המטבעות הווירטואליים עלו על הכוונת של רשות המסים

לפי חוזר רשות המסים, מטבע וירטואלי נחשב "נכס" שמכירתו מקימה חיוב במס רווח הון, אלא אם ההכנסות עולות כדי עסק - ואז יחולו עליהן מס הכנסה ומע"מ ■ עורכי דין ורואי חשבון מזהירים ממיסוי שגוי ■ למדריך מטבעות וירטואליים

ביטקוין/ קרדיט: שאטרסטוק
ביטקוין/ קרדיט: שאטרסטוק

בחודשים האחרונים תפסה תופעת ה-ICO (ראשי-תיבות של Initial Coin Offering) תאוצה ברחבי הרשת.

ICO - "הצעת מטבעות ראשונית" - היא מעין הנפקה של "מטבע" וירטואלית המבוססת - בדומה לביטקוין הוותיק והמוכר - על טכנולוגיית ה-Blockchain ("שרשרת בלוקים" - טכנולוגיה המאפשרת פעילות עסקית ללא גורם מנהל, באמצעות בלוקים מוצפנים של מידע הנוצרים באמצעות שיתוף (מבוסס P2P). מי שרוכש את המטבעות הווירטואליים האלה למעשה מסייע בפעילות החברה, ובמקביל מקבל מטבע (או token), שניתן לסחור בו ושמעניק זכויות כלפי החברה.

כך, לדוגמה, מציעה כרגע חברת True Flip Lottery (שמתכוונת לארגן הגרלות לוטו אנונימיות הממומנות בביטקוין) מטבע וירטואלי, שיעניק לכל מחזיק בו, זכות לקבל חלק מרווחי ההגרלות שתערוך בעתיד. יזמים ברחבי העולם יוצרים לאחרונה מטבעות וירטואליים יש מאין ומגייסים עשרות, ולעתים אף מאות, מיליוני דולרים מציבור המעוניין באפיק ההשקעה החדשני. היכולת הטכנולוגית לגייס סכומי עתק בתוך שניות, דקות או שעות מזניקה את השוק קדימה.

רשות ניירות ערך האמריקאית פרסמה בשבוע שעבר החלטה תקדימית, לפיה כללי הנפקת ניירות ערך יחולו גם על הנפקת מטבעות וירטואליים, והנפקה שכזו חייבת, בין היתר, בפרסום תשקיף וחובות אחרות של גילוי. ההחלטה מאיימת לפוצץ את בועת המטבעות הווירטואליים, ואולם בינתיים השוק הזה עדיין משגשג. זאת, משום, שבין היתר, במרבית מדינות העולם טרם התקבלה החלטה ברורה בנוגע לאופי המטבע הווירטואלי. עוד ועוד יזמים מנפיקים מטבעות, בזמן שהרגולטורים השונים מנסים עדיין להחליט אם מדובר במכירת נכס, במימון המונים, בהנפקת נייר ערך או במשהו אחר לחלוטין.

 

הכנסה חייבת או פטורה?

וכאן מתחילה הבעיה. "למעשה, ההנפקות המדוברות הם כל אלה, ואף אחד מאלה", אומר עו"ד ורו"ח אמיר קופר ממשרד יאיר בנימיני. לדבריו, "המטבעות הווירטואליים ניחנו בגמישות מדהימה, המאפשרת לכל יזם המנפיק מטבע לציבור, להצמיד למטבע כל זכות שתעלה על רוחו. מרבית המטבעות הווירטואליים מונפקים כיום על גבי תשתית אתר'יום (Ethereum), באמצעות 'חוזים חכמים' (smart contracts) - תוכנות המבצעות הסכמות חוזיות באופן מיידי וללא התערבות אדם. הליך ההנפקה עצמו פשוט למדי - היזם כותב חוזה חכם המציע לציבור מטבע חדש, בתמורה לתשלום במטבע וירטואלי אחר. הייחודיות היא בזכויות הנלוות לכל מטבע, שיכולות לשנות דרמטית את הטיפול המיסויי בו".

וזו גם אחת הבעיות הגדולות שעימה מתמודדים יזמים בחברות העורכות ICO - שאלת המיסוי. עו"ד ורו"ח קופר מסביר: "ראשית כל, לא ברור כיצד יש לסווג לצורכי מס את התמורה הכספית שמקבלת החברה עבור המטבעות המונפקים - האם מדובר בהכנסה החייבת במס או בתמורה פטורה ממס?; "שנית, רבות מהחברות מעניקות מטבעות למשקיעים הראשונים ולעובדיהן, וגם כאן יש שאלה - האם מדובר בתשלום של שכר עבודה או דיבידנד שמחייב את החברה לנכות מס במקור בעת התשלום, או שמא מדובר בכלל בהשקעה שביצעו אותם אנשים בחברה?

"שלישית, מכיוון שתמורת ההנפקות משולמות לחברות במטבעות וירטואליים אחרים, כגון את'רים או ביטקוין, הרי שעצם ההמרה של מטבע זה לדולרים או שקלים עשויה לגרור השלכות מס וחובות דיווח על החברה".

- ואיפה רשות המסים, שבדרך-כלל לא מפספסת אף הזדמנות לגבות מס?

עו"ד ורו"ח קופר: "למרות שלל הניתוחים האפשריים לאופן בו יש למסות מטבעות וירטואליים, ההתייחסות היחידה של רשות המסים עד כה לנושא הייתה בטיוטת חוזר שהופצה, שנקבע בה כי יש למסות עסקאות מכר מטבעות, כגון ביטקוין, כמכירה של נכס הון".

רווח הון או הכנסה פירותית

במסגרת החוזר שפורסם בינואר השנה, ביקשה הרשות להסדיר את נושא מיסוי ההכנסות שהתקבלו "בקשר עם פעילויות המערבות מטבעות וירטואליים, כגון הביטקוין והלייטקוין". בחוזר צוין כי "מטבע וירטואלי" הוא יחידה דיגיטלית ממוחשבת בעלת ערך, המשמשת לצורך סחר חליפין וכן יכול לשמש לצורך השקעה. "מטבעות וירטואליים ממלאים את התפקידים האמורים בהסכמת קהילת המשתמשים בהם, המקנים להם את ערכם. שימושים אלה בקרב קהילת המשתמשים במטבע וירטואלי הביא את המשתמשים לכנות את היחידות הדיגיטליות בשם 'מטבע'", נכתב בחוזר.

מהחוזר עולה כי מאחר שלפי חוק בנק ישראל, המטבעות הווירטואליים לא נחשבים כ"מטבע" או "מטבע חוץ", מטבעות אלה ייחשבו, על-פי פקודת מס הכנסה, כ"נכס", מכירתם תמוסה כמכירת "נכס" וההכנסה ממכירתם תסווג כהכנסה הונית ותחויב במס רווח הון על-פי שיעורי המס הקבועים.

בנוסף, נקבע בחוזר כי אם הכנסותיו של אדם ממטבעות וירטואליים עולה לכדי עסק, הן יסווגו כ"הכנסה פירותיות" - הכנסה מעבודה - ויחולו עליה שיעורי המס המתאימים (שיעורי מס גבוהים יותר משיעורי המס המוטלים על נכס הון). "הכנסותיו של אדם העוסק במכירה ובשיווק של מטבעות וירטואליים ייחשבו כ'פירותיות'", נקבע. החוזר מתייחס גם לפעילות "כרייה", שהיא העמדת כוח מחשוב שתמורתה משולמים מטבעות וירטואליים, שיכולה להוות סממן לקיומו של עסק במטבעות וירטואליים. עוד נקבע בחוזר כי עסקאות במטבעות וירטואליים יחויבו במע"מ, בכפוף לכך כי עסקאות אלה הן בעלות אופי מסחרי או מי שפעילותו במסחר במטבעות וירטואליים, שיווקם או כרייתם עולה לכדי עסק.

שימושים שונים

טיוטת החוזר בעניין מיסוי מטבעות וירטואליים שהועברה להערות הציבור והמייצגים (עורכי דין, רואי חשבון, יועצי מס) בתחום, וברשות המסים סבורים כי הוא מספק מענה לשאלות בתחום. "החוזר מבהיר לקהילת המשתמשים במטבעות וירטואליים את הנחיות המיסוי שחלות לגביהם, ומאפשר להם ודאות מיסויית בנושא", נכתב בהודעת הרשות בנוגע לחוזר. אולם לדברי עו"ד ורו"ח קופר, החוזר אינו מספק. "טיוטת החוזר מתעלמת מהאפשרות להנפיק מטבעות חדשים, ובעיקר מתעלמת מכך שמטבעות וירטואליים כיום אינם רק אמצעי תשלום, בדומה לביטקוין, אלא עשויים להוות צבר זכויות המקנה להם אופי שונה לחלוטין מנכס פיננסי פשוט", הוא אומר.

הבעיה, מסביר עו"ד ורו"ח קופר, מתחילה בזה שאין נוסחה אחת או פתרון כולל שיכול להתאים לכל סוגי גיוסי ושימושי המטבעות הווירטואליים. לדבריו, "בכדי לקבוע את תוצאות המס של הנפקה, החזקה ומכירה של המטבע הווירטואלי, אנו חייבים להבין תחילה את המאפיינים הטכנולוגיים של המטבע הווירטואלי ואת המודל העסקי של החברה המנפיקה. לא ניתן לקבוע פתרון גורף, כפי שהתיימרה רשות המיסים לעשות בטיוטת החוזר שהפיצה. פתרון מסוג זה בהכרח יחטא למציאות העסקית ויוביל להטלת מס שגוי בניגוד להוראות דיני המיסים בישראל.

"לא ניתן להתייחס למטבע המקנה חלק מרווחי הגרלה, כמו למטבע המקנה זכות הצבעה בקרן השקעות או כמו למטבע הנועד לשמש שחקנים במשחק מחשב, באופן דומה לביטקוין. מדובר בנכסים שונים בתכלית, וההתייחסות של רשויות המס צריכה להיות שונה בתכלית בהתאם".

- נראה שכרגע אין ודאות בנוגע למס, ולא ברור מתי תהיה. הפעילים בתחום יכולים להיערך לדרישות מס שיגיעו בהמשך?

עו"ד ורו"ח קופר: "שיקולי המס בהנפקת מטבע צריכים להילקח בחשבון עוד בתחילת תהליך ההנפקה - בבחירת מבנה נכון לפעילות החברה ובניסוח זהיר של הזכויות הנלוות למטבעות. שאלות בנוגע לחבות במס בגין ההנפקה וחובת ניכוי במקור בגין העברת המטבעות לרוכשים הן שאלות כבדות-משקל, שאם לא יזכו ליחס רציני, עלולות ליצור חשיפה פלילית.

"עולם המטבעות הווירטואליים הוא חדש ומלא בהזדמנויות עסקיות יוצאות דופן, אבל על יזמים לזכור שדיני המס, המסורתיים ו'המיושנים', עדיין חלים במלוא התוקף".

מרשות המסים נמסר בתגובה כי "בימים אלה נערכים ברשות המסים דיונים, במסגרתם נבחנות התייחסויות שהתקבלו לאחר פרסום טיוטת החוזר. לאחר שתגובש עמדתה הסופית של הרשות היא תפורסם לציבור. בשלב זה, הוחלט ברשות להמליץ לשר האוצר על תיקוני חקיקה שיקלו על הדיווח בביצוע עסקאות מימוש של מטבעות וירטואליים".

רקע: המצאה של האקר שכובשת את העולם

המטבע הווירטואלי הראשון - הביטקוין המפורסם - נוצר ב-2009 על-ידי סאטושי נאקאמוטו (כנראה שם בדוי), האקר מיפן שעקבותיו נעלמו זמן קצר לאחר מכן. הביטקוין נוצר כמטבע שנועד לשבור את התלות במטבעות ה"רגילים" שמנפיקות הממשלות, והוא ניתן להחלפה עם המטבעות העיקריים בעולם. אין גוף מרכזי שמנפיק אותו או אחראי על השער שלו, אלא רשת שיתופית של מחשבים המחוברים לאינטרנט, ומנפיקים אותו בצורה שיתופית, גלויה ופתוחה לכל.

המטבע החל לתפוס תאוצה בשנים 2012-2013, כאשר ערכו של ביטקוין בודד היה פחות מ-5 דולר בתחילת השנה שעברה, זינק בהמשך ל-266 דולר, קרס, עבר תנודות נוספות, ובמאי 2017 הגיע לשיא, כשחצה את רף ה-2,900 דולר.

עם הזמן "נולדו" מטבעות וירטואליים נוספים, והשימוש בכלי הזה לגיוס כספים הלך והתעצם. בשנים האחרונות גויסו ברשת מיליארדי דולרים ע-ידי מאות מנפיקי מטבעות וירטואליים, חלקם עבריינים והאקרים. על-פי פרסומים, בשנה החולפת גויסו לא פחות ממיליארד דולר בשיטת "הנפקות מטבע ראשונות", באמצעות מטבעות וירטואליים. מדובר בפי 10 מהסכום שגויס בשנה שעברה (נתונים שפרסמה לאחרונה חברת סמית אנד קראון, חברת מחקר למטבעות דיגיטליים).

ההתלהבות מהנפקות המטבעות הקפיצה גם את מחיריהם של המטבעות הווירטואליים, בהם הביטקוין והאת'ר (ether), שמשקיעים רוכשים באמצעותם במקרים רבים את המטבעות החדשים. במחצית הראשונה של 2017 עלה הביטקוין ב-160%, ואילו האת'ר זינק ב-3,350%. החברות האחרונות שמעורבות בהנפקת מטבעות - חברות הסטארט-אפ בתחום התוכנה דיינמיק לדג'ר סולונס (שידועה בזכות פרויקט התוכנה Tezos שלה) ו-block.one - גייסו סכומים המשתווים להנפקות המסורתיות ומשכו יותר ביחד מעל 300 מיליון דולר (סכום שגייסה חברת Blue Apron בהנפקת מניות ראשונה בבורסה שזכתה לתשומת-לב).

בהליכים של הנפקות מטבע, המטבעות שנמכרים דומים לביטקוין ואת'ר. המשקיעים קונים מטבע או אסימון דיגיטלי שבעתיד הם יוכלו לקנות בו מוצר או שירות שהחברה המנפיקה מתכננת להציע. המטבעות הללו אינם מעניקים למשקיע מניות או בעלות, ולמעשה מדובר בסוג של הימור של המשקיעים על כך שערך המטבעות יעלה עם הזמן אם המוצר או השירות של החברה הם פופולריים.

במקביל לפופולריות של המטבעות הווירטואלים, גם הסיכונים של קניית מטבעות הללו ברורים: היעדר החקיקה וההסדרה בעניינם מוביל לחוסר ודאות בנוגע לשאלת המיסוי והמעמד של המטבעות. בינתיים, הסכומים הגדולים שהחברות גייסו משכו את תשומת-הלב של ה-SEC, רשות ניירות ערך האמריקאית, שקבעה כי על ההנפקות הללו יחולו הכללים והמגבלות החלים על הנפקות רגילות, ומדינות נוספות בעולם שוקולות הכרזה דומה.

במקביל, התפתחה תרבות עבריינית סביב המטבעות הווירוטאליים, אשר בין היתר משמשים להלבנת הון במסגרת ה"דארקנט" (DARKNET), הנחשב לגן השעשועים של עבריינים מכל המינים והסוגים. מדובר באזור דמדומים אינטרנטי שבו העבריינות משגשגת, והשימוש בו הופך לקרקע פורייה יותר ויותר לצורכי הלבנת הון. ההלבנה עצמה נעשית באמצעות המטבע הווירטואלי, בעיקר הביטקוין. מדובר בסופרמרקט של פעילות ושל מוצרים בלתי חוקיים, שהתשלום עבורם מבוצע באמצעות מטבע וירטואלי.

המטבעות הללו מוזכרים, בנוסף, במסגרת פרשיות של תרמיות סייבר ותקיפות ברשת, כאשר האקרים פורצים למחשבים של מוסדות ועסקים ברחבי העולם ודורשים תשלום "כופר" באמצעות מטבע וירטואלי על-מנת לשחרר את המחשבים או להחזיר את המידע שנגזל.

כך, ביוני השנה, במסגרת מתקפת הסייבר הבינלאומית נגד מערכות מחשבים באסיה, באירופה ובאמריקה, הופץ נגיף מחשב שגרם לקריסתם של מחשבים ברחבי העולם, תוך דרישת כופר וירטואלי כדי "להציל" את המחשב. במסגרת המתקפה שכללה את ארה"ב, בריטניה, צרפת, ספרד ואפילו מספר חברות בישראל, והובילה לקריסתן של מערכות מחשבים במשרדי הממשלה, בבנקים, ברכבת התחתית וגם במתקן הגרעיני בצ'רנוביל. ברגע שנפתח הקובץ או האימייל הנגוע, המחשב אתחל את עצמו, ואז צצה במסך הודעה שדורשת כופר במטבע הווירטואלי 'ביטקוין' בסך 300 דולר עבור הסרת הווירוס.

"שוק הנפקות המטבעות הווירטואליים דומה לשוק ההיי-טק בתקופת הבועה"

חוסר הבהירות והשאלות שעומדות לפתחו של הרגלוטור בימים אלה בנוגע להנפקות ICO (הנפקות ראשוניות - ראו ידיעה מרכזית), מטרידות את הפועלים בזירת המטבעות הווירטואליים. לדברי יו"ר איגוד הביטקוין הישראלי, מני רוזנפלד, הרשויות מפגרות מאוד אחרי המודרניזציה, ויתקשו להדביק את הקצב שלה, גם בכל הנוגע לאכיפה בתחום הזה. "יש הרבה מאוד סוגים של מטבעות דיגיטליים והשקעות, וצריך להתייחס לכל אחד מהם לגופו, ולהסדיר את המיסוי והרגולציה שלו בנפרד, אך אני סקפטי שלרשויות יש את היכולת להבחין בין כל אחד מהם. זה גדול עליהם. הם בקושי מצליחים להבין מה זה 'ביטקוין' ומה זה 'הנפקות ICO' על סוגיהם השונים, אז לתת הנחיות לכל דבר בנפרד, זה משימה בלתי אפשרית עבורים. ברור שצריך לעשות הבחנה, אבל הם יתקשו מאוד לעשות את זה".

- אז לא ניתן יהיה להסדיר את המיסוי על פעילות שמבוצעת באמצעות מטבעות וירטואליים?

רוזנפלד: "זה עניין של זמן. אם יהיו לרשויות כמה שנים, הם יבינו איך לבצע את זה ולהסדיר את התחום, אבל זו בעיה, כי זה שוק שמתקדם מאוד מהר, והרשויות לא עומדות בקצב. עד שהרשויות יבינו את היום, החידוש של המחר יעקוף אותן. את כל ההבחנות הדקות צריך לעשות, אבל הן לא יצליחו. מה שהן יכולות לעשות - וזה כנראה מה שהן יעשו - זה משהו גורף שמטיל פטיש 10 קילו על כל התחום, שיתאים בערך להכל, אבל לא באמת. הרשויות תמיד נמצאות אחרי המודרניזציה".

לדברי רוזנפלד, מדובר בבעיה שתעכב את התפתחות המסחר באמצעות המטבעות הווירטואליים, אך לא תעצור אותה. "אין ספק שחוסר הבהירות הרגולטורית תעכב את הצמיחה של התחום, אבל היא לא יכולה לעצור אותו. עצם זה שיש רגולציה לא מתאימה זה מעכב את הצמיחה, וחבל; אבל בסופו של דבר מה שצריך לקרות יקרה".

רוזנפלד מבקש להבהיר בנוסף כי מה שמכונה "מטבעות וירטואליים" במסגרת ההנפקות הראשוניות (ICO), זה לא מטבע. "צריך לעשות הבחנה בין מטבעות שונים כמו 'ביטקוין', 'לייטקוין', 'אתריום' ושכמותם, המבוססים על רעיונות אידיאולוגים מסוימים ואופן פעולה מסוים, בנבדל למה שמונפק ב-ICO, שזה טוקנים או אסימונים", הוא מסביר. "המטבעות הדיגיטליים - ההגדרה הנכונה שצריכה להתקבל לגביהם באיזשהו שלב, זה שהם מטבע לכל דבר ועניין, ואילו האסימונים בהנפקות מייצגים כל אחד משהו אחר - מטבע המקנה השתתפות בהגרלה, זכות הצבעה או אסימון במשחק מחשב - ויש בהם הרבה יותר סיכון".

תקווה להתעשרות מהירה

הבוקר (ג') פרסם איגוד הביטקוין אזהרה לגבי הסיכונים הקיימים בהשקעה ב-ICO. "עולם חדש זה נוטה ללכוד ברשתו אנשים תמימים המתפתים לרדוף אחר התקווה להתעשרות מהירה", אומר רוזנפלד. לדבריו, מעבר לסיכוני הכישלון המלווים כל השקעה, מספר מאפיינים של תחום זה מגבירים את הסיכון הטמון בו, בהם העובדה שמדובר בתחום חדש שטרם הגיע לאיזון, וככלל, סכומי הכסף המושקעים כיום בהנפקה טיפוסית גבוהים באופן לא פרופורציונלי למה שעומד מאחוריה. "מיליוני דולרים הולכים לפרויקטים על בסיס מאמר, ללא מוצר או הוכחת יכולת ביצוע של הצוות", נכתב באזהרה של הארגון למשקיעים.

עוד צוין, "זה נובע, ככל הנראה, מהקסם שמשדר עולם זה לאנשים החוששים להחמיץ את ההזדמנות לרווח, ושלכן מוכנים להשקיע כמעט בכל מחיר. מדובר מצד אחד באנשים שמרגישים ש'פספסו את הרכבת' עם מטבעות מבוססים יותר כמו 'ביטקוין' ו'אתריום'; ומצד שני באנשים שכבר הרוויחו ממטבעות אלה, מחפשים את הריגוש הבא ומנסים להמשיך לרכב על הגל. מכיוון שלכתחילה מיזמים כאלה עשויים לגייס סכומים אסטרונומיים, האסימונים יתקשו לעמוד בציפיות, לעלות בערכם ולתת ערך למשקיעים".

סיכון נוסף לדברי רוזנפלד נובע מהעובדה שטרם התבררה התייחסות הרגולטורים לתחום. "מצד אחד זה אומר שמשקיעים יתקשו לדרוש את זכויותיהם, עקב היעדר תשתית מתאימה. מצד שני, ייתכן שבעתיד תהיה התערבות רגולטורית במיזם מסוים או בכלל התחום, שיפגעו בהמשך פעילותו", מזהיר רוזנפלד.

באזהרת איגוד ביטקוין לציבור נכתב: "אנו סבורים ששוק ה-ICO כיום דומה לשוק ההיי-טק בתקופת בועת הדוט-קום. אין שום בעיה עם היי-טק, אינטרנט או דוט-קום, וכל העולם המודרני מבוסס על מה שהתחיל להתפתח אז. זה לא סותר את העובדה שבתקופה מסוימת היו לאנשים התלהבות יתרה וציפיות מוגזמות מחברות בתחום זה, עד שהן התפוצצו למשקיעים בפרצוף. אולי אם היו מצננים את ההתלהבות, לא היו נוחלים אכזבות מרות כל-כך".