דוח אמון
2019
הנקראות ביותר

בנק לאומי מנסה לקדם את המיזוג בין שב"א למס"ב

בודק פתרון משפטי שיאפשר ביצוע המיזוג ברוב רגיל ולא בהסכמה מלאה של כל בעלי המניות של החברות, המוחזקות על ידי הבנקים

סניף בנק לאומי, כספומט / צלם: תמר מצפי
סניף בנק לאומי, כספומט / צלם: תמר מצפי

בנק לאומי מנסה להמשיך לקדם את המיזוג בין חברות שב"א ומס"ב למרות התנגדות בנק הפועלים, המחזיק ביחד איתו ועם בנקים נוספים במניות של שתי החברות. ל"גלובס" נודע, כי בבנק לאומי בוחנים האם מבחינה משפטית ניתן לבצע את המיזוג בין החברות ברוב רגיל וללא שימוש בזכות וטו של אף אחד מבעלי המניות. מבנק לאומי נמסר: "הנושא נמצא בסמכות הדירקטוריון של חברת שב"א ומשכך, הדירקטורים יחליטו על פי טובתן של שב"א ומס"ב כמתחייב על פי דין".

נזכיר כי לפי חוק שטרום צריכים הבנקים למכור חלק ממניותיהם בחברת שב"א, המחזיקה בתשתיות מערכות התשלום של ישראל. החברה מחוזקת כיום במשותף על ידי הבנקים, ולפי החוק לכל בנק מותר להחזיק בעד 10% ממניות החברה, כך שבסך-הכול יצטרכו בנק הפועלים, לאומי ודיסקונט למכור כ-65% ממניות החברה. המטרה במכירה היא לאפשר גישה לתשתיות של שב"א גם לשחקנים חדשים בתחום התשלומים, וכך להגדיל את התחרות בתחום.

במקביל לכך, לשב"א גם חברה-אחות, הנקראת מס"ב, המוחזקת גם היא על ידי הבנקים, אם כי בשיעור החזקות שונה מהשיעור בשב"א. הפעילות של מס"ב מצומצמת יותר משב"א וכוללת בעיקר העברה וסליקת משכורות ומתן שירותי תפעול מסוימים בתחום הגמל והפנסיה. אמנם באופן רשמי מדובר בשתי חברות נפרדות, אך שתי החברות שזורות האחת בשנייה בעיקר מבחינת תשתיות טכנולוגיה.

בעבר נבחן נושא המיזוג בין החברות, והוקפא לאחר שהחלה לפעול ועדת שטרום. נושא המיזוג חזר אל הפרק לאחר שהחוק נכנס לתוקף. חברת הייעוץ הכלכלי גיזה זינגר אבן אף נשכרה כדי להכין הערכות שווי לשתי החברות לקראת המיזוג.

אלא שהשבוע, כפי שפורסם ב"גלובס", נודע כי בנק הפועלים - בעל מניות מרכזי בשתי החברות - מתנגד למהלך המיזוג. הסיבה לכך היא שלפי חוק שטרום, הבנקים לא מחויבים למכור מניות בחברת מס"ב, ומיזוג כזה יגרום להם לאבד נכס נוסף שבבעלותם כיום.

לכאורה נראה היה שבזאת ירד המיזוג מהפרק, שכן לפי תקנון החברה ללא הסכמת כל בעלי המניות לא ניתן להוביל את המיזוג. אלא שזה עדיין לא סופו של הסיפור, וכאמור בבנק לאומי בוחנים פתרון ופרשנות משפטית שיאפשר העלאה להצבעה של ההצעה למיזוג, וביצועו אם יתקבל רוב של בעלי המניות למהלך.

נראה כי בעלות משותפת של כמה בנקים מתחרים בחברה אחת אינה בריאה במיוחד. בעוד בתהליך מכירת חברות כרטיסי האשראי של הבנקים הגדולים, התהליכים כבר הותנעו ויש כיוון ברור יחסית, שכן כל בנק מוביל את המכירה של החברה שלו לפי ראות עיניו והאינטרסים שלו, בשב"א הדבר מורכב יותר, ולבנקים השונים אינטרסים שונים. כך למשל, בעוד במס"ב החזקות פועלים ולאומי שוות ועומדות על 25% מהמניות לכל בנק, בשב"א לאומי הוא בעל המניות הגדול יותר עם 42% מהמניות לעומת כ-35% לפועלים. מכיוון ששב"א חברה גדולה יותר משמעותית ממס"ב, צפוי לאומי להיות בעל מניות גדול יותר מפועלים בחברה הממוזגת. לא מן הנמנע שגם המתיחות הרגילה שקיימת ממילא בין הבנקים הגדולים מעצימה את חילוקי הדעות.

זו אינה הפעם הראשונה שקיימים חילוקי דעות בין הבנקים בנושאים הקשורים לשב"א. בעבר הייתה אמורה שב"א להקים מרכז סייבר משותף לכל הבנקים. התהליכים להקמת המרכז כבר החלו, אלא שאז התברר כי ישנם חילוקי דעות בין חלק מהבנקים לגבי התרומה של הבנקים השונים להקמת המרכז. הדבר עיכב את תהליך ההקמה, ובסופו של דבר הוחלט כי המרכז יקום על ידי רשות הסייבר הלאומית, בתהליך שהושלם תוך זמן קצר יחסית.

בעלי המניות בשבא
 בעלי המניות בשבא

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
הסיפורים הגדולים של היום
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות