השכר החציוני עלה ריאלית באופן משמעותי בשנים האחרונות

הדוח שפרסם המוסד לביטוח לאומי מגלה סימנים של תזוזה בשכר ברוטו הקפוא ■ וכחלון צריך לדאוג סוף-סוף לאותם "פראיירים" שמשלמים את רוב המסים הישירים בישראל

משה כחלון / צילום: איל יצהר
משה כחלון / צילום: איל יצהר

 

תזוזה בשכר / איור : טל אביב
 תזוזה בשכר / איור : טל אביב

1. השכר תקוע? האם אתם מרגישים שאתם מקבלים אותו ברוטו כבר שנים רבות? שבקשות השכר שלכם מושבות ריקם? ובכן, זה באמת מה שהשתקף מנתוני השנים האחרונות, לפחות בממוצע, אף שממוצעים נוטים להטעות - הרי השכר תלוי בתחום העיסוק, בביקוש ובהיצע שלו. רואים זאת היטב בענף ההיי-טק: הביקוש עולה על ההיצע והכלכלה עושה את שלה - המחיר עולה, כלומר, שכר העובדים עולה בעקביות בשנים האחרונות. עם זאת, קטר ההיי-טק לא ממש משקף את המשק כולו, כך שהמגמה הכללית בעשור האחרון היא של קיפאון ריאלי בשכר הממוצע במשק. שימו לב: מדובר בקיפאון ברוטו ולא נטו, ויש לכך משמעות רבה. בעוד שהברוטו קפא, הנטו דווקא עלה. הפחתת המיסוי הישיר על יחידים, הרחבת נקודות הזיכוי לזוגות עובדים וצעדים נוספים העלו את הנטו, אף שהברוטו לא זז. בפשטות, אפשר לומר שבשנים האחרונות המדינה נתנה את מה שהמעסיקים לא נתנו.

2. מהן המגמות העדכניות בשכר? אני עוקב אחריהן מדי שנה באמצעות דוח עב כרס, בן מאות עמודים, שמפרסם המוסד לביטוח לאומי, ויש בו נתונים מעניינים למכביר. מדובר בדוח האמין ביותר שקיים במערכת. בניגוד לכל סקרי השכר, הביטוח הלאומי מתבסס על נתוני אמת על כל השכירים במשק (כ-3.65 מיליון איש) המגיעים למסד הנתונים של הביטוח הלאומי כפי שדווחו באמצעות המעסיקים (טופס 126).

כמובן, מסד הנתונים הגדול הזה אינו כולל את אלה שעובדים ב"שחור" או משלימים הכנסה ב"שחור", ויש לא מעט כאלה בישראל. בעיה אחרת היא שעיבוד הנתונים, בניגוד לסקרי הלמ"ס, לוקח זמן רב, וכך רק באחרונה פורסם הדוח האחרון המעודכן לנתוני 2015.

מצורפים כאן טבלת שכר שבה כל קורא יוכל לבדוק באיזה עשירון הוא נמצא וגרף המראה את מגמת השכר הממוצע והחציוני לאורך השנים. יש להוסיף להם הערה חשובה: כל הנתונים מתייחסים לשכר ברוטו בחודש ולשכר לחודש עבודה, להבדיל מהשכר לחודש בשנה.

מה ההבדל? שכר לחודש עבודה הוא תוצאת החלוקה של סכומי השכר ששולמו לשכירים במספר חודשי העבודה שעבדו בשנת המס המדווחת, ואילו השכר לחודש בשנה הוא התוצאה המתקבלת מחלוקת סך כל השכר ששולם לשכירים במשך השנה ב-12 חודשי עבודה.

באיזה עשירון אתם
 באיזה עשירון אתם

3. לפני שנפרוס את הנתונים במלואם, המסקנה שעולה מהם היא די ברורה: השכר הממוצע והחציוני בהחלט רושם עליות ריאליות ונומינליות יפות בשנים האחרונות ועושה רושם שהוא יוצא מהקיפאון. יש לכך כמה גורמים: הראשון, העלאה של שכר המינימום, הדחיפה של ההיי-טק שדוחפת בתורה את הממוצע הכללי וגם העלאות שכר, הן בסקטור הציבורי והן בסקטור הפרטי.

ולנתונים:

10,418 שקל, זה השכר הממוצע ב-2015, עלייה נומינלית בהחלט יפה של כ-4.8% לעומת השנה הקודמת.

9.9%, זה שיעור העלייה הריאלי של השכר הממוצע לחודש עבודה בשנים 2000-2015. לכאורה זהו שיעור עלייה ממוצע שנתי נמוך מאוד (פחות מאחוז), אך צריך לזכור שרוב העלייה התבצעה בשלוש השנים האחרונות, במיוחד ב-2015.

גם צריך להדגיש שוב ושוב: המדידה של הביטוח הלאומי מתייחסת לשכר ברוטו ולא לשכר נטו. מה שקרה במשך התקופה הזאת הוא ששכר הנטו הממוצע עלה הרבה יותר בגלל הירידה במסים הישירים, שדחף לה בנימין נתניהו, וגם בזכות הרחבת נקודות הזיכוי לשכירים שנתניהו התחיל בה וכחלון המשיך בתוכנית "נטו משפחה".

6,716 שקל, זה השכר החציוני ב-2015, עלייה נומינלית של 4.5% לעומת 2014.

18.6%, זה שיעור העלייה הריאלי בשכר החציוני בשנים 2000-2015. השכר החציוני הוא פרמטר חשוב יותר מהשכר הממוצע, ולכן שיעור העלייה בו מאוד מעודד.

30.8%, זה שיעור השכירים שהרוויחו בשנת 2015 עד שכר המינימום (4,650 שקל בשנת הדוח), לעומת 30% ב-2014. לפי הנתונים, קרוב ל-70% מהשכירים מרוויחים עד השכר הממוצע במשק, וזה, למעשה, משקף באופן הטוב ביותר את תמונת השכר הנמוך יחסית במשק הישראלי. ברמה העירונית ניתן לראות שבירושלים שיעור השכירים המרוויחים עד שכר המינימום גבוה מהממוצע הארצי (כ-38%) ואילו בתל-אביב הוא נמוך מהממוצע (כ-25%).

8.6%, זה שיעור העובדים שעבדו במקביל אצל יותר ממעסיק אחד, כ-265 אלף עובדים. אחוז הנשים העובדות ביותר ממקום עבודה אחד היה כ-10% לעומת 7.2% בלבד מהגברים. הממצאים האלה, נכתב בדוח, מאשרים את העובדה שנשים מועסקות יותר מגברים בעבודות חלקיות ואצל יותר ממעסיק אחד, על בסיס יומי או במספר מועט של שעות עבודה.

22.6%, זה שיעור השכירים שהחליפו את מקום עבודתם בשנת הדוח, כ-825 אלף עובדים.

היישובים כפר האורנים וסביון הם בראש היישובים בעלי השכר הממוצע הגבוה ביותר במדינה - מדובר ביישובים קטנים, בין 2,000 ל-5,000 תושבים. תל-אביב מובילה בין 6 הערים הגדולות, עם שכר של כ-12.5 אלף שקל בממוצע לחודש ברוטו. בכפר האורנים מרוויחים בממוצע 19,739 שקל ברוטו, בסביון מרוויחים בממוצע 19,609 שקל.

מעמד הביניים הקלאסי: וזה הנתון שמעניין כל משק בית - כמה מרוויחה משפחה ממוצעת ישראלית, ששני בני הזוג בה עובדים. אתם מוזמנים לבחון את עצמכם, באיזה עשירון אתם נמצאים. אם שני בני הזוג עובדים, יש להם שלושה ילדים והם בעשירון השביעי, הכנסתם המצרפית ברוטו היא קצת יותר מ-21 אלף שקל ברוטו בחודש. הנטו משתנה, כמובן, בהתאם להכנסה של כל אחד מבני הזוג. האם זה מספיק למחיה? הורידו את המסים הישירים (מס הכנסה, ביטוח בריאות ממלכתי, ביטוח לאומי), עכשיו הורידו את המסים הנלווים והעקיפים (ארנונה, מס דלק וכדומה) ואת ההוצאות הקבועות (משכנתה, חשמל, מים ועוד), ותגלו בעצמכם את התשובה לשאלה: האם זוג עם 3 ילדים יכול לחיות מ-20 אלף שקל ברוטו בישראל?

מי משלם את רוב המסים בישראל? העשירונים העליונים של השכירים (יחידים). אלה העובדות, והן נפרסו כאן שוב ושוב. המנוע שמאחורי גביית המסים בישראל הוא באופן טבעי אוכלוסיית השכירים, שהרי היא הגדולה במשק. מי שנושא בעיקר תשלומי מס הכנסה, מס בריאות ודמי ביטוח לאומי הם העשירונים 9 ו-10 (שימו לב, אלו העשירונים ה"רגילים" של כלל האוכלוסייה השכירה) בעשירון 9 שכירים מרוויחים כ-16 אלף שקל ויותר ברוטו בחודש; בעשירון העליון - יותר מכ-32 אלף שקל ברוטו. בדרך כלל, לא מדובר בעשירים מופלגים, אלא במעמד ביניים "גבוה".

וראו מה קורה בהתפלגות תשלום המסים: שני העשירונים העליונים משלמים כ-80% מסך תשלומי המסים הישירים שמגיעים לקופת המדינה משכירים (מס הכנסה, מסי בריאות וביטוח לאומי). שאר העשירונים, 1-7, כמעט שאינם שותפים בתשלומי מס הכנסה בגלל רמות שכר נמוכות, אבל הם בהחלט משתתפים ב"חגיגת" המסים העקיפים והמסים המוניציפליים.

עשירונים 9 ו-10 הם למעשה קבוצת השכירים שנושאת על גבה את תשלומי המסים בישראל, ולכן הגדרתי אותם בשנים האחרונות "משלמי המסים הפראיירים של ישראל". למעשה, לבד מהאלפיון העליון, שתכנון המס של חברות הארנק איפשר להם להוריד את חבות המס שלהם, כל השאר (הרוב) לא יכולים לתכנן מס ואין להם ברירה אלא לשלם. הם לא עובדים ב"שחור" הם לא יכולים לתכנן מס, והמסים המושתים עליהם נגבים באופן אוטומטי, בין שבתלוש השכר ובין שבתחנת הדלק (מס על הבלו) או בסופר (מע"מ).

לכן, יש בסיס לתסכול הגובר של האוכלוסייה הזאת: היא מרגישה בצדק שרוב העול נופל עליה והמס השולי שלה מגיע ל-60%-70%, גבוה בכל קנה מידה ולא מוצדק.

כחלון, הורד מסים לפראיירים שמשלמים, דרושה תוכנית "נטו למעמד הביניים"

אם שר האוצר משה כחלון מתכוון לנצל את עודפי גביית המסים בישראל לטובת הורדת מס נוספת (לדעתי זהו הצעד הנכון ולא צריך להיבהל מכל ההפחדות של פקידי האוצר), הוא צריך (גם) לדאוג סוף-סוף לאותם "פראיירים" שמשלמים את רוב המסים הישירים בישראל. במה מדובר? המס השולי בישראל, כפי שהסביר בעבר ב"גלובס" יורם גבאי, לשעבר הממונה על הכנסות המדינה, הוא מהגבוהים בעולם. המס הזה הגיע לרמות של 64%-70%, הרמה הגבוהה ביותר בקרב המדינות המפותחות, בין השאר בגלל מס היסף והטלת מיסוי על הפרשות המעסיק לפיצויים ולפנסיה מעל תקרה של 32 אלף שקל בחודש.

שימו לב: מס שולי איננו המס הסופי שמשלמים השכירים כחלק משכרם ברוטו, אלא מדרגת מס ההכנסה הגבוהה ביותר מהשכר ברוטו של עובד. יש מדרגות למס הכנסה - ככל שהשכר גבוה יותר, משלמים שיעורי מס גבוהים יותר (ראו גרף), ויש המס השולי, שהוא הדרגה הגבוהה ביותר ששכירים יכולים להגיע אליה. כמובן, על מס הכנסה צריכים להוסיף את מיסוי הבריאות ואת ההפרשות לביטוח הלאומי (עד תקרות) והפרשות המס לקופות גמל או פיצויים מעל תקרות מסוימות.

השבוע חשף עמירם ברקת ב"גלובס" את התוכנית של המועצה הלאומית לכלכלה בתמיכת נתניהו להורדת שיעורי מס ההכנסה לבעלי שכר של 20 עד 30 אלף שקל. זה צעד נכון לטובת משלמי המסים ה"פראיירים", כפי שכתבתי זאת בעבר. בשלב הראשון צריך להפחית את מדרגות המס שבין 14,321 ל-19,900 שקל (ראו טבלה), שזה בדיוק עשירונים 8-9, מעמד הביניים הקלאסי, וליישם את ההמלצה של המועצה הלאומית לכלכלה ולפצל את מדרגת המס הבאה. אחרי "נטו משפחה", כחלון צריך להוציא לפועל את התוכנית "נטו למעמד הביניים".

מדרגות מס הכנסה
 מדרגות מס הכנסה