הנקראות ביותר

בצמרת המפעלים המזהמים ביותר ישראל: בזן, רותם אמפרט, נייר חדרה ומפעלי ים המלח

פורסמה רשימת המפעלים שהיוו את "הסיכון הגדול ביותר לסביבה" f במקביל: חקירה פלילית נגד רותם אמפרט בעקבות זיהום נחל אשלים

המשרד להגנת הסביבה פרסם היום (ג') את "הרשימה האדומה", שכוללת את 10 המפעלים שהיוו בשנה האחרונה את "הסיכון הגדול ביותר לסביבה". את הרשימה מובילה בזן (בתי זיקוק לנפט) בחיפה.

החברה הובילה את אותה רשימה שהתפרסמה בשנה שעברה, ובזו היא רושמת עליה של 27% בניקוד שקיבלה על פוטנציאל הסיכון הסביבתי שהיא מהווה. המשרד להגנת הסביבה נימק את הדירוג של בזן בראש הרשימה בשורה של הפרות שנעשו בידי החברה ותועדו במסגרת פעולות הפיקוח והאכיפה שלו.

במקום השני במדד נמצאים בתי הזיקוק של פז באשדוד. את המקומות 3 ו-4 תופסים גדיב תעשיות פטרוכימיה וכרמל אולפינים, ואת המקום החמישי תפסה ברשימה המפוקפקת חברת רותם אמפרט מקבוצת כימיקלים לישראל (כיל).

רותם אמפרט היא החברה היחידה ברשימה ששיפרה את מעמדה ביחס לרשימה הקודמת, אז הייתה במקום השלישי. עם זאת, החברה עומדת כיום במרכז של ביקורת ציבורית בעקבות האסון האקולוגי בנחל אשלים מסוף השבוע האחרון - תוצאה של קריסת אחת מהסוללות של בריכת אידוי מי גבס המשמשת אותה בתהליך היצור וכ-100 אלף קוב של שפכים מזוהמים זרמו לאורך ערוץ הנחל.

אמש, ערך מנהל מחוז דרום במשרד להגנת הסביבה, ברוך ובר, שימוע לארבעה מבכירי החברה ובסופו הוחלט על פתיחתה של חקירה פלילית של המשטרה הירוקה כנגד החברה. במקביל נמשכים בשטח המאמצים למזער את הפגיעה בערכי הטבע לאורך ערוץ הנחל וסביבתו.

במשרד להגנת הסביבה אמרו כי רותם אמפרט שיפרה את מקומה במדד הנוכחי לעומת המדד הקודם, לאחר שבדיקות העלו כי החברה הפחיתה את כמות הפסולת התעשייתית המועברת מהמפעל ובשל הפחתה בכמות המזהמים שמועברים לקרקע. עם זאת, המפעל, שנמצא במישור רותם שבנגב, עדיין קיבל ניקוד גבוה בשל הפרות שנמצאו במהלך פעולות פיקוח ואכיפה. דיגום פתע שנערך במפעל העלה חריגה בערכי הפליטה לאוויר של מימן גופרתי, ובשל כך החברה קיבלה על כך התראה. ב-2015, כך נאמר במשרד להגנת הסביבה, נמצאו ליקויי תשתית ב-13 ארובות במפעל. ליקויים אלה לא תוקנו במשך כשנה.

בצמרת הרשימה האדומה מופיעות גם נייר חדרה, אדמה - אגן, מפעלי ים המלח, תחנת הכח רוטנברג באשקלון של חברת החשמל. את העשירייה סוגר מפעל המגנזיום בים המלח, גם הוא בבעלות כימיקלים לישראל.

מדד ההשפעה הסביבתית שהתפרסם היום מתייחס לחברות ציבוריות ומורכב מההשפעה הסביבתית של החברה - כמו פליטות המזהמים לים, לאוויר, לנחלים ולקרקע; הפרות וחריגות שנמצאו במסגרת פעולות אכיפה ופיקוח של המשרד להגנת הסביבה וניהול סביבתי, הכולל הטמעה של מערכות להפחתת פליטות המזהמים לסביבה במפעלים, ביצוע התייעלות סביבתית ומסירת דיווחים על אירועים סביבתיים וזאת על בסיס וולונטרי.

"אנחנו מאפשרים לכל אזרח ולכל משקיע בישראל לקבל תמונה מלאה על החברות המסוכנות סביבתית - עם מידע מהימן ונגיש", אמר היום השר להגנת הסביבה, זאב אלקין. "אנו פועלים להגברת השקיפות הסביבתית במספר מישורים, ואני קורא למשקיעים להעריך את סיכוני החברות גם באמצעות המידע הסביבתי וזאת כדי לסייע בהנעה של החברות הציבורית לפעול להקטנת השפעתן השלילית על הסביבה".

מרותם אמפרט נמסר בתגובה למדד: "החברה השקיעה בשנים האחרונות מאות מיליוני שקלים בתחום איכות הסביבה, ותמשיך להגדיל את השקעותיה בשנים הקרובות".

תגובת בזן: "קבוצת בזן הציבה לעצמה כיעד אסטרטגי את הטיפול הסביבתי והיא מנהלת שיג ושיח רציני מול כל הגורמים הנוגעים לדבר. בזן מנהלת תעשייה אחראית והיא השקיעה בעשור האחרון כ-1.3 מיליארד שקל בתחום איכות הסביבה והבטיחות - השקעה שהובילה לירידה של 90% בפליטות שלה מאז 2009. המדד המתפרסם אינו לוקח בחשבון את ההשקעות האדירות ואת מגמת השיפור. בנוסף, המדד מציב על אותו רף מפעלי תעשייה ענקיים ובתי מלאכה קטנים, ומשווה באופן אבסורדי את מידת השפעתם על הסביבה".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות