ראשי רשויות: "הכלכלנים מבינים רק מספרים ולא איכות חיים"

התחדשות עירונית, בעיות תנועה, מענקי איזון ואיחוד רשויות: פאנל ראשי הרשויות המקומיות של "גלובס" ודנס 100 עסק בכל הנושאים החמים

שריפה, חיפה, רוממה / צילום: מירב שרוט
שריפה, חיפה, רוממה / צילום: מירב שרוט

"זרוע אחת של הממשלה מתכננת שכונה בגודל של יישוב, והזרוע השנייה מתעלמת מפתרונות התחבורה לשכונה", אמר ראש עיריית פתח תקווה איציק ברוורמן בפורום ראשי הרשויות המקומיות דנס100 בשיתוף "גלובס", בהנחיית עורך הנדל"ן של "גלובס" דרור מרמור, שהתקיים בשבוע שעבר בגבעתיים.

ברוורמן התייחס לאישור התוכנית השלדית להקמת 12 אלף יחידות דיור במחנה סירקין המפונה. "אין הסתכלות משותפת לעתיד. יש לממשלה משימה מיידית לבנות הרבה דירות, ולא אכפת משום דבר אחר. אם המדינה רוצה באמת לבנות במחנה סירקין, היא תצטרך להגיע איתנו להסכמות. גם ראש העין ויישובי הקו הירוק סובלים ממצוקת תחבורה, המצב בלתי נסבל כבר היום, ואנחנו נצא למאבק. אני מרחם על תושבי ראש העין שמנסים לצאת מהבית בכל בוקר".

עיריית פתח תקווה הגישה בשבוע שעבר עתירה מינהלית נגד המדינה המקדמת את התוכנית.

לדברי סגן ראש עיריית ירושלים עופר ברקוביץ, הבעיה נעוצה בהתערבות השלטון המרכזי בשלטון המקומי. "למה צריך שלטון מרכזי? ששר הפנים יחשוב מה האינטרסים שלו בעניין, במקום שאנחנו נחשוב על מה טוב לתושבים? השלטון המרכזי תוקע תהליכים חיוביים ומשהו בפער בין השלטון המרכזי למקומי לא עובד".

"עיריית שדרות מונשמת מלאכותית"

מנגד, רשויות בפריפריה, הנשענות יותר על עזרה מהשלטון המרכזי, מסתכלות אחרת על הדברים: "בשדרות רבע מהדירות הן דירות עמידר או עמיגור", אמר ראש העירייה אלון דוידי. "המשמעות היא שמדובר באנשים שלא מסוגלים לשלם שכר דירה כראוי, וגם מקבלים מהרשות שירותי רווחה. לכן אנחנו מעוניינים בבנייה של יחידות דיור חדשות, כדי להשאיר את האוכלוסיה החזקה בעיר.

"מאז צוק איתן התחלנו במירוץ של בנייה, ושיווקנו למעלה מ-2,500 יחידות דיור. זה מפחיד כי צריך במקביל ליצור פתרונות תעסוקה ולצאת ממכשול מענקי האיזון. לכן, בהסכמי הגג חייבים להביא בחשבון צמיחה עסקית והכנסות. עיריית שדרות מונשמת מלאכותית על ידי המדינה במענקי איזון. אני קודם כל נותן מענה בנושא הביטחוני, ומאמין שבהמשך נשנה גם את הנושא הדמוגרפי. הרכבת עשתה מהפכה אדירה ואני סבור שהבשורה האמיתית היא מיזמי מחיר למשתכן. לא מעניין אותי כמה הנחה מקבלים בראש העין, אלא מה שתעשה התוכנית לשדרות".

ראש עיריית הרצליה משה פדלון סבור גם הוא שמחיר למשתכן ישפיע על היכולת להשאיר את בני העיר בהרצליה: "אני ממליץ לראש עיריית פתח תקווה להתעקש מול הממשלה בנושא התחבורה", אמר פדלון. "אנחנו התעקשנו, ניהלנו מו"מ קשה וארוך מול האוצר עד לחתימה על הסכם גג והצלחנו להגיע להסכמות עם המדינה, שעל הקרקע הכי יקרה בארץ, המדינה תשווק דירות 3 חדרים ב-1.5 מיליון שקל, כשבקרקע הסמוכה קבלנים מוכרים דירות ב-3.5 מיליון שקל".

לדברי ראש עיריית גבעת שמואל יוסי ברודני, ככל שיש פחות מגע עם הממשלה, כך טוב יותר לנהל את הרשות. "למזלי אין לי אדמות מדינה ואין לי דין ודברים עם המדינה", אמר ברודני. "אני מקבל היטלי השבחה, ולכן לקחנו לידיים את נושא התכנון ונלחמנו עם השלטון המרכזי כדי לא להגדיל את יחידות הדיור מעבר למה שאנחנו מסוגלים לקלוט. גם אנחנו סובלים מאוד מפקקים, כמו פתח תקווה וכמו כל אזור המרכז. ולכן אם הממשלה לא תתעורר, אנשים לא ירצו לגור פה".

אסף זמיר, סגן ראש עיריית ת"א, התייחס גם הוא לסוגיית התחבורה: "אנחנו בדרך לקטסטרופה. קווי הרכבת שמתוכננים היום רחוקים מלתת את המענה ואי אפשר בכלל לבנות כבישים שיתנו מענה לכמות כלי הרכב. צריך לראות תחבורה ולא יחידות דיור. מעולם לא היה שר תחבורה שמכהן כל כך הרבה שנים, ושכל כך הזניח את הנושא הזה בגלל שיקולים פוליטיים".

מנותקים מהצרכים

על רקע השריפה האחרונה שהיתה בחיפה סבור גם ראש עיריית חיפה יונה יהב שהשלטון המרכזי מנותק מהצרכים של השלטון המקומי: "חיפה עברה שלוש קטסטרופות בעשור האחרון: מלחמת לבנון השנייה, השריפה בכרמל והשריפה האחרונה. מישהו בממשלה צלצל לשאול אחרי האסון מה המסקנות שלי? לא. ארבעה חודשים אחרי השריפה האחרונה 90% מהתושבים שביתם נפגע גרים בבתים המשופצים. אנחנו דאגנו שזה יקרה".

הביקורת של יהב התייחסה גם לנושא פיתוח הפריפריה: "צריך להסתכל לא על מיליון יחידות דיור, אלא על מיליון בני אדם, שצריכים גם תעסוקה. הממשלה שמה את כל יהבה על הדרום, מעבירה את הצבא לשם, ומקימה שם מעצמת סייבר. ומה עם הצפון? בצפון רק 21% מהתושבים הם יהודים. אין ראייה הוליסטית איך תיראה המדינה כולה. כל יחידות הדיור שבונים בשדרות לא שוות, אם לא יוקמו שם מקומות תעסוקה. אנחנו מקימים היום 5 שכונות חדשות בחיפה בגלל שיש לנו את פארק העסקים מת"מ שגדל מ-70 אלף מ"ר ל-400 אלף מ"ר. כל התעסוקה בתל-אביב? שר האוצר רוצה עכשיו להקים בית משפט לכלכלה בחיפה, אבל זה כל הזמן נכשל. למה? בארה"ב בית המשפט הכלכלי נמצא בקלורדו, לא בניו יורק. ביזור הוא דבר הכרחי. אין מדינה בעולם שמתבססת על מרכז כלכלי אחד. אז אנחנו רוצים להמציא את זה?"

שמאית המקרקעין דניאלה פז ארז הביעה תמיכה במתן סמכויות לרשויות המקומיות: "העברת הכוח לשלטון המקומי היא מבורכת. יוזמות ארוכות טווח נעשות יותר טוב על ידי רשויות מקומיות מאשר על ידי השלטון המרכזי, במידה והרשויות מסוגלות לכך.

"במקומות שהרשויות נאבקות יום יום על תקציבים וכדי לתת מענה מינימלי לתושבים, יש הכרח שהשלטון המרכזי יתערב וייתן מענה כמו תמריץ למפעלים להגיע לאותם מקומות. הסכמי גג, למשל, זה מילה אחרת לשיתוף אינטרסים. למדינה יש אינטרס לשווק דירות, ולרשות לתת שירותים לתושבים. הסכם הגג הוא הפתרון. הרעיון הוא מתן כלים לרשויות שחסר להם, ומתן יד חופשית לרשויות שמסוגלות לפעול בעצמן" .

"רוב ראשי הערים ישרים והגונים"

מתן הסמכויות לרשוית המקומיות מעלה מיד את החשש לשחיתות מצד ראשי הרשויות, כפי שבאה לידי ביטוי במעצרים האחרונים. "ברשויות המקומיות יש את פוטנציאל השחיתות הכי גדול", הודה ברוורמן. "השאלה מי עומד בראש. מי שלקח לכיסו שוחד עבור הטבות הוא פושע. הבעיה היא שיש לפעמים טשטוש גבולות. יזמים רוצים לשבת איתי על תוכניות, ואם אני מכיר אותם מלפני כהונתי כראש עיר כשהייתי עו"ד? מותר לי לשבת איתם? עמותות דתיות שולחות מתנות הביתה לחג, כי מבחינתן זה מצווה. זה מותר? השוקולד במשלוח מנות מותר, ויין במקרה אחר אסור? יום אחד ישאלו אותי על טובות הנאה או על ניגוד עניינים. שמישהו יסביר לנו מה מותר ומה אסור. רוב ראשי הערים הם ישרים והגונים, בסוף זה אופי של אנשים".

אחד הפתרונות לנושא יעילות הרשויות המקומיות הוא סוגיית איחוד הרשויות. "נכון לאחד רשויות מקומיות", אמר זמיר. "יש הרבה אנשים בעיר שזה נוגד את האינטרס שלהם, בעיקר פוליטיקאים, אבל בתחזית שלי זה יקרה בסוף, ומי שיכול לעשות היסטוריה זה שר הפנים אריה דרעי. כשעיר קטנה מתאחדת עם גדולה בסוף זה ישרת את הרשות הקטנה".

מנגד העלה ברודני חשש מאיחוד רשויות: "מי שייפגע מאיחוד רשויות בסופו של דבר זה התושב, שפתאום יגידו לו שגן הילדים שהוא שייך אליו נמצא רחוק מאוד מהבית שלו. מנגד, איחוד רשויות בישראל יכול לייצר גם שטחים לרשויות שסובלות ממחסור בשטחים".

התחדשות עירונית: "אני גדל בהתאם לשירותים שאני יכול לתת"

אחת הבעיות הנפוצות שמתעוררות ברשויות מקומיות בנושא הדיור היא ההתמודדות עם תוכניות ארציות כמו תמ"א 38, שמביאה מלבד חיזוק מבנים מפני רעידות אדמה גם הגדלת מספר יחידות דיור, בשעה שלא תמיד ניתן מענה לתשתיות.

"נס ציונה התפתחה מאוד, אבל אני תמיד גדל בהתאם לשירותים שאני יכול לתת", אומר יוסי שבו, ראש העירייה. "הבעיה היא שתכנון הערים הופקע מהאדריכלים ועבר לכלכני האוצר וזה אסון. תהיה פה בעתיד הלא רחוק קטסטרופה, ושיכוני הרכבת יחזרו הפעם בגובה. התחדשות עירונית זה אסון מוניציפלי. אני לא יכול להכפיל אוכלוסייה פי 4 או 5 על אותו שטח, בלי שירותים.

"על מנת שיוזמות כאלה יצליחו, התכנון צריך לחזור למתכננים, והיכן שרוצים להגדיל אוכלוסיה ואין שירותים לתת, צרכים לתת ניוד זכויות אל קרקעות מדינה. הכלכלנים לא מבינים את זה כי אותם מעניין רק מספרים ולא איכות חיים".

נושא ההתחדשות העירונית רלוונטי במיוחד גם ביהוד.

מקב"ת גני יהודה הוא עתודת קרקע גדולה שהיתה שייכת מוניציפלית למועצה האזורית דרום השרון, ובמשך שנים ניסתה רמ"י לקדם באמצעות יזמים פרטיים תכנון ליותר מ-4,000 יחידות דיור, אלא שהמקב"ת נכשל, ובמקביל הוכרע גם השיוך המוניציפלי של הקרקע בהמלצות ועדה לחקירת גבולות שמצאה כי נכון יהיה להעביר את הקרקע לתחום המוניציפלי של עיריית יהוד.

"לפני חודש השר דרעי חתם על ההמלצות, והקרקע תעבור אלינו", אומרת ראשת עיריית יהוד יעלה מקליס. לדבריה, האינטרסים של השלטון המרכזי לא תמיד תואמים לאלה של השלטון המקומי, אך את האיזון יש למצוא על ידי הידברות בין הצדדים.

"במסגרת הסכם גג שאמור להיחתם בינינו לבין המדינה, רמ"י ביקשה להקים במקום יותר מ-4,000 יחידות דיור, ואנחנו התעקשנו להפחית את המספר ל-3,000 ולהוסיף שטחי תעסוקה. התוכנית נמצאת היום בותמ"ל ואני מקווה שתאושר".

לדברי מקליס, בעיר יהוד מונוסון, שמומשו בה כמה של פרויקטי התחדשות עירונית, ישנה מצוקה של מבני ציבור וקרקע המקב"ת שסופחה לעיר תהיה אחד הפתרונות לבעיה. "מלבד יחידות הדיור שייבנו בשטח גני יהודה, הקרקע תהווה קרקע משלימה גם לפרויקטים של התחדשות עירונית בעיר הוותיקה, שלא ניתן לממש בהם כמות מספקת של יחידות דיור, וגם במקומות שאין בהם מספיק מבני ציבור. ביהוד יש גם מגבלת גובה כתוצאה ממסלול הטיסה של המטוסים, שמגבילה את גובה הבנייה ל-86 מטרים, כלומר בין 14 ל-16 קומות, והקרקע המשלימה תסייע לממש פרויקטים של התחדשות עירונית שיש קושי לממש גם בגלל מגבלת הגובה".

צרו איתנו קשר *5988