הצוללות המצריות, הסרת ההתנגדות הישראלית והקשר לנתניהו

למרות החקירות והשאלות הפתוחות בפרשת הצוללות, בגרמניה כבר החלו לבנות את ספינות הקרב שהוזמנו במסגרת עסקה אחרת - הפעם עם מצרים

המספנה של טיסנקרופ בעיר הנמל הגרמנית קיל / צילום: רויטרס
המספנה של טיסנקרופ בעיר הנמל הגרמנית קיל / צילום: רויטרס

צלם גרמני חובב תפס לפני כחודש בעדשתו צוללת חדשה ומבהיקה משייטת בתעלת קיל בצפון גרמניה. זו הייתה הצוללת המצרית שנבנתה בעבור קהיר על-ידי מספנות HDW של חברת טיסנקרופ, במסעה לאלכסנדריה. אותה צוללת היא חלק מעסקה למכירת ארבע צוללות למצרים, העומדת כיום במרכז החשדות נגד עורך דין המקורב לראש הממשלה, ששימש גם כשליחו האישי לנושאים שונים.

לפי החשד, השליח קידם את עסקת הצוללות בין ישראל לגרמניה, שהייתה צפויה להניב לנציג חברת טיסנקרופ בארץ, מיקי גנור, ולעורך הדין דוד שמרון רווחים של מיליונים, על-ידי מעורבות ישירה בעסקת הצוללות בין גרמניה למצרים.

העסקה הראשונה בין טיסנקרופ למצרים נחתמה עוד בנובמבר 2011, למרות חוסר הוודאות סביב המצב במדינה אחרי הפלתו של חוסני מובארק וההתנגדות הישראלית לה. שווי העסקה, לפי הדיווחים אז בתקשורת הגרמנית, עמד על כחצי מיליארד אירו. רק בשנה האחרונה סופקו הצוללות לצי המצרי. הראשונה הושקה בדצמבר 2016, בטקס שכלל ניפוץ בקבוק זכוכית מלא במים ממכה על חרטומה, לפי דיווחי התקשורת הגרמנית, והשנייה הושקה באוגוסט האחרון. את מסעה צילם הצלם הגרמני החובב והעלה לאינטרנט.

החשד הנוכחי נוגע ל"גל השני" של הצוללות שהזמינה מצרים, בעסקה שאישרה ממשלת גרמניה בפברואר 2015. לפי הדיווחים בתקשורת הגרמנית והישראלית, במהלך השנים 2014 ו-2015 הסירה ישראל את ההתנגדות למכירת צוללות נוספות למצרים. מי שחתם עליה היה שר החוץ הגרמני המכהן עדיין, זיגמר גבריאל. חטיבת TKMS של קונצרן טיסנקרופ, שתחתיה פועלות המספנות, הודיעה שהצוללות שיסופקו יהיו גם הן מדגם מתקדם פחות מזה של ישראל, והן יועברו לצי המצרי עד סוף 2021. לפי הערכות, גם עסקה זו מסתכמת בכחצי מיליארד אירו.

השאלה היא מה הייתה מעורבותו של עורך הדין, ששמו אסור עדיין לפרסום, במגעיו מול ממשלת גרמניה סביב עסקת הצוללות, שבה היה אינטרס כספי מובהק למקורבו, עורך הדין דוד שמרון. לפחות לפי גרסת גנור, שחתם על הסכם מדינה, עורך הדין, שנחקר זה היום השני, סייע לקדם את העסקה בין ישראל לגרמניה.

מזכר ההבנות בין ישראל לגרמניה נחתם באופן רשמי ביום שני לפני שבועיים, בטקס שהתקיים ללא צלמים ובנוכחות מספר מצומצם מאוד של אנשים. שגריר ישראל בגרמניה, ג'רמי יששכרוף, ונציג משרד ההגנה הגרמני חתמו על ההסכם, שמסדיר את רכישת שלוש הצוללות הנוספות של ישראל, בעלות של כ-1.5 מיליארד אירו ובסבסוד כשליש על-ידי ממשלת גרמניה. הדבר נעשה לאחר שצוות משפטי שנשלח מישראל עבד במשך ימים ארוכים כדי להבהיר לגרמנים שלא נפל רבב בהחלטה להצטייד בצוללות עצמן, וכי מעשי השוחד הנחקרים בימים אלה, בעקבות הסכם עד המדינה של נציג הקונצרן גנור, אירעו בשולי העסקה.

הגרמנים הכניסו למזכר ההבנות סעיף המתנה את קיומה של העסקה בעובדה שלא תיחשף שחיתות בעצם ההחלטה, אך נראה כי היו מודעים היטב לתפקידו של עורך הדין בפרשה, משום שהוא היה אמור להיות בקשר ישיר עם נציגיהם. ייתכן שגורמי הממשל הגרמנים לא ראו פגם במעורבות עורך הדין בעניין העסקה עם מצרים ולא קישרו אותה לעסקה מול ישראל, או שהם סבורים כי אין בדברים פגם של ממש.

בינתיים, למרות החקירות והשאלות הפתוחות, בניית ספינות הקרב האמורות להגן על אסדות הגז של ישראל מתקדמת בגרמניה. בשבועות הקרובים, שנתיים וחצי לאחר החתימה, צפויות מספנות אחרות השייכות לקונצרן טיסנקרופ - German Naval Yards - להתחיל בבניית ספינות הקרב שהוזמנו מגרמניה, ללא מכרז. עלותן מוערכת ב-450 מיליון אירו, וממשלת גרמניה צפויה לממן כשליש גם מסכום זה. כלי תקשורת מקומי בקיל דיווח באחרונה כי הליך הבנייה, בהתאם לשרטוטים שסופקו על-ידי טיסנקרופ, יתחיל עוד לפני סוף השנה והן יסופקו לישראל עד 2021.

גרמניה: "מחויבת לביטחון ישראל"

דובר ממשלת גרמניה סירב לאשר שהשליח השתתף בפגישות עבודה בנוגע לעסקת הצוללות בין גרמניה למצרים ואמר ל"גלובס" כי אינו יכול לדון על זהות המשתתפים ב"שיחות חשאיות בין נציגי ממשלת גרמניה לנציגי ממשלה זרה", אולם הוסיף כי "ממשלת גרמניה מחויבת לביטחון ישראל".