מה ירוויחו תעשייני הסייבר כשמשהב"ט יקל על יצוא ביטחוני

חברות ביטחוניות יהיו פטורות מהצורך לקבל רישיונות שיווק למערכות ואמצעים בתחומי הסייבר והאלקטרואופטיקה ■ השינויים יקלו על רפאל, תע"א ואלביט ועל מאות חברות הפעילות בענף הסייבר

ראשת אפ”י, רחלי חן. מקרי סירוב זניחים / צילום: דנה שרגא משרד הביטחון
ראשת אפ”י, רחלי חן. מקרי סירוב זניחים / צילום: דנה שרגא משרד הביטחון

משרד הביטחון יחיל הקלות נרחבות על יצואנים הביטחוניים, ויצמצם משמעותית רשימה של מוצרים שבעבר שיווקם בחו"ל דרש אישור מוקדם של האגף לפיקוח על היצוא הביטחוני (אפ"י).

ההקלות צפויות להיכנס לתוקף במהלך החודשים הקרובים, ובמסגרתן חברות ביטחוניות יהיו פטורות מהצורך לקבל רישיונות שיווק למאות רבות של מערכות ואמצעים בתחומי הסייבר, האלקטרואופטיקה וקורסים לאבטחה וללוחמה בטרור. הקלות אלה יחולו על חברות המייצאות לאחת מ-102 מדינות ברחבי העולם המשתייכות לרשימת "המדינות המותרות" שמתעדכנת מעת לעת במערכת הביטחון תוך בהתייעצות עם משרד החוץ.

ראשת אפ"י, רחלי חן, אמרה היום (ב') כי ההקלות הצפויות יורגשו בקרב מאות יצואנים ביטחוניים, תוך שיפור יכולת התחרות שלהם ברחבי העולם. היא ציינה כי ההקלות יחולו על שיווק של מוצרים שהוגדרו בידי מערכת הביטחון כבלתי מסווגים - ואילו פעולות השיווק של מוצרים מסווגים עדיין ידרשו קבלת רישיון מראש.

עד כה יצוא של מערכות ביטחוניות דרש הליך רישוי דו-שלבי: טרם הצגת מערכת בתערוכה או הדגמה שלה לפני לקוח פוטנציאלי, נדרשה קבלת רישיון שיווק, ולאחר מכן, בתום הליכים של מו"מ בין היצואן לבין הלקוח על אספקת מערכת כזאת או אחרת, נדרש רישיון יצוא וזאת על פי חוק אפ"י.

"במצב שמדובר באמצעי בלתי מסווג, אפ"י יפגוש את היצואן במעמד מתן רישיון היצוא של אותו אמצעי. מדובר ברשימה של 27 אמצעים, כשכל אמצעי יכול להיות משפחה של מאות מוצרים שונים, כמו מערכות סייבר ואלקטרואופטיקה, לרבות אמצעי ראיית לילה", אמרה חן.

היצוא הביטחוני לפי תחומים
 היצוא הביטחוני לפי תחומים

השינויים הצפויים בחוק אפ"י עתידים להקל על רפאל מערכות לחימה, שמקיימת פעילות ענפה בתחום האלקטרואופטיקה, כמו גם על חברות ביטחוניות נוספות ובהן אלביט מערכות והתעשייה האווירית, שמקיימות פעילות בתחום הסייבר, ועל עוד מאות חברות קטנות יחסית שפעילות בענף זה.

1,200 רישיונות למוצרי סייבר

ההקלות הצפויות הן חלק מרפורמה שמתגבשת בשנתיים האחרונות בתחום היצוא הביטחוני, וחלקים ממנה נדונו באחרונה במספר ישיבות של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת. חן חשפה את ההקלות הצפויות במהלך הכנס השנתי של האגף לפיקוח על היצוא הביטחוני שהתקיים היום בהשתתפות מנכ"ל משרד הביטחון, האלוף (במיל') אודי אדם, בכירים במערכת הביטחון וראשי החברות הביטחוניות בארץ.

ההקלות שעליהן הכריזה חן צפויות להשפיע על מרבית פעולות השיווק הראשוניות של חברות ביטחוניות, כך שמעבר ליכולת של חברות ביטחוניות לפעול ב-102 מדינות בעולם ביתר חופשיות, יש בהן כדי להקל משמעותית על העומס שנוצר באפ"י שנדרש עד כה לטפל בעשרות אלפי בקשות לקבלת רישיונות שיווק ויצוא מדי שנה. הקלות אלה צפויות להיטיב עם החברות המייצאות גם מבחינת לוחות זמנים, שכן עד כה ההליכים לקבלת רישיונות שיווק של מערכות ארכו בממוצע כ-120 יום.

עם זאת, לצד ההקלות משרד הביטחון מתכוון לשמר לעצמו את הזכות למנוע ביצוע של עסקה, גם לאחר שיצואן הציג מערכת כלשהי ללקוח ואף חתם על עסקה לאספקתה. ביצוע של עסקה כזאת יתאפשר רק בכפוף לקבלת רישיון יצוא, ואז בכוחה של אפ"י למנוע אותה ולא להנפיק את רישיון היצוא המתאים, משיקולים ביטחוניים או מדיניים.

"אני מפצירה ביצואנים הביטחוניים להגן על עצמם במסגרת מערכת ההסכמים שהם מגבשים עם לקוחות פוטנציאליים להתנות את ביצוע העסקה, בקבלת רישיונות יצוא מתאימים ממשרד הביטחון", הוסיפה חן. "סעיף כזה ימנע חשיפתם לתביעות משפטיות אפשריות במקרה שבסופו של דבר משרד הביטחון לא מתיר את ביצועה. זה עדיין סיכון שאנחנו מוכנים לקחת על עצמנו, שכן בדיקה שעשינו משנים קודמות העלתה כי מקרי הסירוב היו זניחים לעומת עסקאות שבסופו של דבר אושרו".

אחד הענפים המרוויחים ביותר מההקלות המתגבשות הוא ענף הסייבר: מבין 73 מוצרי סייבר שמפוקחים באפ"י, 16 בלבד מוגדרים מסווגים. בשנה שעברה אפ"י העניק 1,200 רישיונות שיווק ויצוא של מוצרי סייבר ישראליים למדינות ברחבי העולם.

מדובר במערכות ניטור ואיסוף תקשורת מטלפונים חכמים, פתרונות מערכתיים להגנת סייבר ברמה הלאומית, מרכזי איסוף וניהול מודיעין סייבר ומרכזי אימון לסייבר. יש לציין כי מדובר רק במערכת להגנה מפני תקיפות סייבר.

יוסרו ההגבלות מ"הסדר וסאנר"

הרפורמה בחוק הפיקוח על היצוא הביטחוני, שעל פיו פועל אפ"י ב-11 השנים האחרונות, צפוי לכלול גם הקלה משמעותית על יצואנים ביטחוניים בכל הקשור ל"הסדר וסאנר", שהוא הסדר בינלאומי לפיקוח על יצוא של אמצעי לחימה קונבנציונליים ופריטים וטכנולוגיות דו-שימושיים, כלומר כאלו המיועדים לשימוש אזרחי אך בהתאמות קלות ניתנים להסבה לשימושים צבאיים והתקפיים. ישראל אימצה את הסדר וסאנר, ובנוסף לכללים המגבילים פעילות של יצוא ביטחוני העמיסה עליו הגבלות נוספות הקשורות לתחומי סייבר, אלקטרו-אופטיקה, מל"טים ועוד.

במסגרת הרפורמה בחוק אפ"י, משרד הביטחון מתכוון להסיר את ההגבלות הנוספות שהשית במשך השנים על המגבלות שקובע הסדר זה, כך שההגבלות שיחולו מתוקף וסאנר על החברות הישראליות הן אותן הגבלות שיחולו מתוקף הסדר זה על כל חברה ביטחונית אחרת בעולם.

"השינויים שצפויים יקטינו בכ-30% את מספר הבקשות לקבלת רישיונות שיווק ויצוא שיוגשו למערכת הביטחון בכל שנה. הרפורמה הזאת תוביל לעיצוב מחדש של כל הליכי הפיקוח על היצוא הביטחוני הישראלי שעד כה היה ארוך ומייגע, והיצואנים יוכלו לשפר משמעותית את כושר התחרות שלהם בעולם", אמר ל"גלובס" גורם ביטחוני.

ב-2016 הסתכם היצוא הביטחוני הישראלי ב-5.6 מיליארד דולר, לאחר שרשם עלייה של 14% ביחס לשנת 2015. בכל שנה מוגשות לאפ"י מעל 35 אלף בקשות לקבלת רישיונות לשיווק מערכות ואמצעים שונים, והאגף מעניק כ-9,000 רישיונות יצוא לחברות ביטחוניות.

על פי הערכות, בסוף 2017 היקף היצוא הביטחוני של ישראל צפוי לגדול, וזאת בין השאר בזכות סבב של עסקאות שעשתה בשנה האחרונה התעשייה האווירית בהודו, למכירת מערכות של טילי הגנה מסוג ברק 8, בהיקף כולל של כ-2.5 מיליארד דולר.

היצוא הביטחוני לפי תחומים
 היצוא הביטחוני לפי תחומים