון הבריאות העולמי מ-2015, זיהום האוויר מכלל מקורות הזיהום גורם למאה מחלות שונות, ובישראל הוא אחראי ל-2,500 מקרי מוות בשנה ולנזק של 8 מיליארד דולר לכלכלה. בהערכה אחרת, שפירסם משרד הבריאות, עלות אשפוזים הנגרמים מזיהום אוויר עומדת על 22 מיליארד שקל בשנה, לצד אובדן של 27 אלף שנות חיים בכל שנה.

בכל הנוגע לזיהום מתחבורה המצב חמור במיוחד, משום שמדובר בזיהום בגובה נמוך, המגיע ישירות למערכות הנשימה של כולנו. כך, מסמך של איגוד ערים מפרץ חיפה לסביבה מצטט מחקר שנערך באוניברסיטת חיפה, ולפיו הסיכון של תושבים שמתגוררים במרחק של עד 50 מטר מכביש ראשי לחלות בסרטן גבוה פי עשרה מהסיכון של תושבים המתגוררים במרחק 200 מטר מהכביש.

על רקע זה ועל רקע התהליכים הבינלאומיים, התקבלו מאז תחילת העשור כמה החלטות ממשלה על צמצום פליטות גזי חממה ומזהמים אחרים, באמצעות התייעלות אנרגטית, ייצור חשמל ממקורות מתחדשים, מעבר התעשייה ומשק החשמל לשימוש בגז טבעי, ומעבר התחבורה להנעה חשמלית, גז טבעי ותחליפי דלקים. משרד האנרגיה, שהוביל את כתיבת התוכנית הלאומית להפחתת פליטות, מעריך כי יישומה עד 2030 יהיה שווה למשק 100 מיליארד שקל.

באוגוסט האחרון קיבלה הממשלה החלטה מפורטת לעידוד השימוש בגז טבעי דחוס בתחבורה, שמכוחה נוסח צו הבלו החדש. הצו כולל מתווה לשנים 2020-2026, במהלכו יעלה בהדרגה הבלו על הגז הטבעי - שהיום ממוסה ב-2 אגורות לק"ג - במקביל לצמצום וביטול החזרי המס על סולר למסיעים ולמובילים, שמסתכמים כיום בכ-3 מיליארד שקל בשנה.

על פי הצו החדש, בסוף התקופה יהיה ההפרש בין הבלו על הגז הטבעי לבלו על הסולר 59 אגורות לליטר - פער שנגזר מדוח ועדת מיסוי ירוק 3, שקבע שהתועלת המשקית החיצונית של הגז הטבעי בתחבורה היא 64 אגורות לכמות שוות ערך לליטר סולר. על בסיס זה קבעה החלטת הממשלה מאוגוסט, כי ב-2026 יגיע שיעור הבלו על הגז הטבעי לכ-80% מהבלו על סולר, ויעמוד על 2.34 שקלים לק"ג לעומת 2.93 שקלים לליטר סולר.

"האוצר חוסם את שוק הגז לתחבורה"

מדובר בשיעור גבוה במיוחד. לשם השוואה, המס שגובה איטליה על גז טבעי דחוס לתחבורה עומד על 0.42% בלבד מהמס על בנזין. בהולנד המיסוי נע בין 4% ל-21%; בגרמניה הוחלט שהמיסוי על גז טבעי לתחבורה ישמור פער של 40% ממחיר הבנזין; ובאוסטרליה מגיע המס בשיאו ל-67% מהבנזין. בכלל מדינות ה-OECD המס האפקטיבי הממוצע על גז טבעי לתחבורה, מגיע לשליש מהמס המקביל על בנזין ולחצי מהמס על סולר.

"אני חושב שמה ששר האוצר עושה כאן, כל עוד הוא חותם על הצו, זה לחסום את שוק הגז הטבעי לתחבורה בישראל", אומר תמיר רז, מייסד ויו"ר הפורום לגז טבעי בתחבורה, שהוקם בדצמבר האחרון ומאגד כ-25 חברות וגופים בעלי עניין בשוק.

חברי הפורום קבעו יעדים צנועים בהרבה מתחזיות ועדת צמח: 30 אלף כלי רכב מונעים בגז טבעי עד 2025, שיוכלו לתדלק בכ-75 תחנות. "אז גם השוק הפרטי יוכל לעבור לגז טבעי בתחבורה כי יהיה לו איפה לתדלק", אומר רז, "ועדיין לא דיברנו על ציי הרכב הממשלתיים ועל ציי הרכב של חברות הליסינג".

רז השתחרר מצה"ל לפני שנתיים בדרגת אל"מ והקים את חברת גז מוביל, שמטרתה להקים תחנות תדלוק בגז טבעי במתחמים של ציי רכב גדולים, שיוכלו לשרת גם לקוחות חיצוניים. לדבריו, "כמו בתעשייה, הפער בין מה שרצו שיהיה לבין מה שקורה גדול. במה שנוגע לתחבורה, או שהגז יישאר בים עם המתווה הנוכחי, או ששותפויות הגז יאמרו למדינה שהיא לא עומדת בתחזיות הביקושים ולכן צריך לאפשר להן להגדיל את היצוא".

חברי הפורום סבורים כי לנוכח ההשקעות הגדולות בהקמת תחנות תדלוק וברכישת ציי רכב מונעי גז, היקרים ב-15%-20% מרכבים מונעי סולר, יש לדחות את הטלת הבלו עד 2025, ולהגביל את העלות המקסימלית שלו ל-1.5 שקל לק"ג גז טבעי דחוס. על רקע זה נפגשו בשבוע שעבר רז וכמה מעמיתיו עם עדי חכמון, רכזת אנרגיה באגף התקציבים באוצר, שריכזה את העבודה על צו הבלו.

"הסברנו בפגישה למה עד 2020 אף מכונית לא תעלה על הכביש, ולכן אין סיבה להתחיל את טיפוס הבלו על גז מאותה שנה; הסברנו למה היקף ההשקעות הוא כזה שהחזר ההשקעות אינו רלוונטי; והסברנו שאם צו הבלו יפורסם כפי שהוא מופיע, אז למעשה נחסם השוק, כי אף אחד לא יעבור לגז טבעי, להוציא ציים שיסובסדו וימומנו על ידי הממשלה.

לדברי רז וחלק מהנוכחים בפגישה, תגובתה של חכמון לטענות על חוסר הכלכליות במתווה המוצע הייתה: "אם השוק של גז טבעי לתחבורה לא כלכלי אז שלא יהיה גז טבעי לתחבורה". לשאלה מה ייעשה אם כך בגז הטבעי הישראלי, העידו משתתפי הפגישה, השיבה חכמון שאם לא יהיה לו שימוש מקומי ניתן יהיה לייצא אותו.

"אני בעוד שבועיים מסיימת תפקיד", מצטט רז את חכמון מהזיכרון. "עד אז אני מחויבת לסיים את צו הבלו ושהוא יפורסם. בשבוע הבא אנחנו יושבים עם גפני, ואנחנו מקווים שבעוד שבועיים הוועדה מתכנסת ואנחנו מעבירים את זה ללא שינויים. יש לנו הסכמות עם התאחדות התעשיינים, עם התאחדות ההיסעים ועם איגוד המובילים. אנחנו יוצאים לדרך ואתם תראו שזה יהיה כלכלי".

לטענת רז, מענק של מיליון שקל על הקמת תחנת תדלוק בגז טבעי יכסה לא יותר מ-20% מהעלות הכוללת. רשת הביטחון של עד 1.3 מיליון שקל נוספים על מכירות מתחת להתחייבות התחנות לרכש גז מהמשווקים - לנוכח אי הוודאות בנוגע למספר הלקוחות - גם היא לא משמעותית בעיניו, מכיוון שכדי לקבל אותה צריך להפסיד ואז ממילא העסק אינו יציב.

"ההחלטה הזאת תשפיע כמעט על כל אזרח במדינת ישראל. אפשר להפחית את זיהום האוויר, בעיקר במטרופולינים. הדבר השני זה יוקר המחיה - לוקחים על הגז שלוש פעמים מס: פעם אחת תמלוגים, פעם שנייה מס ששינסקי ופעם שלישית בלו. צריך לזכור שלתחבורה הכבדה אין תחליף חוץ מהגז הטבעי".

גם במשרד להגנת הסביבה מסתייגים

ל"גלובס" נודע כי במשרד האוצר מבינים שייתכן שנעשתה טעות ונלקחו מרווחי ביטחון צרים מדי להפיכת הגז הטבעי לכלכלי בתחבורה, ולכן רומזים שם על שינוי של הרגע האחרון בצו הבלו ועל דחיית מדרגות עליית המס בעוד שנה או שנתיים. עם זאת, במשרד מכחישים בתוקף את הטענות כאילו הובע בפגישה עם פורום יצרני הגז זלזול באפשרות שהגז הטבעי לא ישולב בתחבורה, ואומרים כי כל מה שנאמר היה תגובה לאמירות קיצוניות בלבד.

גורמים שונים בממשלה מזכירים בתגובה לטענות כי מזה כמה שנים נעשות בממשלה פעולות רבות להסרת חסמים לכניסת הגז הטבעי לתחבורה: טיפול בבעיית הביצה והתרנגולת בין רכש הרכבים להקמת תחנות התדלוק; סבסוד שדרוגי צנרת החלוקה ב-150 מיליון שקל כדי למנוע תשלומי יתר של התחנות למשווקי הגז בגלל צנרת לא מתאימה; מתן אישורים לתחנות פנימיות של ציי רכב למכור גז טבעי דחוס לצרכנים חיצוניים ועוד.

לדברי גורם ממשלתי בכיר, "מבחינתנו, מעבר לגז טבעי זאת תוכנית עבודה - משקיעים בזה הרבה זמן מאמצים וכסף ופועלים לטובת העניין. בין השאר מדובר על 130 מיליון שקל לסבסוד קווים ליעדים מרוחקים, שמהם ייהנו גם בעלי תחנות התדלוק. אנחנו נותנים 65 מיליון שקלים כמענקים ורשת ביטחון להקמת תחנות תדלוק. בזה אנחנו עובדים כבר שנתיים". גורם בכיר אחר העוסק בתחום, נתן גם הוא גיבוי מלא לתחשיבים שביצע משרד האוצר, וטען שהמתווה הנוכחי יצליח לייצר שוק ראשוני משמעותי.

במשרד להגנת הסביבה, מנגד, סבורים שהתמריצים הקיימים לא מספיקים. בתגובת המשרד נכתב כי לצד תמיכה בביטול החזרי המס על הסולר, המעודדים שימוש בדיזל מזהם, "להערכת המשרד היקף ההטבות לציבור צריך להיות גדול אף יותר, על מנת לייצר חלופה אטרקטיבית למשתמשי הסולר. לכן, בנוסף לתמריצים לרכישת כלי רכב מונעי גז וחשמל (כמו פטור ממכס ופחת מואץ) יש לייצר הטבה משמעותית יותר במס בלו. בצורה זו, משק הגז יוכל להתפתח גם למגזר התחבורה באופן שיחסוך עלויות לצרכנים ויפחית את הפגיעה בסביבה".

במטה מאבק הגז, שעוסק גם ביצירת הביקושים במשק הישראלי, סבורים שמדובר במדיניות מכוונת ולא בטעות: "שוב ניתן לראות כיצד הממשלה משרתת את האינטרסים של טייקוני מונופול הגז. טייקוני הגז רוצים לייצא כמה שיותר גז על חשבון אזרחי ישראל והמשק הישראלי. זאת, במקום לפתח את המשק המקומי לטובת הורדת יוקר המחייה, הפחתת זיהום האוויר ופיתוח תחבורה מבוססת גז. כלי רכב המונעים בגז, מפחיתים בעד 90% את כמות הפיח שמייצרים כיום אוטובוסים ומשאיות המונעים בסולר".

ממשרד התחבורה נמסר כי הנושא אינו נמצא באחריות המשרד.

ממשרד האוצר נמסר בתגובה כי "בעוד 10 שנים גם באירופה הבלו עשוי לעלות, כרגע לא ניתן לדעת ולכן בעייתי להשוות את הבלו בישראל של עוד 10 שנים לבלו של אירופה היום. לגבי הבלו היום וב-4 השנים הקרובות בישראל הוא כמעט אפסי (0.02 שקל לליטר). יצוין שלישראל תוכנית ייחודית בקנה מידה עולמי לשילוב תחליפי נפט לתחבורה במשק. במסגרתה, בתוך תקופת הינוקא של השנים הקרובות, מלבד הטבה משמעותית כאמור בבלו, יוצעו הטבות ינוקא לעידוד חדירת גז טבעי לשוק וביניהן: רשת ביטחון לתחנות תדלוק, מענקים כספיים להקמת תחנות ולכבים, פחת מואץ לתחנות ולרכבים כבדים, ופטור מאגרה לרכבים כבדים".

תפוצות כלי רכב מונעי גז טבעי על פי מדינות בשנת 2014
 תפוצות כלי רכב מונעי גז טבעי על פי מדינות בשנת 2014

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות