שלי יחימוביץ': בידי עדויות נוספות נגד איתן ברושי

הסיפור הנוסף אותה מעלה יחימוביץ׳ אירע כאשר ברושי היה מג"ד. לדבריה, חיילת בשם מ׳, סבלה ממנו הטרדות על בסיס קבוע

חברת הכנסת שלי יחימוביץ׳ (המחנה הציוני) מפרסמת היום בעמוד הפייסבוק שלה עדות של אישה נוספת נגד ח"כ איתן ברושי, גם הוא מן המחנה הציוני. לפני שבוע הגיש ברושי תביעת לשון הרע נגד יו"ר מפלגת העבודה אבי גבאי, על כך שכינה אותו בחשבון הטוויטר שלו "עבריין מין". ברושי דרש מגבאי להסיר את הציוץ ולהתנצל בפניו וגם לחזור בו מדרישת הדחתו של ברושי מן המפלגה, שכן הודעתו של גבאי היתה בניגוד לכללי התקנון.

מהרגע שהתפוצצה פרשת ברושי והאופן בו נגע בהטרדה בישבנה של ח"כ איילת נחמיאס ורבין - טוענת ח"כ יחימוביץ׳ כי בידיה מידע נוסף בנוגע לברושי וכי עליו לעזוב את משרתו כח"כ ואת המפלגה.

יו"ר המפלגה גבאי גיבה את יחימוביץ׳ ואת נחמיאס-ורבין, אך בשלב הראשון לא קרא להתפטרותו. אחרי שנודע לו שקיימות תלונות נוספות הצטרף לקריאות.

הסיפור הנוסף אותה מעלה יחימוביץ׳ אירע כאשר ברושי היה מג"ד. לדבריה, חיילת בשם מ׳, סבלה ממנו הטרדות על בסיס קבוע. "הוא מירר את חייה" כותבת יחימוביץ׳ בעמוד הפייסבוק שלה.

"יום אחד נתקלה בו מ׳ ברחוב. זה היה שנים אחרי שהשתחררה מצה"ל. היא כבר היתה אשה בעלת בטחון עצמי, נשואה, אמא, עובדת במקצוע חשוב ותורם. ובכל זאת קפאה כמשותקת, כמעט התעלפה, וחזרה הביתה כשהיא רועדת, נסערת, הלומה ואחוזת בחילה. אני פותחת בזה, כמענה לשאלה הבלתי נסבלת "למה היא נזכרה עכשיו". ובכן, מ' לא הייתה צריכה להיזכר. פשוט כי היא מעולם לא שכחה. תחושת הגועל והפחד נשארה לתמיד."

יחימוביץ ממשיה ומספרת כי מ׳ פנתה אליה לאחרונה וסיפרה לה על הטרדות קשות שהיא ספגה מברושי.

מ׳ ואחרות פנו ליחימוביץ׳ בעקבות הפרסומים על המעשה המגונה שעשה בנחמיאס ורבין לעיני חברי מפלגה שנכחו באירוע בקיבוץ בארי.

"היום אביא את סיפורה של מ', אחרי שבדקתי אותו ביסודיות רבה. שוחחתי לא רק אתה אלא עם מי ששרתו עמה בצבא ואימתו את הפרטים, עם מי ששמעו ממנה את המעשה בחלוף השנים, ועם מי שסייעו לי בהצלבת הזמנים, התפקידים, ומקום השרות. סא"ל ברושי הפך את סמלת מ' ליעד להטרדות מיניות מייד כשהגיע לבסיס. זה הלך והחמיר. תחילה, במלים גסות ובוטות תיאר באזניה את כוונותיו כלפיה. היא סירבה בתקיפות. ושוב סירבה, ושוב, ושוב, ושוב. והוא - אינו מרפה, נועץ מבטים באבריה האינטימיים כל אימת שהיא נכנסת למשרדו בתוקף תפקידה. משרה אווירה מאיימת ולוחצת.

חבריה לגדוד ידעו. תמיד היה מישהו שחיכה קרוב אליה למקרה שהיא לא תצליח להדוף אותו בכוחות עצמה."

יחימוביץ ממשיכה ומתארת כיצד ברושי דרש מן החיילת מ׳ להישאר איתו בחג בבסיס, לצאת עמו לסיור, מציע לה הצעות מגונות ומדבר אליה גסויות.

"באחת הפעמים שבהן ביים וארגן אירועים כדי לכפות עצמו עליה, הצליח לייצר מצב שבו ישן בחדר סמוך לחדר שבו היא ישנה. לא אפרט, אבל אומר שהיו לה כל הסיבות שבעולם להאמין שהיא בטוחה לחלוטין ושלא יעז להתקרב אליה.

היא טעתה. לפנות בוקר התעוררה כשלשונו בפיה והוא מנסה לכפות עצמו עליה. היא הדפה אותו, הוא חשש שישמעו והרפה" כותבת יחימוביץ׳ כשהדברים שהיא מתארת עולים עד כדי תקיפה של ממש.

לפי העובדות שיחימוביץ׳ מציגה עברו שנים והדברים לא יכולים להתדיין בבתי המשפט בשל נושא ההתיישנות.

יחימוביץ׳ מציינת שהתנהגותו של ברושי מעידה על דפוס חוזר, וכי "זה לא נושא צהוב או שולי. זה בליבת המאבק הצודק ביותר בהיסטוריה האנושית, המאבק לשוויון של מחצית האנושות, נשים".

יחימוביץ׳ מסיימת בציטוט מתוך מייל ששלחה לה מ': "הארועים האחרונים עוררו בי מחדש את הגועל שחשתי אז. ההבדל הוא שהיום הפחד לא קיים, אך זיכרונו של אותו הפחד, חי ונושם. גם חברי הקרובים שהתקשרו מיד, לאחר פרסום הדברים, זועמים על האיש והוא מעורר בהם את אותה תחושה של גועל... אני שמחה, שלפחות הדור של הבת שלי, כבר יודע, שאין לוותר על הצעקה בכיכר העיר במקרים האלו, ואין מניעה לעשות שיימינג למי שמעז לנהוג כך."