בית חולים חדש בבאר-שבע, מאות מעונות יום לפעוטות, בתי ספר וגנים לאוכלוסייה הבדואית בנגב, הנחות בארנונה לחיילי מילואים ופתרונות תחבורתיים לחיילי צה"ל שבסיסיהם עוברים דרומה - הפרויקטים החשובים האלה אושרו בשנים האחרונות, רובם על ידי ממשלות קודמות, אך במבחן הביצוע בשטח לא קרה דבר. המשמעות: 1.6 מיליארד שקל שהוקצו למימון המיזמים החשובים האלה לא נוצלו וחזרו כלעומת שבאו לקופת האוצר.
המרכז להעצמת האזרח מנהל מזה ארבע שנים את פרויקט "המוניטור", פרויקט מעקב מדוקדק אחר יישום החלטות ממשלה. הבדיקה נעשית על ידי 50 סטודנטים, רובם מאוניברסיטת תל-אביב שסורקים את מאגר החלטות ממשלה, חוקים ותקנות - ומספקים דוחות ביצוע שמספקים הסברים מאירי עין על יושם ומה לא יושם, ולמה. בדיקת ההחלטות על פני השנים, סעיף אחר סעיף, מראה כי כ-70% מהם מבוצעים בפועל, כלומר 30% לא מבוצעים.
השנה הוחלט לבחון את ההחלטות על פי מידת ההשפעה, או התרומה הפוטנציאלית שלהן לרווחת הציבור. לצורך הבדיקה נבחרו 30 החלטות ממשלה מהשנים האחרונות, רובן המכריע מלפני תחילת כהונתה של הממשלה הנוכחית. ההחלטות נבחרו בהתאם למספר קריטריונים: החלטות בעלות אופי ביצועי, שמבחינת לוחות הזמנים הגיעו לפרקן, כלומר היו צריכות כבר להגיע לשלב המימוש, ובעלות פוטנציאל גבוה מבחינת האופן שבו הן משפיעות על הציבור. ממצאי הבדיקה שנערכה ב-2017 לגבי 30 ההחלטות (שהתקבלו בשנים 2011-2016) הראתה כי רק 42% מההחלטות יושמו במלואן, 46% יושמו באופן חלקי ו-12% לא יושמו כלל.
מה הובטח ולא מומש? כמה כסף לא הגיע לציבור
"השנה רצינו לבדוק מה המשמעות של אי יישום החלטות", אומרת ל"גלובס" עינת פישר לאלו, מנכ"לית המרכז להעצמת האזרח, "אמרנו, בואו נבדוק איך המספרים האלה משפיעים על המציאות, מה האזרחים לא קיבלו כתוצאה מכך שההחלטות לא בוצעו או שבוצעו באופן חלקי. יש היום איזושהי אדישות בציבור לגבי האופן שבו מסתכלים על החלטות הממשלה, והמטרה שלנו הייתה להגיד בואו תראו יש כאן כלי שיש לו יכולת השפעה דרמטית על החיים שלנו".
פישר לאלו אומרת, כי "הופתעתי לגלות ש-1.6 מיליארד שקל שהיו טמונים בהחלטות ממשלה ופשוט לא הגיעו לציבור. זה נתון שאלמלא נבדק היה נשאר מתחת לרדאר".
יישום החלטות ממשלה
הסיבות: בעיקר חסמים ביורוקרטיים
התוכנית המרכזית והמשפיעה ביותר שלא יושמה מבין 30 התוכניות שנכללו בבדיקת המרכז להעצמת האזרח הייתה בתחום מעונות היום, ענף שהיה אמור לעבור מהפכה, אילו המלצות ועדת טרכטנברג בנושא היו מיושמות. הצעד הראשון בתהליך היה העברת חוק שמגדיר סטנדרטים למעונות יום - אבל החוק שהיה אמור לעבור ב-2012 עבר רק לפני שבועיים בקריאה טרומית ביוזמת שר הרווחה חיים כ"ץ. "מצד אחד זו התקדמות חשובה, אבל מצד שני צריך לזכור שמדובר רק בקריאה טרומית", מציינת פישר לאלו. "בדרך יש עוד שלוש קריאות ואח"כ יצטרכו לנסח ולהתקין את התקנות שמיישמות את הסטנדרטים החדשים. תהליך הכנת התקנות לבדו עשוי להימשך שנים. וצריך לזכור שמדובר בתוכנית לחמש שנים, שהייתה אמורה להתבצע עד 2017, כך שייתכן שיהיה צורך לקבל אישור מחדש לכל המהלך".
המרכיב השני בתוכנית הוא היחיד שבוצע עד היום, אם כי באופן חלקי: הקמת מעונות יום חדשים על מנת לצמצם את המחסור החריף במעונות יום. עד כה נבנו 169 מעונות בלבד מתוך כ-400 שהיו אמורים להיבנות לפי החלטת הממשלה מ-2012. המרכיב השלישי - שתוקצב בלא פחות מ-700 מיליון שקל - היה מהלך של שדרוג מעונות יום פרטיים כך שיעמדו בסטנדרטים החדשים למעונות יום. מאחר והחוק לא עבר, אין אפשרות להתחיל בביצוע השדרוג של מעונות היום הפרטיים והתקציב הענק שהוקצה לשם כך לא נוצל כלל.
תוכנית מרכזית לא פחות היא הקמת בית החולים הנוסף בבאר-שבע, שעל הקמתו הוחלט ב-2014. הפרויקט הזה שלצורך הקמתו הוקצה סכום ראשוני של כ-120 מיליון שקל תקוע עמוק בתוך סבך ביורוקרטי: "דוח המוניטור" של המרכז להעצמת האזרח נוקב בשורה ארוכה של עיכובים וחסמים בביצוע הפרויקט - בין היתר משרד הבריאות שאמור לקדם את הפרויקט עדיין לא איתר שטח מתאים להקמת בית החולים, ותוכנית בניין העיר הנדרשת לצורך הקמת בית החולים עדיין רחוקה מאישור. ברקע התנגדות קופת חולים כללית המפעילה את בית החולים סורוקה, להקמת בית חולים נוסף בעיר
לגבי התובנות שניתן להסיק מהחלטות שלא מיושמות, אומרת פישר לאלו: "בסוף זה מתחלק לשלוש קבוצות. הראשונה היא הקבוצה האפורה יותר של החסמים. בבית החולים בבאר-שבע למשל יש לך ויכוח על המכרז, יש מחלוקת בין משרדית, או שהיועץ המשפטי לא מאשר לך. אלה החלטות שתקועות על מו"מ. דוגמה אחרת היא השוואת התנאים של עובדים סוציאליים לעובדי מדינה - זה תקוע שנים בגלל ויכוח בין האוצר למשרד הבריאות על איך להחיל את הדבר הזה. התוצאה שזה פשוט לא קורה כבר שנים. אף אחד לא מוציא את העגלה מהבוץ. למה אין לחץ פוליטי? כי אין מספיק פוקוס על הדבר הזה.
"הקבוצה השנייה, בקצה השני של הסקאלה, היא לחץ פוליטי - למשל החלטה של שר הפנים אריה דרעי לא לפרסם הנחיות לרשויות המקומיות האוסרות לפרסם שלטים המקדמים הדרת נשים. הוא צריך להוציא חוזר מנכ"ל, והוא לא עושה את זה מתוך אג'נדה. את הקבוצה השלישית והאחרונה, שנמצאת בתווך בין הקוטב המקצועי והקוטב הפוליטי, אפשר להגדיר כגורם חשוב אבל לא דחוף. למשל שיפוץ של טיפות חלב, שאף אחד לא מתנגד לזה אבל בגלל עומס העבודה פשוט לא מגיעים לזה".
"מדובר בהחלטות של ממשלות קודמות"
ההחלטות שאליהן מתייחסת בדיקת המרכז להעצמת האזרח התקבלו לפני שהוחל במעקב אחר ביצוע החלטות ממשלה, כך אמרו היום במשרד ראש הממשלה בתגובה לפניית "גלובס". האגף לממשל וחברה במשרד ראש הממשלה מנהל מזה שנתיים מעקב אחר ביצוע החלטות ממשלה. המעקב מתייחס להחלטות שהתקבלו בקדנציה של הממשלה הנוכחית ולא קודם לכן.
על פי הדוח השנתי ל-2016 שפורסם, יושמו כ-70% מההחלטות שהתקבלו. הדוח כלל מעקב אחר ביצוען של כ-195 החלטות ממשלה שונות ו-1052 סעיפים ביצועיים. כל סעיף קיבל סטטוס ביצוע עדכני, בהתאם לדיווחים של משרדי הממשלה השונים ויחידות הסמך. "בשנה האחרונה אנחנו רואים שיפור ניכר ברמת הדיווח של המשרדים על ביצוע החלטות", אמרו ל"גלובס" גורמים במשרד ראש הממשלה. "אין אצלנו קטגוריה של 'בוצע חלקית'. מה שלא בוצע במלואו נרשם כ'לא בוצע' ובניגוד למרכז להעצמת האזרח אין לנו שיקול דעת בבחירת ההחלטות שאנחנו בודקים".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
