"לאיש עסקים שלא בא מעולם הכדורגל אין מה לחפש פה"

בקיץ 2016 עמד סתיו שחם ליד נשיא המדינה רובי ריבלין וקיבל מידיו אות הערכה נדיר למי שמעז לטבול רגליו בכדורגל הישראלי - "אות כבוד למועדון פורץ דרך בכדורגל הישראלי". שחם, איש הייטק בן 44 שלקח את הפועל כפ"ס בליגה א' והעלה אותה לליגת העל תוך שלוש שנים, היה באותה נקודת זמן סיפור הצלחה מסחרר. נראה היה שכפ"ס מצאה בעלים מושלם להרבה שנים.

"מאז הכל הלך והידרדר", הוא מספר השבוע בשיחה עם "גלובס" אחרי שהודיע כי יעביר את הקבוצה ללא תמורה, למי שרק יסכים לקחת. "אני עם הכדורגל הישראלי גמרתי".

- בסופו של דבר היית ארבע שנים במועדון, וברגע שירדתם ליגה ברחת. נראה כאילו קיבלת את מנת ה-PR שלך והסתלקת.

"אם אגיד שגם אם היינו נשארים הייתי עוזב - הרי לא יאמינו. בשנה האחרונה, וזה לא סוד, עברתי אני ומשפחתי עונה לא נעימה - חלק מזה באשמתי. במהלך העונה אני עושה חושבים ואומר לעצמי 'אוקיי, הבנתי מה זה הכדורגל', היו לי שלוש שנים נפלאות עם עליות ליגה והצלחות, ושנה אחת לא טובה שבה אתה רואה את הצד המכוער של הכדורגל בארץ. רק בשנה הרביעית נפל לי האסימון".

- אתה יכול להבין את האוהדים שאומרים שבעלים כזה הם לא צריכים - שנוטש את הספינה בדיוק כשהיא שוקעת?

"הספינה לא שוקעת. אם מסתכלים על מועדון כדורגל, אז מועדון זה לא רק הקבוצה הבוגרת. יש פה מחלקת נוער מפוארת ובית ספר לכדורגל ועשרות עובדים שמתפרנסים. וכמו שהפועל תל-אביב ירדה לליגה הלאומית, אז לא קרה כלום אם כפר-סבא ירדה".

- אגב מועדון שלם, לכמה אנשים אתה משלם משכורות?

"68 עובדים. מתוך זה בסביבות 25 בקבוצה הבוגרת".

- איפה הדברים עומדים?

"אני מבחינתי חוזר לעסקי ולחיי הפרטיים, אבל נכון לכרגע לא נמצא האדם שייקח את הקבוצה. הפועל כפ"ס זה מועדון שנקי מחובות ובמצב כלכלי מצוין, שיודע להחזיק את עצמו לבד בליגה הלאומית, יש לו בית ספר לכדורגל עם 2,000 ילדים, שלפי נתוני הבקרה זה מקום מספר 2 בארץ אחרי מכבי חיפה. אז בסוף יבוא מישהו. לכל סיר יש מכסה".

- ואם לא יבוא מישהו?

"האופציה היחידה שיש למועדון אם אני לא רוצה להישאר בו - ואני לא רוצה להישאר - זה פירוק מרצון. זה לא פירוק כמו הפועל תל-אביב או מכבי נתניה עם הקפאות הליכים, כי אין בעלי חוב שיכולים לדרוש פירוק. אלא מצב בו אני הולך לביהמ"ש ומבקש שימנו מפרק שיפעיל את המועדון עם המקורות שלו, ותוך כדי יעשה מכרז למציאת רוכש".

- מה שבר אותך - הכסף? האוהדים?

"לא. ממש לא הכסף. זה משהו שהצטבר אצלי כל העונה האחרונה, שהייתה עונה נוראית מכל הבחינות. גם מבחינת חוסר הישגים ספורטיביים, גם הסיפור עם הפועל תל-אביב והשיברון לב של הקהל כתוצאה מזה, ועניינים עם המשטרה שהיו לנו. הקש ששבר את גב הגמל היה המשחק האחרון בליגה, שניצחנו אבל למרות זאת ירדנו ליגה, ואז מחכים לך 200-300 איש בחוץ שמקללים אותך. אתה חוזר הביתה בליווי ניידת משטרה. ברור שהיו לי בארבע שנים האלו אנשים שקיללו, אנחנו בכדורגל לא באופרה לה מרמור. אבל השילוב של הכל ביחד זה משהו שהתגבש אצלי וגרם לי להחליט לעזוב".

- לחץ מהמשפחה?

"עד יום חמישי האחרון אשתי הייתה בדעה הפוכה ממני - היא אמרה 'לי בנית משהו כזה מדהים, אז למה לוותר על זה ולתת את זה לרעים? תמשיך ותפסיק לבלבל במוח'. אבל אחרי שתלו את כל הפשקווילים בעיר ובשכונה שלי נגדי אז היא כבר התחילה להילחץ. אתה יודע, כפר-סבא הוא מועדון מדהים. אבל זה מועדון שנמצא בעיר קטנה שיש בה כל מיני שחקני עבר ואינטרסנטים שכל הזמן פגעו במועדון עוד לפני שידעו מי זה סתיו שחם".

- מי? ומהם הם רוצים?

"לא חסרים שמות. החבר'ה מפעם. יצחק שום, שהוא עוד יחסית צנוע. נוח איינשטיין, מוטי יברבוים. אלו חבר'ה שלאורך השנים, גם כשהיו בעלים אחרים, תמיד הסיתו. הם רצו ג'ובים. תמיד יש את שחקני העבר שרוצים את הג'ובים או שיזכרו להם חסד נעורים. ויש פה גם עירייה שהלכה לאורך כל השנים נגד הקבוצה, רואים את זה בחוסר השקעה באצטדיון, למשל - כשבאה המנהלת בתחילת העונה ואמרה שלא נוכל לשחק בו אלא אם יבוצעו שדרוגים, את עיריית כפר-סבא זה לא עניין. גם ראש העיר הרחיק לכת ולקח את הפנייה של המנהלת ושלי כמשהו אישי נגדו, והתחיל במסע נקמנות נגד המועדון.

"וככה, אני סתיו שחם, מזה שנה וחצי הפכתי לאישיות בלתי רצויה בעירייה. כשאני מגיע למשרדים כולם שם נבהלים, וחוששים שהקברניטים יראו שהם מדברים איתי. וככה זה הלך והצטבר - כמה בן אדם יכול לספוג ולספוג ולספוג? אני בן אדם פרטי. אמרתי לעצמי, 'אוקיי, הבנתי, אני לא צריך את זה יותר'".

- זה פגע לך בעסקים?

"לא, לעסק שלי זה לא הגיע. הבעיה היא שהכדורגל סוחף ושואב אותך פנימה, וידעתי שזה יקרה. אני אמנם בקושי נמצא שם כי מי שמנהל את המנהל בשוטף הוא המנכ"ל רובי רגב. אבל רגשית אתה כל הזמן מעורב, כספית אתה כל הזמן מעורב, ובקבלת החלטות אסטרטגיות אתה מעורב".

- ברמה הכלכלית כמה זה שאב לך מהכיס בארבע שנים?

"לא מעט. סכומים מכובדים. בכל מקרה, לא יותר ממה שתכננתי. למרות שכשנכנסתי היינו בליגה א' ואף אחד לא דמיין שנגיע לליגת על וברור שהסכומים הלכו והשתנו. כמה שזה יישמע מצחיק, להחזיק קבוצה בליגת העל יותר קל מבלאומית - למרות שזה כסף יותר גדול, כי יש יותר מקורות הכנסה כמו זכויות שידור של המינהלת, או מפרסמים שרוצים את ליגת העל ולא מעוניינים בלאומית, או קהל גדול יותר שמגיע. הפועל כפ"ס שהעמידה תקציב של 16 מיליון שקל בעונה האחרונה הרוויחה בה 643 אלף שקל".

במהלך העונה שחם, בעלי חברת סגמנט טכנולוגיות שעוסקת במערכות לניהול שרשרת אספקה אלקטרונית, מצא זמן גם לפלרטט עם הפועל תל-אביב שחיפשה בעלים. על זה האוהדים כבר לא סלחו לו.

- זו הייתה טעות?

"כן, בדיעבד הסיפור עם הפועל הייתה טעות שלי. אבל אם אתה שומע את טון הדיבור שלי, ומה שסיפרתי לך על העירייה והאינטרסנטים והתקשורת המקומית שבמשך שנה וחצי רק חובטים וחובטים בי ובמועדון - אז אתה יכול להבין שמי שלא טוב לו בבית מתחיל לרעות בשדות זרים. אני במקור אוהד הפועל תל-אביב, וכשעלה הנושא של הפועל - כמה חבר'ה, למשל ניר ענבר (מנכ"ל הפועל תל-אביב) שהוא חבר טוב שלי, אמר שיש אחד בכפר-סבא שהוא אוהד הפועל ושווה להתייעץ איתו. פנה אליי המפרק של המועדון בבקשה להתייעץ ולראות איך אני יכול לעזור לו במספרים - אני רו"ח - ומפה לשם המפרק ניסה לעניין אותי והתחלתי להיכנס למספרים. זה מיד דלף לתקשורת ונהייה סלט".

- הסתכלת על מספרים כדי לייעץ או במטרה להיכנס להפועל?

"הסתכלתי על המספרים גם מתוך אפשרות לעזור להפועל לצאת מהמצב שלה. אבל ברגע שהגיעו האחים ניסנוב והבנתי שהם הולכים לקחת את הקבוצה, כמובן שמיד זזתי. בדיעבד זו הייתה טעות ולא הייתי צריך להיכנס לזה. לפעמים אתה הולך עם הלב והרגש, ובתור אוהד הפועל לשעבר אתה תמיד רוצה לעזור".

- תראה את טביב שכולם מכסחים, הוא היה הרבה שנים בכפ"ס, עלה וירד איתה ליגות. אבל אפילו הוא לא ברח כל כך מהר כמוך.

"טביב היה 12 שנים, אני בסך הכל ארבע. אני הולך הביתה, טביב עזב להפועל תל-אביב, אחר כך לבית"ר. טביב אוהב כדורגל, חי כדורגל, החיידק הזה טבוע בו היטב. לי אין את החיידק הזה. האסימון היה יכול ליפול לי אחרי 12 שנים אבל למזלי הוא נפל אחרי ארבע שנים. אני פשוט מאסתי בכדורגל הישראלי".

- אתה מבין בעלים שמחזיקים כל כך הרבה? תראה מה עושים ליענקל'ה שחר, איך יורדים לו לחיים.

"אני בחור בן 44, כל החיים עוד לפני. אנשים כמו יענקל'ה, איזי שירצקי, אלו חבר'ה שיש להם נכדים והעסקים שלהם פורחים וזה נותן להם סוג של שמחת חיים ועניין. אבל אני ממרומי גילי הצעיר ומהניסיון הצעיר הבנתי דבר אחד - שהכדורגל הישראלי זה מעגל. פעם אחת אתה יכול להיות משיח של האוהדים, ופעם אחת שנוא נפשם, וזה יכול להשתנות משנה לשנה. ולי זה פשוט לא מתאים. לצערי הרב, למרות שבעבר דיברתי אחרת, לאיש עסקים שלא בא מעולם הכדורגל - אין מה לחפש פה. זה לא מוביל לשום מקום. רק לדברים רעים. בעלים של קבוצה בליגת העל זה הרבה מאוד רעש תקשורתי ואתרים צהובים ונשכניים שמדי יום מוציאים כתבות שרק פוגעות".

- תקשורת זה חלק מהמשחק. אתה רומז שהלכו לך על הראש?

"כן. ספורט 5, כל השנה. למה? כי הייתה שם כתבת מסוימת שמשום מה סימנה את המועדון כשק חבטות ומדי יום הוציאה רק כתבות פוגעניות, וזה קשה להתנהל ככה. בתור איש עסקים פרטי אתה לא יוכל בסופו של דבר להרשות שהשם שלך יוכפש מדי יום ביומו במשך שנה שלמה. לא באתי להיות שק חבטות של התקשורת.

"בכלל, לתקשורת יש משקל כבד. במיוחד בליגת העל כשהתקשורת יומיומית, וכשלא הולך ומסמנים את המועדון ואותך - אז ברגע שחובטים בך וחובטים בך וחובטים בך, בסופו של דבר נהיים סדקים. בעסק הפרטי שלך, אם חלילה הוא נקלע לקשיים אז אתה לא נחשף לפני ציבור. בעולם הכדורגל אתה תמיד חשוף, מילה או פוסט לא במקום - ישר מדליקים אש, והסתה".

- אתה מצטרף לתוכנית "הכרישים" שתעלה בערוץ 2, בפריים-טיים. אז לא מסתדר לי, אתה כן או לא רוצה חשיפה?

"'הכרישים' שתעלה בקשת זו תוכנית טלוויזיה עסקית, תוכנית ברמה גבוהה - לא ריאליטי ולא כדורגל. וזו הזדמנות עבורי. כי אני רוצה שייראו שם את סתיו האמיתי - איש העסקים, ולא את איש הכדורגל. כי אני לא איש כדורגל".