נושי יורוקום נדל"ן יצטרפו למגעים בעסקת סיידוף לרכישת יורוקום תקשורת

הקונסורציום, המיוצג על ידי עו"ד חגי אולמן ממשרד יהודה רווה ושות', ביקש לקבל לידיו את הביטחונות, ובראשם מניות חלל הנמצאות ביורוקום תקשורת. בשלב זה הבקשה לא נענתה, אך הוחלט שהקונסורציום יהיה שותף מלא בהליך מכירת יורוקום תקשורת, אף שהוא נושה של החברה האחות.

"כהסדר ביניים בלבד, בנק המזרחי יהיה צד למשא ומתן באשר לזהות המשקיע, יקבל את המידע הדרוש, יתייעצו עמו במידת הצורך לבקשתו, ויציגו לו את המסמכים הדרושים - זאת עד לדיון בתיק העיקרי", אמר היום אורנשטיין. עוד נקבע שבשלושת השבועות הקרובים, עד לדיון הבא בתיק, שייערך ב-31 בינואר, ינסו הצדדים לגבש מתווה להסדר.

הוספת הקונסורציום כגורם נוסף במו"מ עלולה להכביד בתהליך גיבוש העסקה, שכן מן הסתם גם לנושי יורוקום נדל"ן יהיו דרישות מסיידוף. לפי הערכות, הקונסורציום צפוי לדרוש כמה עשרות מיליוני שקלים לפחות וליהנות מרכיב מזומן במסגרת העיסקה.

"יש לי סימני שאלה על ההסדר וימים יגידו אם הוא מוצדק. בכל אופן, לנו חשוב דבר אחד לגבי המשקיע: דבר איתי איך אתה פורע את החוב אליי. תעדכן אותי בחלק הזה. מכיוונם יש דממה מאז הדיון האחרון", אמר עו"ד אולמן בדיון היום. עו"ד צוריאל לביא, המייצג את יורוקום אמר: "לא מידרנו אותם מהמו"מ. בכל אופן, במודל ההסדר המתגבש, אין כוונה לגעת במניות חלל".

נושי יורוקום נדל"ן נמצאים במצב טוב בהרבה מזה של נושי יורוקום תקשורת, שכן היקף הביטחונות שלהם גבוה באופן משמעותי מהיקף החוב. עם זאת, כיוון שהשעבוד המרכזי - מניות חלל - נמצא בחברת יורוקום תקשורת, נושי חברת הנדל"ן חששו מהליך הפירוק שמנסים נושי יורוקום תקשורת להוביל ומהשפעתו על מניות חלל. לכן הם החליטו לאחרונה להצטרף לבקשת נושי יורוקום תקשורת ולדרוש לקבל לידיהם את מניות חלל ואת השעבודים שיש להם בפרויקט מידטאון. אם נושי יורוקום נדל"ן אכן יקבלו את מניות חלל לידיהם, מצבם של נושי יורוקום תקשורת יורע באופן משמעותי, מאחר שחלל היא נכס מרכזי של החברה.

ומה באשר לעסקה עם סיידוף? בשבוע שעבר הציגו נציגי סיידוף לבנקים הנושים ביורוקום תקשורת (דיסקונט, פועלים והבינלאומי) את מתווה הסדר החוב, שכולל לפי הערכות הזרמה מיידית של 350-370 מיליון שקל, ופריסת חוב של כ-400 מיליון שקל. ככל הידוע, לא בכל הבנקים אהבו את המתווה, וחלקם לוחצים על סיידוף להגדיל באופן משמעותי את רכיב המזומן כדי שהעסקה תשתלם להם ביחס לחלופות.

ל"גלובס" נודע כי בשבוע הקרוב צפויים נציגי סיידוף להציג מתווה משופר, ואז ניתן יהיה לדעת אם הצדדים הולכים לכיוון של עיסקה. בעקבות החלטת אורנשטיין היום, נציגי סיידוף יצטרכו להגיע להסכמות גם עם נושי יורוקום נדל"ן שדורשים גם הם תשלום במזומן. הגדלת רכיב המזומן בעיסקה באופן משמעותי אינה טריוויאלית. היא מעמידה בסימן שאלה את הכדאיות שלה מבחינת סיידוף.

בכל מקרה, אורנשטיין השמיע היום ביקורת מרומזת על מתווה העסקה הנרקמת, שלפיו סיידוף ישתלט על קבוצת התקשורת הגדולה בישראל - בזק - בהשקעה של כמה מאות מיליוני שקלים בלבד. "שוב חוזרים לעסקאות במבנה פירמידה? חשבנו שסיימנו כבר עם עסקאות כאלה", אמר.

כרגע נראה שעיסקה מהירה למכירת יורוקום תקשורת כבר לא תתרחש. גיבוש מתווה למכירת יורוקום תקשורת מתברר כעניין מורכב למדי וכרוך בהשגת הסכמות עם גורמים רבים. כמו כן, במתווה הנוכחי, מצד אחד קיים פוטנציאל להשתלטות במחיר נמוך על בזק, אך מצד שני בשל מבנה הפירמידה של השליטה בבזק, ייקח זמן רב עד שהרוכש ייהנה מרווחים ממשיים בעסקה.

בזק דורשת 170 מיליון שקל

בתוך כך, היום דיווחה בזק לבורסה על כך שפנתה רשמית ליורוקום תקשורת כדי שתחזיר לה 170 מיליון שקל מתוך העיסקה למכירת יס, כיוון שהחברה לא עמדה ביעדים שנקבעו לה בשנים 2015-2017, ולא בוטלה ההפרדה המבנית בבזק (תנאים לקבלת הסכום). בזק כבר הגישה בקשה כזאת לפני כשבועיים, אולם כעת, כששנת 2017 הסתיימה והיעדים לא הושגו, שלחה מכתב נוסף.