הבירוקרטיה של סטראט-אפים בצרפת מול מונית ימית אחת

שייט היאכטה הצרפתי, אלאן תיבו, רוצה להשתמש בעיצובה של סירה שבאמצעותה רשם שיא עולם בהפלגה מהירה ב-2009, כבסיס להשקת שירות מוניות מים מהירות בנתיבי המים של ערים גדולות. חברת סי-באבל (SeaBubble) זכתה בתמיכת משקיעים פרטיים. תיבו צפוי לגייס 50-100 מיליון אירו עד סוף ספטמבר.

עמנואל מקרון, נשיא צרפת, שמבקש להפוך את המדינה ל"סטארט-אפ ניישן", קידם רעיון זה כשעדיין כיהן כשר הכלכלה. משרדו לא נענה לפניות שבהן התבקש להשיב לשאלה האם מקרון עדיין תומך בפרויקט. סי-באבל ניצבת בפני מכשולים רגולטוריים, בייחוד בשכנוע עיריית פריז להעלות את מגבלת המהירות לכלי שיט בנהר הסן.

בדומה לבעלי חברות סטארט-אפ אחרות, חושש גם תיבו שהחברה שלו תסבול מעיכובים ביורוקרטיים אם יתגלה הרעיון שלו כמוצלח והוא יצטרך לצמוח במהירות. "הדרך מלאה במכשולים לשני עופות ים כמו אנדרס ברינגדל ואני", אמר תיבו בהתייחסו לשותפו העסק. "אם זה יהיה יותר מדי מסובך אנחנו נלך למקום שבו זה הכי קל". הוא אמר כי לקח לסי-באבל חודשיים לחתום על חוזה לשכירת שתי מכוניות, וחודש לשכירת עורכי דין שירשמו את החברה - פעולה שלדבריו היתה לוקחת שעות ספורות במדינות אחרות.

אב-הטיפוס של סי-באבל שומר על הסוללה שלו באמצעות ריחוף מעל המים בעת נסיעה מהירה. ראש עיריית פריז, אן הידלגו, הביעה את תמיכתה ברעיון באמצעות הפלגה במעלה נהר הסן ביוני. אך סי-באבל תוכל להפליג בפריז רק אם יעלו הרשויות את מגבלת המהירות בנהר הסן כדי שהסירה תוכל לנסוע במהירות שתאפשר לה לרחף מעל המים. עד כה דחו הרשויות את הבקשה להעלות את מגבלת המהירות. משרדה של הידלגו לא נענה לבקשה להגיב על הפרויקט, ועל השאלה האם הידלגו חושבת כי יש צורך לשנות את מגבלת המהירות בפריז.

תיבו קיבל מימון ראשוני מבנק ההשקעות הממלכתי, אך שתי בקשות ל-200 אלף אירו בסובסידיות ממשלתיות נדחו, וזה היה מייאש. אחת הדוברות של הבנק אמרה כי הכסף יכול להינתן רק לחברות עם "תוכנית עסקית מוכחת".

בנק ההשקעות הממשלתי Bpifrance הוא אחד הכוחות מאחורי סצנת הסטארט-אפים הגואה, באמצעות השקעות בשווי כולל של 191 מיליון אירו ב-2016. יש גם יוזמות פרטיות, כמו Station F, קמפוס סטארט-אפים שמשתרע על 34 אלף מ"ר בפריז, ושפתח את דלתותיו בסוף יוני לאחר השקעה של 250 מיליון אירו של המיליונר קסבייה ניאל. גורם נוסף שתרם לשיפור המצב הוא התגברות אמון המשקיעים לאחר שהשנה נבחר לנשיאות מקרון, שהציג את עצמו כנשיא ידידותי לעסקים.

בקצב הנוכחי, עומדת 2017 להפוך לשנה שבה ייחתמו יותר מ-700 עסקאות - זינוק של כ-40% לעומת 2016, על פי חברת המחקר CB Insights. כ-2 מיליארד דולר הושקעו במחצית הראשונה של 2017, לעומת 2.1 מיליארד דולר בכל 2016. זה מציב את צרפת במקום השני לאחר בריטניה ברשימת מימון חברות הסטארט-אפ הטכנולוגיות, לדברי CB Insights.

משקיעים אומרים כי חששות פיננסיים אינם מעכבים את התקדמותן של חברות סטארט-אפ, וכי מה שמעכב אותן הם הביורוקרטיה וחוקי התעסוקה שנועדו להגן על העובדים אך עלולים להקשות על החברות ולגרום להן הוצאות כספיות גבוהות. "זה לא עניין של כסף. יש המון המון המון כסף", אמר רומאן לאוו, שותף ב-Partech Ventures, קרן הון סיכון שהשקיעה גם בסי-באבלס.

השנה הגיעה צרפת למקום ה-21 בדירוג התחרותיות של הפורום הכלכלי העולמי, המבוסס על תחכום עסקי, טכנולוגיה ומוכנות בתחום החדשנות. אך היא דורגה במקום ה-115 ברשימה של 138 מדינות במונחי "נטל רגולציה ממשלתית", ובמקום ה-129 בדירוג שמתייחס לנוהלי שכירה ופיטורי עובדים על בסיס נתוני 2015.

"יותר מסובך להקים חברה בצרפת", אמר צ'רלס גורינטין, אחד ממייסדי חברת הסטארט-אפ הפריזאית Alan, המספקת שירותי ביטוח דיגיטליים. חוקי התעסוקה נמצאים בראש רשימת התלונות של המשקיעים. כל חברה שפועלת מצרפת ומעסיקה 50 עובדים או יותר, חייבת לכונן מועצת עובדים ולארגן בחירות לאיגודי עובדים. עלות הפיטורים יקרה מאוד. מקרון הבטיח לבצע שינוים בנושא זה.

מעט מאוד חברות צרפתיות הפכו לחדי-קרן - חברות ששווין נאמד במיליארד דולר או יותר. Criteo, חברת סטארט-אפ צרפתית שנרשמה לאחרונה למסחר בבורסת נאסד"ק, שווה כעת 3.4 מיליארד דולר. "בצרפת - אפילו כיום - כשאתה בונה חברה, אנשים אומרים לך: זה נפלא, אבל אתה לוקח סיכון אדיר", אומר ז'אן-בטיסט רודל, מנכ"ל החברה. "עמק הסיליקון קיים כבר חמישים שנה. אנחנו נזדקק ל-10-15 שנים לפני שסצנת הסטארט-אפ הצרפתית תוכל להתחרות בעמק הסיליקון". אך Criteo עדיין פועלת מפריז. רודל אומר שהוא נשאר בצרפת מתוך נאמנות למדינה שבה צמח העסק שלו.