במשרד החוץ הרוחות סוערות. החורף נחת על הבניין היפה בירושלים ועל עובדיו. למרות שיש להם את שר החוץ הפעלתן ביותר בהיסטוריה של המדינה, אנשי המשרד נותרים בכוחות מדולדלים מאחוריו. בכנס דיפלומטים שנערך לאחרונה בירושלים, אמר נתניהו: "21 ביקורים היו לי ב-2017, על פני 6 יבשות. נפגשתי עם המנהיגים של כל היבשות המרכזיות והמעצמות הגדולות, כולל חמש החברות הבכירות במועצת הביטחון, חברות קבועות וכמובן רבים אחרים". וזה נכון, הוא רץ ב-2017 בכל העולם, היה מחוץ לישראל 59 ימים, כולל יעדים שראש ממשלת ישראל לא הגיע אליהם מעולם.
אבל שר החוץ נתניהו מתעלם ממצוקות עובדיו. הוא עצמו היה שליח, שגריר ישראל באו"ם. אמנם היה מזמן (1984) אך נתניהו מכיר את העסק מבפנים, כולל ניצול עובדי העמ"י (עובדים מקומיים ישראלים), ובני/ות הזוג של השליחים שמתנדנדים בין ניתוק קריירה וריחוק מן המשפחה, שיבוץ הילדים במסגרות זרות והשאיפה להמשיך לעבוד ולא לנהל חיים משעמעים בקצוות עולם.
על כן, מה שהולך בשבועות האחרונים בקרב עובדי משרד החוץ, בארץ ובחו"ל, עצוב. קבוצות של עובדים, אלה נגד אלה, וסיכומים של ועדי העובדים עם המשרד אחרי שלוש שנים של מאבק ציבורי, שבסופן מתגלה כי האוצר לא עומד לתקן את תקציב משרד החוץ לשנים 2018 או 2019 כדי להתאימו להעלאות השכר, אלא מצפה ממשרד החוץ המדולדל לקחת את הכסף מבפנים.
ב-2014 עוד לפני שנתניהו שב למשרד החוץ כשר, יצאו אנשי המשרד למאבק על שכרם הנמוך, על השחיקה המתמשכת בתנאים שלהם. הם הכריזו על שביתה, הפעילו לחצים בעת טיסות של ראש הממשלה לחו"ל ובסופו של דבר אחרי שלוש שנים הגיעו להסכמות מול האוצר לשינוי כולל של מודל השכר שלהם. צריך להבין, דיפלומטים הישראלים המוצבים במזרח הרחוק, למשל, יכולים להשתמש בשכר עובדי המדינה שלהם באופן שונה לחלוטין מדיפלומטים המוצבים באפריקה. כוח הקנייה שונה ממקום למקום. הפערים גדולים.
בספטמבר 2017 הוסכם על תיקון מודל השכר, הפרשות, ועל העלאה של 20% - וכל זה אמור היה להיכנס לתוקף ב-1 בינואר 2018. חלק מן ההסכמות מחייב תיקון בחקיקה, וזאת טרם התבצעה.
במקביל, בחודשים האחרונים מנהלים גם העמ"י מאבק נגד האוצר. עמ"י הם אותם עובדים מקומיים שנשכרים לעבודה על ידי מדינת ישראל. רובם ישראלים החיים באופן עצמאי בחו"ל, מקצתם עובדי אבטחה הנשלחים מישראל (אך לא מקבלים מעמד של שליחים) וחלק נוסף - כ-250 איש - הם בני או בנות זוג של שליחי המדינה. בנציגויות ישראל בעולם תמיד כינו את כל אנשי העמ"י כ"ע*ב*ד מקומי ישראלי", ללמדכם על הרמה המשפילה של העסקתם.
אך החלק הקטן הזה של בני הזוג של השליחים, הוא גם חלק רגיש וחשוב בניהול כוח אדם במשרד החוץ. מדוע? כי כל מי שמנהל כוח אדם בגוף כה מורכב, פרוש, מגוון ואיכותי - מבין ששליח ישראלי בקזחסטן או בארגנטינה צריך להיות מגובה שם במשפחה מתפקדת. זה לא שמדובר בעבודות זוהרות. בן הזוג של שליחה בכירה בדרום אמריקה מתפעל את חדר הדואר בנציגות. בת זוגו של שליח בקזחסטן עוסקת בתיאום אירועים. ממילא מדובר בשליחויות שוחקות בחלקן. רק מעטים מגיעים לדובדבן שבקצפת - בלונדון, פריז, ניו יורק או וושינגטון. רוב העובדים מתחילים במשרות פשוטות ובני הזוג, אלה שבוחרים לעבוד, מקבלים את המעמד הנמוך של עמ"י, עם שכר נמוך.
עמ"י מוחה
בחזרה להפגנות העמ"י: אחרי מספר שבועות שבהם הפעילו לחץ, הגיע משרד האוצר לסיכומים גם איתם, וכדי לשפר את מצבם הוחלט להעניק להם מענקים חד-פעמיים ולשלם להם בעקיפין באמצעות השתתפות בשכר דירה. מן ההסכם הוחרגו בני הזוג של השליחים. נוצר מצב מכעיס, שבו בנציגות קטנה במקום מרוחק ובה מספר מועט של עובדים, כולם ישראלים, האחד אמור לקבל תוספת לשכר, ושכנו לחדר - לא. הם אולי עושים עבודה מקבילה, אך את העלאת השכר הקרובה לא כולם יקבלו. בלונדון קם בשבוע האחרון ועד חדש למאבק בתנאים. צחי שני ומיכל חיאט, מארגנים כעת 250 איש, בני זוג של שליחים, כדי למחות על תנאיהם.
במשרד החוץ מתרעמים גם על היבטים מורכבים יותר של התקציב. התקציב של המשרד קשיח, מסבירים לנו. כ-93% מן ההוצאות הקבועות של המשרד אינן גמישות. אם נשלח שליח מישראל למדינה סקנדינבית, למשל, כמעט כל תקציב המשרד יוצא על אבטחה, מבנה, ביטוח בריאות ובתי ספר למשפחה. עצם ההעברה של משפחת שליח לחו"ל שואבת את כל הכסף, ומן השארית של 7% אמור השליח להפיק אירועים, להיאבק ב-BDS ועוד. אין כמעט מרווח עבודה. ועל כן, הסכמי השכר המשופרים עם עובדי המשרד ועם העמ"י (שכמובן לא מסייעים כלל לעמ*י שהם בני זוג) - ירוקנו את תקציב משרד החוץ. אם התקציב הכולל של המשרד עמד על כ-1.6 מיליארד שקל, ואם הסכמי השכר שתוקנו ל-2018 לא יבואו לידי ביטוי בהעלאת תקציב משרד החוץ - לא יישאר כסף לפעילות.
למדינת ישראל יחסים דיפלומטיים עם 159 מדינות, והיא מחזיקה שליחים ועובדים מקומיים ב-77 שגריריות ו-103 קונסוליות. רק לאחרונה בישר נתניהו שהוא עומד לפתוח שגרירות או נציגות חדשה ברואנדה. איך יממן זאת? ישלח לשם שליח, וכל התקציב ילך רק על הצבתו שם ושמירה על חייו. מעבר לזה, לא ייוותר לו תקציב לזוז ולעשות דבר בעת שליחותו שם. מצב מגוחך.
הסיפור של מימון שליחים מסובך ומלא בפרטים קטנים ומתישים. במשרד האוצר חושבים שאנשי החוץ (מנהלה) פשוט לא יודעים לנהל את הכסף נכון, אך מסכימים בעקיפין שיש תקציב קשיח ושהעלות השולית של הצבת אדם בחו"ל, גבוהה מלכתחילה.
מה למדנו מכל הסיפור? מדינת ישראל מובילה את משרד החוץ לריקבון מתקדם. היא גורמת לפיצול בתוך קבוצות עובדים, מפנה את אלה נגד אלה. בני זוג של עובדים סופגים יחס שלילי. שר החוץ פורח, והמשרד נובל.
תשובה מבחוץ
לפני כמה ימים, התיישב נתניהו במזנון הכנסת והשיב לשאלות של עיתונאים. שאלנו את נתניהו על קיצוץ של 50 מיליון שקל בתקציב משרד החוץ (סכום מוערך). מתוך 112 מיליון שקל תקציב תפעולי (אותם 7% שתיארנו לעיל) יילקחו הסכומים לתיקון הסכמי השכר, לשיפור מצב העמ"י וגם לקיצוץ רוחבי (שיחול על כל משרדי הממשלה).
נתניהו שמע את השאלה על קיצוץ של 50 מיליון שקל, והשיב בהפניה למימון פרויקט אחר בכלל. "אנחנו מוספים למשרד החוץ 50 מיליון שקל ל-2019, לפרויקט נפלא שמוביל מנכ"ל המשרד יובל רותם", אמר. נכון, יש פרויקט כזה, ורותם אכן מנכ"ל מוביל ויוזם. אבל מדובר בכסף של מש"ב, סוכנות סיוע החוץ של המדינה ולא בכסף תפעול משרד החוץ. מה הקשר בין הדברים? אין. נתניהו שר החוץ סיפק תשובה מנותקת. תשובת חוץ.
ואנקדוטה לקינוח: בשבוע הבא ייצא נתניהו להודו, לביקור מדיני. לפני חצי שנה, כאשר ביקר ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, אצל נתניהו המסעדנית ההודית רינה פושקרנה פתחה להם שולחן עם מטעמים. פושקרנה הוזמנה להצטרף לפמליה לביקור הגומלין, והיא נעתנה בשמחה ותתלווה למטוס ראש הממשלה ביום ראשון הבא.
מרכז הליכוד גורם להלם
באחד מערבי השבוע נפגשתי לקפה עם חבר פרלמנט באיחוד האירופי, ארנה ליץ, המבקר כאן. ליץ, איש המפלגה הסוציאל-דמוקרטית הגרמנית (SPD), משרת בבריסל מטעם מפלגת הסוציאליסטים האירופאים. בישראל הוא אורח של מכון "מתווים" וקרן "פרידריך אברט", ויצא לו לשמוע ולקרוא על התכנסות מרכז הליכוד, 1,500 איש שהצביעו בנחרצות בעד סיפוח "כל מרחבי ההתיישבות המשוחררים ביהודה ושומרון". במהלך פגישתנו ליץ אמר שפתרון שתי המדינות הוא היחיד. אין בלתו. אמרתי לו, "בוא תראה בווידיאו את מרכז הליכוד מתלהב בעת ההצבעה", וצפינו יחד ב-15 השניות של התהילה עם תשואות קהל הליכוד הנלהב.
- מה חשבת על החלטת הליכוד?
"למען האמת, אני ממש בהלם", אמר ליץ כששאלתי מה הוא חשב על החלטת הליכוד. "זה עשוי לזרז שוב החלטות שונות בנוגע לסימון מוצרים והמשך החרגות השטחים מהסכמים בין האיחוד לבין ישראל, כמו הורייזן 2020 וההסכם האחרון". אמנם בגרמניה לא מחילים את החלטת האיחוד על סימון מוצרים, אבל על כך אומר ליץ: "נכון שמרקל לא יישמה את מה שהאיחוד המליץ, אבל ייתכן שהגיע הזמן להפסיק להיות תיאורטיים עם סימון מוצרים".
ליץ הוסיף כי אינו מבין איך עולה החלטת מרכז הליכוד בקנה אחד עם המדיניות של נתניהו להוביל לפתרון הסכסוך. האם הוא באמת חושב שפתרון שתי המדינות הוא רלוונטי? "אני ממשיך להאמין בפתרון שתי המדינות", אמר. "הייתי ילד בן 13 בעיר קטנה בצפון-מזרח גרמניה כשהופלה החומה בין שתי הגרמניות. אני מאמין שהדברים נראים בלתי אפשריים, עד שפתאום יום אחד הם הופכים לאפשריים".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.