22 ד"ר עדי סולומון פיזיקאית, אוניברסיטת בר אילן

השנה גילתה חומר חדש בעולם, שדומה למתכת קלה במיוחד, במשקל נוצה. החומר יוכל לשמש לייצור דלקים וסוללות קלות לתעשיית הרכב, ולפיתוח גלאים ביולוגיים לעולם הרפואה

המחקר שלי. "גיליתי חומר חדש בעולם שדומה למתכת סופר קלה במשקל נוצה. ה'מתכת' (זו אינה מתכת) מורכבת מרשתות של חלקיקים זעירים וחורים שמקנים לה צבע מיוחד. המבנה שלה חלול, ולכן היא מאוד קלה ויכולה לאפשר לחומרים נוספים לחדור דרכה.

"ניתן לדמות את הרשתות המתכתיות האלה לעלה מלאכותי, והן יכולות בין היתר לשמש כקולטני אור. האפשרויות היישומיות עצומות - החל מזרזים כימיים יעילים, תאי שמש בעלי יעילות המרת אנרגיה גבוהה, ואף חיקוי אמיתי של תהליך הפוטוסינתזה לשם ייצור דלקים.

"תכונה ייחודית נוספת של הרשתות המתכתיות היא שטח הפנים העצום שלהן, שמהווה הבטחה לעולם הסוללות והכבלים, כיוון שהוא מאפשר צפיפות אנרגיה גבוהה ליחידת משקל. כלומר, הוא יאפשר סוללות קלות משקל לתעשיית הרכב.

"בימים אלה אנחנו חוקרים יישומים חדשניים לרשתות האלה, החל משימוש בתעשיית הצבע, פיתוח גלאים ביולוגיים לעולם הרפואה ויישומים בכימיה תעשייתית".

מעבדה נשית. "כשפתחתי את המעבדה שלי החלטתי לעבוד עם רוב נשי, קודם כל מכיוון שאני חושבת שנשים הרבה יותר טובות. אין לי שום דבר נגד גברים, כמובן, אבל כשכל המנגנון פה הוא מנגנון גברי ואגרסיבי, במיוחד במדינת ישראל שמאמצת דפוסים גבריים, אם נשים לא ייכנסו זה לא יקרה מעצמו. מדעניות ותיקות שכבר נמצאות באקדמיה לא ממש עשו רעש, לא התאמצו מספיק לגרום לכך שיגיעו עוד נשים, רק עכשיו הן עושות את זה ומבינות את החשיבות בכך".

למה אין נשים במדע. "רוב הנשים חושבות שהן לא מספיק טובות. גם אצלי זה היה פעם ככה, אמרתי לעצמי 'אני בטוחה שיש מישהו יותר טוב ממני לקבל את המשרה'. לקח זמן עד שהבנתי שכדאי ללכת על זה, ולא סתם פנו אליי. נשים נוטות ללכת על משהו עד הסוף רק אם הן ממש בטוחות שהן טובות בו, הן יותר מהססות מגברים, שלא חושבים פעמיים".

שינוי משמעותי שחוללתי בחיי. "את הפוסט דוקטורט עשיתי בשטרסבורג, ואז עברתי לפריז. זה היה השלב המשמעותי בקריירה שלי - בדרך כלל מי שעובר במסלול שלי של הכימיה, לא נכנס לתחום הזה. זה היה מעבר דרסטי לתחום שלא הכרתי, ולשפה שלא כל כך ידעתי. תוסיפי לכך את העובדה שאבא שלי היה חולה מאוד באותה התקופה, ותביני את הקושי העצום בהתמודדות.

"השינוי היה קשה גם פסיכולוגית. המון זמן הייתי מאוד מוצלחת, והדוקטורט שלי היה מאוד טוב. הייתי כבר מוכרת בתחום הכימיה, ופתאום ללכת למקום שבו אף אחד לא מכיר אותי, ואני לא מכירה אף אחד".

עצה שעבדה בשבילי. "תמיד לעבוד קשה, אבל לא לוותר על החיים הפרטיים וההנאות הקטנות, כי אחרת המסע הזה נראה כמו זבוב שמנסה לצאת מחלון שקוף, ולא מבין שכל מה שהוא צריך כדי להיחלץ ולהמשיך קדימה זה רק להסתובב אחורה. לפעמים אנחנו תקועים באותה נקודה כל כך הרבה פעמים, שחבל לקדוח בקיר סתם. העיסוק בעוד משהו, שהוא לא מדע, נותן למחשבות שלך לרוץ לכיוונים אחרים, מה שמשפיע בסופו של דבר גם על העבודה שלך".

לשחרר את המוח. "אני מטפסת הרים, וזה דבר ששינה לי את צורת המחשבה. התחלתי לעסוק בכך באופן חובבני במהלך הדוקטורט, וגיליתי שזה מלמד אותי להעז, ומלמד אותי איך להסתכל על מטרות. זו דרך חיים, זה עשה שינוי מהפכני בחיי.

"בעבר גם הצטרפתי לקבוצת תיאטרון, מה שעשה בי שינוי מדהים. אימפרוביזציות והקטע הרגשי שמחבר אותך לעצמך אלה דברים שמאפשרים לי להגיע לשיאים אחר כך גם בעבודתי. עד כמה שמדען נשמע מעין דבר מרובע ואפור, צריך הרבה יצירתיות במקצוע הזה, ולא נוכל לעשות מדע טוב אם הרגש לא יהיה במקום הנכון".

טעות שעשיתי כמדענית צעירה. "זו הייתה טעות בגישה. הייתה לי נטייה להאמין תמיד שיש מישהו למעלה שדואג לי, ואם הוא מבקש ממני משהו, זה לטובתי. עד שלמדתי שזה לא נכון, גם בענייני שכר וגם בענייני העתיד שלי. צריך להבין שאנשים מטבעם הם הרבה פעמים אגואיסטים, ורק את צריכה לדאוג לעצמך.

"אני תמיד אומרת לסטודנטיות שלי: אל תסמכו עליי, תסמכו קודם כל על עצמכן. אני לא אדאג לכן. אתן צריכות לקחת אחריות על העתיד שלכן לבד. אם משהו לא יהיה בסדר אני אעיר לכן, אבל אל תהיו תלויות בי. זה מקום שלנשים יותר קשה".

הרגלים אפקטיביים בניהול. "אני משתדלת לעשות ספורט על הבוקר פעמיים בשבוע, ומדי פעם לשתות קפה בחוץ לפני שאני מתחילה את יום העבודה. מרגע שאני מגיעה לעבודה אני עובדת מאוד אינטנסיבי, לא מקשקשת עם חברים ומשפחה, לא קובעת תורים. בערב אני משלבת שיעור ריקוד או טיפוס. אני תמיד אומרת לסטודנטיות שלי: זו ריצה לטווח ארוך, אי אפשר להיות כל הזמן על הכביש המהיר, לכו לים לפעמים".

צרו איתנו קשר *5988