פרשנות: בחירת דמוקרט למושל וירג'יניה - סטירה לטראמפ

המועמד הרפובליקאי אימץ חלק מעקרונות הטראמפיזם, בעיקר התנגדות להגירה, אם כי שמר מרחק מטראמפ עצמו - אך גם זה היה יותר מדי לבוחרי המדינה הדרומית ■ הלקח המרכזי, עפ"י סקרים ביציאה מהקלפיות: הבוחרים רצו להעניש את טראמפ

טראמפ בנאום הגרעין/ צילום: רוייטרס
טראמפ בנאום הגרעין/ צילום: רוייטרס

בחירות למושלי מדינות בארה"ב, במיוחד בשנים שבהן לא נערכות בחירות לנשיאות, רחוקות מלעורר ריגושים פוליטיים. שיעור המצביעים בהן נמוך והן מניבות כותרות מעטות בעמודים הפנימיים של העיתונים הארציים. אך הבחירות למושלי וירג'יניה וניו-ג'רזי, שנערכו אתמול (ג'), בדיוק שנה אחת לאחר הבחירות הארציות שהכניסו את דונלד טראמפ לבית הלבן, חרגו מכלל זה. הסיבה: הן - ובעיקר הבחירות בווירג'יניה - נחשבות מבחן אלקטורלי ראשון לטראמפ, שמוצא עצמו, אחרי כעשרה חודשי נשיאות, עם דירוגי פופולריות נמוכים ביותר בהשוואה לכל קודמיו בשלב זה של נשיאותם.

בבחירות בווירג'יניה, שבעבר הלא רחוק נחשבה מעוז רפובליקאי, אך עתה היא מוגדרת כמתנדנדת בין שתי המפלגות הגדולות, זכה המועמד הדמוקרטי ד"ר ראלף נורתאם, נוירולוג שמתמחה בטיפול בילדים, ב-53.9% מהקולות. יריבו הרפובליקאי, אד גילספי, לוביסט מקיי סטריט - הרחוב בוושינגטון שבו מרוכזים משרדי חברות הלובינג הגדולות - קיבל 45%. זה פער גדול בהרבה מזה שחזו הסקרים,

ובניו-ג'רזי נבחר כמושל הדמוקרט אד מרפי, שזכה ב- 55.7% מהקולות. הוא גבר על המועמדת הרפובליקאית קים גוואדנו, סגנית המושל היוצא, הרפובליקאי קריס קריסטי, שקיבלה 42.4%. כאן הניצחון הדמוקרטי היה צפוי. שיעור התמיכה בקריסטי היה פחות מ-20% - התמיכה הזעומה ביותר שבה זכה מושל כלשהו בתולדות ארה"ב - והיה ברור שהמועמדת הרפובליקאית לא תוכל להיפטר מהגיבנת הזו.

אבל הניצחון הדמוקרטי בווירג'יניה לא היה ברור מאליו. נורתאם אמנם הוביל ברוב הסקרים, אך הפער בינו לבין יריבו הרפובליקאי הלך והצטמצם. אחרי שנה של ממשל טראמפ, שהתאמץ, ופעמים רבות הצליח, לפרק את הישגי קודמו, ברק אובמה, היו הדמוקרטים זקוקים נואשות לניצחון אלקטורלי כלשהו כדי לתת תנופה למורל הירוד של חברי המפלגה ולהראות לתורמים פוטנציאליים שהעתיד ורוד יותר מכפי שנראה עתה לעין. הניצחון בווירג'יניה נתן להם את זריקת העידוד המיוחלת.

לכאורה, מדובר בבחירות מקומיות, ברמת המדינה. אבל סקרים שנערכו בקרב מצביעים בווירג'יניה אחרי צאתם מהקלפיות הראו, שמספר הבוחרים שהצביעו בעד המועמד הדמוקרטי מתוך כוונה להעניש את טראמפ היה גדול כפליים ממספר הבוחרים שהצביעו בעד המועמד הרפובליקאי כדי להביע תמיכה בנשיא. טראמפ - או יותר נכון שנאה לטראמפ - הייתה המנוע המרכזי שהדהיר את הדמוקרטים לניצחון.

העובדה המעניינת ביותר היא שהדמוקרטים הצליחו לגבש הרכב קואליציוני מנצח, שדומה לזה שהזניק את אובמה לבית הלבן לפני תשע שנים: נשים, בני מיעוטים (בעיקר שחורים והיספנים), בעלי השכלה אקדמית, ותושבי הפרברים. כך, למשל, מספר הנשים שהצביעו בעד נורתאם היה גדול ב-19% ממספר הנשים שהצביעו בעד המועמד הרפובליקאי. אחת הסיבות לכך היא הכרזה של גילספי שעתה הוא בוודאי מתחרט שהשמיעה: "אני מקוה שביום מיום מהימים ארה"ב תהיה נקיה מנגע ההפלות".

אם מסתכלים על מפה של וירג'יניה שבה צבועים אזורי הבחירה שהצביעו בעד הרפובליקאי באדום ואלה שהצביעו בעד הדמוקרט בכחול, יתקבל רושם שהמדינה היא אוקיינוס אדום, עם כמה איים כחולים קטנים, בעיקר בצפון, בחלק שגובל בוושינגטון הבירה. אבל האיים הקטנים האלה הם ריכוזי הפרברים הענקיים של עובדי ממשלה (אלה שטראמפ נוהג לכנותם "אנשי הביצה"), של אקדמאים ושל שחורים והיספנים. כשני שלישים מתושבי האזוריים הכחולים הצביעו בעד נורתאם.

הרפובליקאים חזקים באזורים הכפריים בדרום ובמערב המדינה. אלה אזורים גדולים מבחינת השטח, אך הם דלילי אוכלוסין ומספר התושבים בהם קטן יחסית לריכוזי הפרברים בצפון האמיד. והמגמה הזו תלך ותתחזק. מספר התושבים בצפון הדמוקרטי הולך וגדל בעקביות, בעוד שמספר התושבים בדרום הרפובליקאי הולך ומתכווץ, בין השאר בגלל אבטלה כרונית שם.

המועמד הרפובליקאי, שתמיד הגדיר עצמו כחלק מהממסד של מפלגתו, לא היה טראמפאי טבעי. הוא אורבני מדי ומשכיל מדי. הוא אימץ אמנם חלק מעקרונות הלאומנות הטראמפיסטית - בעיקר התנגדות להגירה - אך שמר מרחק מטראמפ עצמו, שבווירג'יניה, כמו בכל ארה"ב, זוכה בשיעור תמיכה נמוך (פחות מ-40%). הנשיא מעולם לא הופיע בעצרת בחירות של המועמד הרפובליקאי, אך רוב הבוחרים לא קנו את מאמצי גילספי לפסוח על שני הסעיפים.

בכל זאת, טראמפ התגייס למאמץ של הרגע האחרון כדי לסייע לגילספי: יומים לפני הבחירות הציף הנשיא את וירג'יניה בגל של קריאות טלפון אוטומטיות שמדגישות את ה"ליברליות" של נורתאם וביום הבחירות הוא הפיק שני ציוצים. באחד הוא טען שהמועמד הדמוקרטי לא ינקוף אצבע כדי להילחם בפשיעה ושהוא לא יעשה דבר למען חיילים משוחררים. באחר הוא טען, שגילספי ייאבק בפשיעה הגואה בווירג'יניה ויתקן את ביצועיה הכלכליים. האמת היא, ששיעור הפשיעה במדינה הוא מנמוכים בארה"ב ושיעור האבטלה בה נמוך משיעור האבטלה הארצי.

הבוחרים לא קנו זאת, ושעה קלה לאחר שנודעו תוצאות הבחירות זרק טראמפ לכלבים את המועמד הרפובליקאי בציוץ הבא: "אד גילספי עבד קשה, אך הוא לא אימץ אותי ואת מה שאני דוגל בו". ובמילים אחרות: האשימו את גילספי, לא אותי.

האם לתוצאות הבחירות בווירג'יניה יש השלכה כלשהי על הבחירות לבית-הנבחרים ושליש מהסנט בשנה הבאה? הדמוקרטים מקווים שכן; הרפובליקאים טוענים שמה שקרה בווירג'יניה הוא תאונה. ימים יגידו.