חברת ביומקס (BioMx) אשר מפתחת תחליף אנטיביוטיקה סלקטיבי לחיידקים מסוימים השלימה היום סבב גיוס של 24 מיליון דולר. החברה הוקמה בשנת 2015 על בסיס פיתוחיהם של שני מדענים "כוכבים" ממכון ויצמן: ד"ר ערן אלינב, מומחה לתחום המיקרוביום - תמהיל החיידקים על גוף האדם (המוכר גם מחברת DayTwo שפיתחה אפליקציה לייעוץ תזונתי על פי הרכב החיידקים האישי) וד"ר רותם שורק, מומחה להנדסה גנטית ולגנטיקה של חיידקים. המייסד השלישי הוא פרופ' טימות'י ק. לו מ-MIT המתמחה בהנדסה גנטית של וירוסים נגד חיידקים.
זהו הגיוס הראשון של ביומקס מאז הקמתה בחממת FutuRx ברחובות, המנוהלת על ידי עינת זיסמן. כל שלושת הזכיינים של החממה - קרן ההון סיכון אורבימד וחברות התרופות ג'ונסון אנד ג'ונסון וטקדה, השקיעו בחברה. המשקיעים החדשים בחברה הם קרן Seventure שמתמחה בהשקעות בתחום המיקרוביום, קרן mirae. והקרן היפנית SBI שמיוצגת בישראל על ידי ד"ר דוד בן עמי.
ביומקס מפתחת תרופות המבוססות על פאג'ים. מדובר בווירוסים ייעודיים נגד חיידקים מסוימים. זאת, לעומת אנטיביוטיקה קלאסית אשר הורגת את כל החיידקים, כולל חיידקים "טובים" ויוצרת עמידות אצל חיידקים "רעים" נוספים, מלבד אלה שאותם נועדה להרוג.
המוצרים של החברה יוכלו עקרונית להחליף אנטיביוטיקה רחבת פעולה בטיפול סלקטיבי יותר בכל התחומים בהם משתמשים היום באנטיביוטיקה. הם יוכלו בעתיד להתאים גם לתחומים נוספים שבהם מניפולציה על אוכלוסיית חיידקי הגוף עשויה לשנות את מהלך המחלה. המחקר הרפואי מגלה יותר ויותר תחומים כאלה בשנים האחרונות.
המוצרים הראשונים של החברה מיועדים לאקנה ולטיפול בחיידק ה. פילורי. בעתיד מתכננת החברה לפתח מוצרים לטיפול במחלות דלקתיות של המעי (קוליטיס וקרוהן) ולמניעה וטיפול בסרטן.
תחום המיקרוביום הוא אחד התחומים החמים ביותר היום בעולם הרפואה. גופנו מכיל ככל הנראה את אותה הכמות של תאים חיידקיים כמו תאי-עצמי אנושיים, ומשקל כל החיידקים בגוף הוא כנראה בערך כמשקל המוח. המגוון הגנטי של החיידקים בגופנו הרבה יותר גדול מזה של התאים, וגם השונות בין שני בני אדם בתמהיל החיידקים, יותר גדולה מאשר השונות הגנטית בין תאי הגוף האנושי של אותם שני אנשים.
תמהיל החיידקים נחשב היום למשפיע על התפתחותן של מחלות רבות, בעיקר מחלות מעי אך גם השמנה וסוכרת, מחלות עור, מחלות נוירולוגיות ואפילו סרטן. כאשר משתמשים באנטיביוטיקה, הורגים חיידקים רבים ומתערבים באופן בוטה - אך מבלי שנבין לעומק את ההשפעות - באוכלוסיית החיידקים שלנו.
הוכחת היתכנות
הוכחת ההיתכנות של הטיפול באמצעות שינוי תמהיל החיידקים, במקום באנטיביוטיקה רחבת היקף, התקבלה מתוך הצלחתם של טיפולי "השתלת צואה" מאדם בריא לאדם חולה, אשר סילקו לחלוטין חיידק קטלני בשם C-Dif, גם במקרים בהם שום אנטיביוטיקה לא יכלה לו. הטיפול באנטיביוטיקה הרג חלק נכבד מאוכלוסיית החיידקים החולים אך גם את הבריאים, ואז כשהחיידקים התרבו שוב, לחיידק המחלה היה קל מאוד להתרבות בתוך מעי דל בתחרות מחיידקים אחרים. לעומת זאת, כאשר הושתלה צואה בריאה, החיידקים ה"טובים" התרבו וחסמו את המעי ולא אפשרו לאוכלוסיית חיידקי ה-C-dif לשוב ולתפוס מקום, גם אם אחד או שניים מהם שרדו.
כבודה של הצואה במקומה מונח, אך נראה שהעתיד של תחום המיקרוביום מכוון לתרופות לבליעה, שישנו באופן מדויק יותר את תמהיל חיידקי המעי, על ידי הוספה או גריעה של חיידקים מסוימים, וכאן נכנסת BioMx לתמונה.
אסף אורון, סמנכ"ל הפיתוח העסקי של החברה מספר כי "ביומקס פיתחה פלטפורמה שכוללת שני רכיבים - האחד הוא היכולת לזהות בדיוק אילו בקטריות חסרות ואילו בקטריות קיימות יוצרות את הנזק. הרכיב השני הוא היכולת לתקוף בקטריה מיותרת באופן סלקטיבי".
"מעריכים היום שיש 100 טריליון בקטריות במעי", אומר אורון, "אז איך יודעים איזו בקטריה משפיעה על מחלה?". השוואה בין תמהיל החיידקים אצל נבדק חולה לבריא אינה מספקת, בגלל כמות החיידקים הגדול. החברה פיתחה על בסיס טכנולוגיה של ד"ר רותם שורק, מערכת המאפשרת לבחון אילו חיידקים באים לידי ביטוי (כלומר מקודדים RNA), אצל מי שחולה או במהלך התקף של המחלה.
השלב הבא הוא לחסל את החיידקים הלא רצויים. את זה, אומר אורון, אפשר לעשות באמצעות פאג'ים (Phages), שהינם וירוסים שתוקפים חיידקים מסוימים באופן סלקטיבי. לחיידק שגורם למחלת האקנה, למשל, ישנו פאג' שתוקף אותו נקודתית. כיום, בני הנוער שסובלים מאקנה משתמשים באנטיביוטיקה באופן יומיומי או כמה פעמים ביום, במשך כחצי שנה בממוצע. הפגיעה הפוטנציאלית באוכלוסיית החיידקים הרצויים היא משמעותית. לעומת זאת, טיפול באמצעות פאג' פוגע אך ורק בחיידק המיותר. אורון מציין כי לפאג'ים יתרונות נוספים על פני אנטיביוטיקה: כשהם מוצאים את החיידק האחד שאותו הם רוצים לתקוף, הם משתמשים בו כדי להתרבות והופכים עוד יותר אפקטיביים ספציפית במקום בו נמצא אותו חיידק. כמו כן, הם מומחים בלפרק מושבות חיידקים ולחדור לתוכן.
אתה נותן לווירוס להתרבות בלי הגבלה בתוך הגוף?
אורון: "אין מה לחשוש מהפאג'ים האלה כי הם נמצאים באופן טבעי בגוף שלנו, אני רק מחזק אותם זמנית נגד הבקטריה. לאורך זמן, כאשר חיידק האקנה יחוסל, הפאג' לא יוכל עוד להתרבות ומינונו בגוף ישוב ויתאזן".
נציין כי חברת פואמיקס הישראלית, עורכת בימים אלה ניסוים כדי להראות שניתן לטפל באקנה באמצעות אנטיביוטיקה למריחה על עור הפנים. bioMxאורון: "חיידקי האקנה נמצאים בזקיק, ולכן לאנטיביוטיקה הנמרחת על העור יהיה קשה להגיע לכולם. לעומת זאת, פאג' הניתן דרך מחזור הדם ומגיע לזקיק".
מה קורה במצב שבו אין פאג' טבעי בגוף נגד מחלה מסוימת? מחלה נוספת שנגרמת על ידי חיידק יחיד וידוע היא ה. פילורי, שגורמת לכיבי כיבה וגם לסרטן המעי, וב-20% מהמקרים אינה מגיבה לאנטיביוטיקות הקיימות. כאן נכנס לתמונה פרופ' טימות'י לו, שהוזכר לעיל, שיודע להנדס פאג'ים חדשים. אורון: "היום אנחנו בדרך להנדס פאג' ייעודי נגד ה. פילורי".
יש בעולם תרופות על בסיס פאג'ים?
אורון: "אין תרופות, יש מוצר שמשתמשים בו במזון, למשל בבשר, כדי לחסל חיידקים מסוימים בבשר בלי להלעיט את כולנו ואת הסביבה באנטיביוטיקה. מי שאוכל את הבשר הזה למעשה אוכל תרופה מבוססת פאג', שאותה אישר לשיווק אגף המזון של ה-FDA (רשות המזון והתרופות האמריקאית). קיימת עוד חברה בתחום המיקרוביום שעובדת על פאג' לטיפול בסינוסיטיס".
המוצר לאקנה הוא "הפרי הנמוך", כלומר היישום הפשוט ביותר והנגיש ביותר של המערכת של ביומקס, אשר אינו מנצל את כל יכולותיה הפוטנציאליות. המוצר לה. פילורי הוא מעט יותר מורכב, כי הוא דורש תכנון של פאג' חדש, אולם עדיין לא דורש את המערכת של שורק שמפענחת אילו חיידקים משפיעים ישירות על המחלה.
טיפול במעי
החברה תפעל ליישם את שלושת הנדבכים הללו לתחום הטיפול במחלות מעי דלקתיות (קרוהן וקוליטיס) על ידי איתור תמהיל חיידקי המעי האידיאלי למניעה ולטיפול במחלות אלו, ועל ידי רקיחה של קוקטייל של פרוביוטיקה (להוסיף את החיידקים החסרים בתמהיל) ופאג'ים (כדי להחסיר את החיידקים המיותרים בתמהיל) לטיפול במחלה.
יעד שאפתני עוד יותר הוא בתחום האימונו-אונקולוגיה. "התרופות החדשות והמבטיחות כמו קיטרודה, משנות לחלוטין את מהלך מחלת הסרטן באנשים מסוימים ולא כל כך מועילות לאחרים. אחת ההשערות היא כי ההבדל בתגובה תלוי בהרכב חיידקי המעי. אנחנו עוסקים כעת בפרויקט ראשוני של מיפוי ההבדלים בין המגיבים ללא מגיבים, כדי שבעתיד ניתן יהיה לשנות את תמהיל החיידקים לקראת מתן התרופה, ובכך לשפר את יעילותה", אומר אורון.
"אנחנו רוצים לגבש פרויקטים ברמות שאפתנות ומורכבות שונות, כך שככל שהתחום יתפתח, כך אנחנו כבר נהיה מוכנים מראש עם הפתרונות", מסכם אורון. כך, החברה תיכנס לשלב הניסויים הקליניים במוצרים הראשונים בטווח של כשנה שנתיים, ואילו מוצרים כמו הטיפול במעי דלקתי והתהליך של התאמת הגוף של חולה הסרטן לטיפול בתרופה אימונו-אונקולוגית, יכולים לקחת עוד שנים רבות.
אורון מוסיף כי: "חברות הפארמה עומדות היום על הגדר בתחום המיקרוביום. כמעט ואין חברה שיש לה את היכולות הללו במחלקת המו"פ הפנימית שלה, ומאידך כמעט כולן הביעו התעניינות ולכן הן יהיו חייבות לרכוש טכנולוגיות מבחוץ. מספר פרויקטים נרכשו בשלבי פיתוח מוקדמים".
מנכ"ל החברה הוא יונתן סולומון שניהל בעבר חברה שפיתחה תרופה לאלצהיימר. סלומון אמר היום כי: "ההשקעה תומכת בחזון שלנו לפתח טיפולים חדשניים לצרכים רפואיים חסרי מענה בהתבסס על הבנתנו הייחודית את המיקרוביום, ועל יכולת המודולציה הייחודית של הרכב המיקרוביום אשר פיתחנו".
BioMx
שנת הקמה: 2015
תחום פעילות:
תחליף אנטיביוטיקה
גיוסי הון: 24 מיליון דולר
משקיעים: אורבימד, ג'ונסון אנד ג'ונסון, טקדה ואחרים
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
