בדרך לקרב עקוב מדם: יאיר כץ וחברי הוועד הארצי מול יו"ר תע"א

לקראת תחילת 2019 עומד להתנהל בתעשייה האווירית עימות רציני - יאיר, חיים כץ ועשרות חברי הוועד הארצי מול הראל לוקר ונמרוד שפר, היו"ר והמנכ"ל • 5 נקודות בנוגע למיזוג האפשרי בין תע"א ורפאל וכל הקשיים שבדרך

יאיר כץ / צילום: יאיר כץ
יאיר כץ / צילום: יאיר כץ

1. זה הולך להיות קשה, "עקוב מדם". השיא, בתעשייה האווירית - לקראת תחילת 2019. יאיר, חיים כץ ועשרות חברי הוועד הארצי מול הראל לוקר ונמרוד שפר. נועם ההליכות של שפר, והכבוד הנחוש להצליח של לוקר, לא יכסו על העובדה ששניהם חסרי ניסיון ביחסי עבודה. לוקר, עו"ד ומנכ"ל משרד ראש הממשלה לשעבר, לא באמת ניהל עובדים, בטח לא מאורגנים וחזקים. שפר, אלוף בחיל האוויר, בדיוק כמוהו. אין להם מושג איך מנהלים חברה ביטחונית שעומדת בלחצי תחרות בינלאומיים כבדים, שמצבה הכספי והעסקי בעייתי והעתיד לא ברור, לא בפנים ולא בחוץ.

גם הנגישות הפוליטית שלהם מוגבלת מאוד. בעיקר כאשר הגיבוי, שר הביטחון אביגדור ליברמן ושר האוצר משה כחלון, באמצעות מנהל רשות החברות יעקב קווינט, הוא לא יותר מ"משענת קנה רצוץ". הבחירות צפויות להתקיים בנובמבר 19', ישראל ביתנו של ליברמן וכולנו של כחלון בירידה, אולי אפילו מגרדות את אחוז החסימה. זה הופך את 15,500 עובדי התע"א ועוד 8,000 הגמלאים שלה, על בני משפחותיהם וחבריהם לכמה מנדטים טובים. מעל יש גם ראש ממשלה שמדבר, אבל כלל לא מראה סימני מעורבות פעילה בכלכלה תחרותית ובהפחתת כוח הסחיטה של הוועדים.

2. ההתנהלות של יאיר כץ תואמת להפליא את ההתנהלות של אבא חיים. לפני די הרבה שנים, באחת מישיבות הדירקטוריון לבחירת מנכ"ל, הכניס חיים עשרות חברי ועד לישיבה, שהתייצבו מאחורי כל אחד מהדירקטורים. עמדו, לא הוציאו הגה. רק חיים דיבר: לא ניתן לכם לקבוע את גורלנו וגורל התע"א בלי להתייעץ עם העובדים. אנחנו פה עשרות שנים, השקענו מאמצים, חיים ושעות להביא הישגים. זה לא שלכם, זה שלנו. לכם יש פנסיה מהצבא או מאיזשהו מקום ביטחוני - לנו יש רק מתע"א. מדיניות חד צדדית תתקל בהתנגדות. זה מה שהיה מאז - ועד יום חמישי בשבוע שעבר. יאיר כץ נהג כמו חיים כץ, אבל הראל לוקר ניצח (בינתיים?).

3. כץ הצעיר נבחר על תנאי לשישה חודשים. אבי ניסנקורן, יו"ר ההסתדרות, ביקש לראות מה יהיו החלטות הפרקליטות בעניין - כן/לא כתב אישום. הוא נבחר ברוב 80% מהעובדים, וחייב להוכיח שהוא ראוי לאמון ונוקט במדיניות הצהרתית לוחמנית. לפני כמה שבועות היה באלתא ודיבר בביקורת על המגבלה למנות בני משפחה, אמר שהוא מתכוון לפנות לנציגים המתאימים ולהביא לשינוי ההחלטה "המוזרה ההזויה" לאסור, להגביל, העסקת בני משפחה בדרגה ראשונה.

4. רשימת האתגרים/הבעיות/אי הוודאות, ארוכה ורצינית. מבחוץ: א. קיצוץ החלק השקלי בסיוע הביטחוני מארה"ב, מה שיפחית הן את ההשקעות של מערכת הבטחון בתעשיות וגם את תקציב הרכש המקומי; ב. מיזוג תעש בתוך אלביט מייצר גוף חזק וגדול, כמעט מונופוליסטי שמערכת הביטחון תלויה בו. דוח מבקר המדינה בעניין הפרטת תעש יתפרסם ביום שלישי השבוע, ועל פי הערכות יש גם התייחסות לבעיה הבלתי פתורה הזו. זו הסיבה שהתקיימו שיחות בין ראשי רפאל לתע"א על איזשהו איחוד/תיאום - שלא מוצה וגם לא יוכל להגיע למצוי - בגלל התנגדות צפויה של רשות ההגבלים והאינטרסים של משרד הביטחון לפעול, לפעמים לשחק, מול כמה ספקים מקומיים גדולים.

5. במקביל מתחוללים אירועים כבדים פנימיים: א. ב-2019 מסתיימת תכנית ההבראה שהחלה ב 2016. ההסכם כלל קיצוץ בשכר, ועזיבת 830 עובדים וגם החלטה שבתום 3 שנים יהיה טיפול בשכר: גם ייסגר הפער שנצבר וגם יועלה - בכסף ובדרגות. האם התע"א עם הרווחיות הכל כך זעומה שלה, מסוגלת לזה? האם ידובר, גם בלחץ הבחירות, בעוד סבב של תוכנית הבראה במימון הממשלה?

ב. על הפרק איחוד החטיבות האזרחיות: בדק מטוסים, חטיבת כלי טיס אזרחיים וחטיבת הנדסה - לחטיבה אזרחית אחת. עבודת האיחוד אמורה להסתיים בתחילת 2019. מטבעה של החלטה כזו להציף עובדים ומנהלים שהפונקציות שלהם יתבטלו. ההערכה: 1,000 עובדים לא ימצאו את מקומם אחרי האיחוד. הנהלה, כספים, רכש, משאבי אנוש, קבטי"ם ועובדים בקווי הייצור. את זה אי אפשר להזיז בלי יחסים טובים עם יאיר כץ.

ג. מנהל רשות החברות, יעקב קווינט, מדבר על תכנית הנפקת מניות בחברות ממשלתיות עסקיות. התע"א עומדת במקום עליון ומכובד לפתיחת המהלך. אגרות החוב שלה נסחרות בבורסה, יש דוחות כספיים מבוקרים ציבוריים, קל יהיה להכין תשקיף. העובדים? הם קודם כל מתנגדים ואחרי זה יתבעו את חלקם האישי מתמורות ההנפקה.