מהכומר ועד השלכות הסנקציות: הכל על המשבר בטורקיה

הכלכלה הטורקית נמצאת במשבר מתמשך אבל הסנקציות האמריקאיות בעקבות הסירוב הטורקי לשחרר כומר אמריקאי, הציבו אותה על פי תהום • מה הסיכוי שקרן המטבע תיחלץ לעזרה, כיצד יושפע שוק הפלדה, איך ישראל משתרבבת גם לעימות הזה ומה מתכוון ארדואן לעשות חוץ מלהתפלל

תומכי ארדואן אוחזים בדגלים ובכרזות עם דיוקנו / רויטרס
תומכי ארדואן אוחזים בדגלים ובכרזות עם דיוקנו / רויטרס

1. הכומר האמריקאי שמועמד לדין בטורקיה והעסקה הבינלאומית שכללה גם את ישראל וקרסה

אנדרו ברנסון הוא כומר אמריקאי שנעצר בקיץ 2016 באנקרה לאחר שהואשם בסיוע לניסיון ההפיכה הכושל נגד ארדואן לפני כשנתיים. מעצרו של ברנסון, שמכחיש את האישומים נגדו, החריף את היחסים המתוחים ממילא בין אנקרה לוושינגטון בצל חילוקי הדעות סביב המלחמה בסוריה והתוכנית של טורקיה לרכוש מרוסיה מערכות להגנה מפני טילים.

ברנסון היה אמור להשתחרר במסגרת עסקה בינלאומית שכללה גם את ישראל (שהייתה אמורה לשחרר אזרחית טורקיה שנעצרה בישראל בחשד שהעבירה כספים לאנשי חמאס) אך לפני כשבועיים העסקה קרסה וברנסון, שאם יורשע צפוי להישלח לכלא לעד 35 שנים, הושם במעצר בית. על הרקע הזה צייץ טראמפ בסוף יולי בחשבון הטוויטר שלו כי "ארה"ב תטיל סנקציות כבדות על טורקיה בעקבות מעצרו של אנדרו ברנסון, נוצרי גדול, איש משפחה ואדם נפלא. הוא סובל המון. האדם החף מפשע הזה צריך להשתחרר באופן מיידי". צייץ ובסוף השבוע האחרון גם יישם.

2. הכלכלה הטורקית הגיעה למצב נפיץ עוד לפני המשבר האחרון

הלירה הטורקית במגמת ירידה מזה שלוש שנים ובחודשים האחרונים זו הפכה להיות מפולת של ממש. עוד לפני התגובה החריפה לסנקציות האמריקאיות אמש, איבדה הלירה מאז תחילת השנה קרוב ל-40% מערכה מול הדולר.

הבנק המרכזי בטורקיה הציף את השוק במיליארדי דולרים בניסיון לייצב את הלירה, אך ללא הצלחה. חלק נכבד מחוסר האמון בלירה הוא למעשה חוסר אמון בארדואן על רקע התנגדותו החריפה לאפשר לבנק המרכזי להעלות את שיעור הריבית, ועל רקע שורת המינויים הכלכליים שביצע לאחר הבחירות האחרונות ואשר במסגרתם הדיר אנשי כלכלה בכירים מעמדות קבלת החלטות והציב במקומם את עושי דברו, ובהם חתנו שמונה לשר האוצר.

חוסר האמון הגיע לשיא אמש, כאשר בעת נאום "ההרגעה" של ארדואן שבו ביקש מהעם להביע אמון ולרכוש את הלירה הטורקית, המשיכה זו לצלול כתוצאה מרכישה מאסיבית של דולרים.

3. האם קרן המטבע תציל את טורקיה?

טורקיה פגיעה במיוחד לירידה בערך המטבע שלך בגלל חובה החיצוני העצום. בסוף 2017 עמד החוב החיצוני של טורקיה על 53% מהתמ"ג - אחת מרמות החוב החיצוני הגבוהות ביותר במדינות השווקים המתעוררים. על הרקע הזה תהו אנליסטים רבים בימים האחרונים האם טורקיה תפנה לקרן המטבע לחילוץ והאם במקרה כזה קרן המטבע תיענה.

"אם יידרדר מצבה של טורקיה, כמעט שאין לה אופציה אחרת מאשר לבקש עזרה מקרן המטבע. אף כלכלה לא יכולה לשרוד ירידה יומית של יותר מ-5% במטבע שלה לאורך זמן", אמר בשבוע שעבר ויקטור ז'אבו, מנהל השקעות בכיר ב-Aberdeen Standard Life לוול סטריט ג'ורנל.

"בסופו של יום, ייתכן שקרן המטבע תהיה באמת הפתרון היחיד, אבל אני עדיין חושב שזה יהיה קושי פוליטי אדיר מבחינתו של ארדואן להסכים לתוכנית", הוסיף ז'אבו. אלא שמעורבותו הגדולה של ארדואן בכלכלה הטורקית (בניגוד למשל לתום הלב המיוחס לארגנטינה) מרחיקים אותו מסיוע כזה כמו גם התנהלותו הלוחמנית של ארדואן כלפי מדינות אחרות עלולה גם היא לפגוע בטורקיה. תוכניות סיוע חירום טעונות את אישור מועצת המנהלים של קרן המטבע, שמורכבת מנציגי המדינות החברות בקרן כאשר לארה"ב יש את זכויות ההצבעה הרחבות ביותר.

4. האם הסנקציות הנוכחיות הן סוף פסוק?

הסנקציות שעליהן הודיע טראמפ אתמול הן הכפלת המכסים על פלדה המיוצאת מטורקיה ל-50% והעלאת המכס על אלומיניום ל-20%. במילותיו של נשיא ארה"ב זה נשמע כך: "זה עתה נתתי אישור להכפלת המכסים על פלדה ואלומיניום בכל הנוגע לטורקיה, בעוד שהמטבע שלהם, הלירה הטורקית, צונח במהירות כנגד הדולר החזק מאוד שלנו! אלומיניום יהיה מעתה 20% ופלדה 50%. יחסינו עם טורקיה אינם טובים בתקופה זו".

העלאת המכס על פלדה היא מכה משמעותית לטורקיה - יצרנית הפלדה השישית בגודלה בעולם ואשר נחשבת ליצואנית פלדה משמעותית לארה"ב (בשנה שעברה הייתה ארה"ב הרוכשת הגדולה ביותר של פלדה טורקית). אנליסטים שצוטטו ביממה האחרונה בבלומברג העריכו כי לא מדובר במכת מוות לתעשיית הפלדה הטורקית אך כן במכה שתיאלץ את החברות לפתח שווקים חדשים וכי בכל מקרה הסכנה הגדולה לכלכלת טורקיה נובעת מיציבות המטבע והיכולת לעמוד בהחזר החובות.

5. פיוס, תפילה תקיפה - סט התגובות של ארדואן

עוד בטרם הטלת הסנקציות ניסה ארדואן לרכך במעט את המכה הצפויה באמצעות ניסיונות להסביר כי יש גורמים המסיתים את ארה"ב נגד טורקיה. במפגש עם חברות הפרלמנט מטעם מפלגתו, הסביר ארדואן בשבוע שעבר כי טראמפ הוסת לעמדה נגד טורקיה על ידי גורמים המבקשים את רעתה.

עיתוניו של ארדואן מיהרו לפרש את האמירה, וכתבו כי ישראל וידידיה האוונגליסטים בארצות הברית הם-הם המסיתים. ארדואן עמד באותו מפגש על ההיבטים החיוביים ביחסים עם ארצות הברית, והדגיש כי "ניתן בקלות לפתור את הבעיות שצצו בשל עוצמתה של השותפות האסטרטגית בין המדינות", וכי הערוצים הדיפלומטיים "פתוחים לרווחה לגישור על הפערים".

בנאומו אמש שבו קרא לעם הטורקי לרכוש את המטבע המקומי, הקפיד ארדואן להתפלל לעזרה, ואת הדברים תירגם גם למאמר בניו יורק טיימס שבו טרח להזכיר כי לטורקיה וארה"ב שותפות ארוכה. אך באותה נשימה גם שיגר איום מסווה לפיו "הצעדים החד צדדיים וחוסר הכבוד של ארה"ב כלפי טורקיה ידרשו מאיתנו לחפש בני ברית אחרים".